את התובנה השנייה העניק לי
איתן הבר בימים אלה. כידוע, זה כשבועיים רועשת התקשורת וגועשת בפרשת
שרה נתניהו, ובשאלת מעורבותה בענייני לשכתו של ראש הממשלה שהיא רעייתו. מה לא קראנו ולא שמענו על מינויים, על בחישות, על מתן הוראות ישירות לעובדי לשכת ראש הממשלה. ממש איום ונורא, וברור לכל קורא כי שרה נתניהו היא הרעיה הראשונה שהעזה להתערב בקודש הקודשים של לשכת בעלה, ראש הממשלה.
ביום 27.1.2010 כתב איתן הבר מאמר בעיתון
ידיעות אחרונות, זה שחולל את הרעש ואת המהומה בפרשת שרה נתניהו. כותרת המאמר היא "געגועי למלכת הפצפצים", ובו מסופר על נדבנית תמהונית, שהיה לה שיגעון לדבר אחד (ניפוץ "פצפצים" מפלסטיק), אך בשל נדיבותה המופלגת ועושרה האגדי נהגו בה כל ראשי המדינה כבוד רב והתעלמו משגעונה.
וכאן מגיע הקטע החשוב לענייננו: איתן הבר, שתפקידו הידוע היחיד בשירות הממשלתי היה ראש לשכתו של ראש הממשלה
יצחק רבין, מספר במאמרו כי הנדבנית ההיא "בת 80 הייתה כאשר הטילה עלי גב' לאה רבין, מנוחתה עדן, לדאוג לה ולצרכיה המיוחדים במדינת ישראל, לצידם של פטרוניה, ד'ר יהודה דנון,
אהוד ברק ואחרים".
במילים אחרות: לאה רבין, שלא נבחרה לשום תפקיד ממלכתי ואשר לא היו לה מעמד וסמכות שונים מאלה של שרה נתניהו כיום, הורתה לראש לשכתו של ראש הממשלה "לדאוג לצרכיה המיוחדים" של אותה נדבנית משוגעת. אין צורך בהקצבות של האוצר, אין צורך בסעיפי תקציב, אין צורך בוועדות כלשהן ואין צורך גם באישורו של גורם מוסמך אחר כלשהו: אשת ראש הממשלה אמרה – וראש הלשכה איתן הבר, עובד המדינה החייב בדין וחשבון על מעשיו, אינו עוצר לרגע ואומר: "סליחה, גבירתי, אינך מוסמכת לתת לי הוראות ואינני רשאי לקיים את הוראותיך, במיוחד כאשר נודעת להן משמעות כספית".
הבר מספר במאמרו כי בין "הצרכים המיוחדים" הללו נכללה בעיקר אספקת כמויות גדולות מאוד של גלילי "פצפצים" מפלסטיק, כלומר חומר אריזה העשוי בועות פלסטיק, שהנדבנית נהגה למולל ולפוצץ באצבעותיה בעודה משוחחת עם ראשי המדינה והצבא, שהעלימו עין מהשיגעון המתרחש מולם. לסיפוק תשוקתה האינסופית לניפוץ בועות פלסטיק סופקו לה, כדברי הבר, אולי אף עשרות קילומטרים של יריעות פלסטיק כאלו, שמילאו את הסוויטה שלה במלון עד שחדרה נראה כמפעל פצפצים. ומאחר שיצרני הפלסטיק לא ניחנו בנדבנות כמוה, ברור כי מישהו בלשכת ראש הממשלה, או במשרד ממשלתי אחר, חתם על שיקים לתשלום מחיר ה"פצפצים", באישורו של ראש לשכת ראש הממשלה, שקיבל את ההוראה מפי הגבורה עצמה: רעיית ראש הממשלה, לאה רבין.
למבקר המדינה יש כעת טרף קל: איתורו של החותם על אותם שיקים, ובירור השאלה לאיזה סעיף בתקציב יוחסה ההוצאה ועל-פי איזו אסמכתה: האם "סיפוק צרכי משוגעים", או שמא "מילוי הוראותיה של רעיית ראש הממשלה"?
רכילות מכוערת בידיעות אחרונות מתברר איפוא, מפי עיתונאי ותיק של ידיעות אחרונות, כי לחטאיה האיומים והנוראים של שרה נתניהו, הכוללים על-פי הנטען התערבות בפעולות הלשכה ומתן הוראות לעובדים שם, היה לכל הפחות תקדים אחד (ורבים יודעים לספר על תקדימים נוספים). האם פנה העיתונאי איתן הבר אל עורך עיתונו ידיעות אחרונות והעמידו על מידע זה, תוך בקשה לצמצם או לפחות למתן את תשפוכת הרכילות הצהובה והמכוערת, הנוטפת בנושא זה מדפי העיתון? האם הציע הבר לעורכו להעמיד את ההתערבות הנוראה של רעיית ראש הממשלה, כטענת העיתון, במה שנהוג לכנות "פרופורציה מתאימה"?
יסיק כל קורא את המסקנות וינחש את התשובות לשאלות אלו.