אנרגיה סולארית: העולם השתגע. האם אנחנו בעקבותיו?

ספרד וגרמניה הן מעצמות של אנרגיה "ירוקה" ומתחדשת. כושר התפוקה הנומינאלי של אנרגיות "ירוקות" בספרד הגיע כבר ב-2008 בערך לחמישית מכושר ייצור החשמל הארצי - בערך כמו היעד המוצהר בישראל בעוד עשור. ספרד דוהרת קדימה בזכות הסבסוד הממשלתי המאסיבי לפרויקטים סולאריים שניפח את שיעור התשואה על ההשקעה ויצר הכנסה "בטוחה" בערבות הממשלה הספרדית. הממשלה מכריחה את חברות החשמל לרכוש את החשמל הסולארי במחיר שגבוה פי שבעה מעלות חשמל בתחנות כוח רגילות מופעלות פחם. בגלל חוסר כדאיות כלכלית - שום יזם שפוי בעולם לא משקיע במתקנים סולאריים, אלא אם יקבל מתנה מהממשלה שתהפוך בדרך זו את העסק ל"כדאי". בתנאים אלה, אין פלא שהתפתחה "בועה סולארית" ומשקיעים מתחומים רבים נהרו להקמת חוות סולאריות. לפני מספר חודשים החליטה ממשלת ספרד להגביל את היקף בניית החוות הסולאריות החדשות. אם זה כה טוב, אז למה מגבילים? היקף ההתחייבויות לסובסידיה ממשלתית בספרד עומד על כ-40 מיליארד דולר. סכום עתק שהפך לנטל משמעותי על מדינה שנאבקת במשבר כלכלי על סף פיצוץ. אבל הבעיה אינה רק כלכלית - למרות השקעות העתק ב"אנרגיה ירוקה" לא הגיעה תפוקת החשמל בפועל מהשמש אפילו ל-1% מצריכת החשמל של ספרד ב-2008. הכיצד? הספרדים למדו על בשרם שאי-אפשר לסמוך על קרני השמש - כאשר עננים או אובך מסתירים את השמש, אי-אפשר לסגור את חדרי הניתוח בבתי חולים, או לעצור את המעליות בבניין. לכן, עד שלא ימציאו טכנולוגיה זולה לצבירת חשמל בכמויות גדולות, צריך שמאחורי כל מתקן סולארי תפעל בקביעות תחנת כוח פחמית רגילה לגיבוי. תחנת כוח מופעלת פחם אי-אפשר לכבות כאשר השמש זורחת ושוב להפעילה כאשר יש עננים, אובך או חושך - היא חייבת לפעול ברציפות וללא קפיצות. וכאן נוצר ההבדל בין "כושר תפוקה מותקן" לבין התפוקה בפועל של חווה סולארית, שמתבסס על תפוקה סבירה רק שעות ספורות ביממה. ואם ספרד שטופת השמש בצרות סולאריות, אז נתאר לעצמנו את הטירוף בגרמניה המעוננת. הגרמנים מובילים בעולם בהתקנת פאנלים סולאריים (ספרד במקום השני). כושר התפוקה המותקן בגרמניה מגיע לכ-6 ג'יגה-ואט (כמחצית מכושר הפקת החשמל של כל תחנות הכוח בישראל). אבל, בגלל העננים והערפל - הנצילות בפועל עומדת על כ-10% בלבד מכושר התפוקה. כ-40% מכושר התפוקה העולמי של אנרגיה סולארית מרוכז בגרמניה ולא במקרה - הלובי הפוליטי הירוק החזק באירופה, גם הוא בגרמניה, ואת התנועה הירוקה לא מעניין כסף וחישובים כלכליים - ולכן "הושקעו" בגרמניה בעשור האחרון כמעט 80 מיליארד אירו לסבסוד אנרגיה סולארית, כאשר חלק מהכסף מקורו בהעלאת מחיר החשמל לצרכן הביתי ב-7.5% ויתר הסבסוד ממיסים אחרים. והתוצאות - בקושי מורגשות. למרבית האכזבה - היקף ייצור החשמל מהשמש בגרמניה עומד על כ-0.7 אחוז מצריכת החשמל; הרבה פחות מאחוז בודד אחד. היקף החיסכון בפליטת "גזי חממה", מקור דאגת הירוקים, קרוב יותר לאפס. אבל נניח שאין עננים ואובך ויש שמש טובה - גם אז החשמל הסולארי מיותר לחברת החשמל! תוספת תפוקה דרושה לחברת חשמל אך ורק כאשר טורבינות הכוח הפחמיות פועלות בקצה גבול התפוקה - במצב זה, אם הרשת תקבל תוספת אספקה משמעותית - תימנע הפעלת טורבינת חירום נוספת או הקמת תחנת כוח פחמית חדשה. לדוגמה: בזמן צריכת שיא בליל חורף קר במיוחד, בכל יתר הזמן - אין משמעות לתוספת האנרגיה כאשר אי-אפשר להסתמך עליה כגורם קבוע. גם אנחנו נלמד, כאשר ניאלץ לבנות תחנה מופעלת פחם למרות השקעות העתק באנרגיה סולארית. נקווה שההקמה לא תידחה כי אז ניאלץ לסבול מהפסקות חשמל כמו בניגריה. לפני פחות משנה פרסם פרופ' גבריאל קלזאדה אלברז, פרופ' לכלכלה באוניברסיטת חואן קרלוס במדריד, מחקר על השלכות נוספות של הסבסוד הממשלתי ל"אנרגיה ירוקה". מסתבר, שעל כל 4 מקומות עבודה חדשים שנוצרו בתחום האנרגיה המתחדשת אבדו 9 מקומות עבודה בענפי תעשיה אחרים. כלומר, הרס נטו של 2.2 מקומות עבודה קיימים על כל מקום עבודה "ירוק" חדש. למרבה האכזבה, 90% ממקומות העבודה ה"חדשים" כלל לא נוצרו בתעסוקה "ירוקה" קבועה, אלא בתחומים שמסביב לפרויקטים: בנייה וקונסטרוקציה. דווקא ההשקעה באנרגיה סולארית אחראית ליחס הגבוה ביותר של אובדן מקומות עבודה בתעשיות אחרות: 8.99 משרות אובדות על כל מגוואט של חשמל סולארי שמותקן. תרומה נכבדה לאבטלה הגוברת בספרד. ישראל נסחפת אחרי האופנה האינטלקטואלית-פוליטית השלטת במערב, כמו שאוהד כדורגל צועק כי כל היציע צועק. "העולם" סוגד לפולחן הצלת כדור הארץ מהתחממות אשר ספק אם קיימת באופן חריג וספק גדול יותר באשר לאחריות האדם לכך. שר התשתיות אישר לאחרונה התקנה בלתי מוגבלת של מערכות ביתיות לייצור חשמל סולארי על גגות. השר מטפס על עץ ה"אנרגיה הירוקה" שקשה יהיה לרדת ממנו ולהודות שזו פשוט אינה מציאותית בטכנולוגיות הידועות (למעט סכרים הידרו-אלקטריים) - כל ניסיון ליישומה בהיקף גדול יגרור לירידה ניכרת ברמת החיים, וללא הפחתה בכמות המזהמים. חברות ישראליות צריכות להתמקד במכירת פאנלים סולאריים לספרדים ולגרמנים ולכל ממשלה מטורפת אחרת בעולם - ויש הרבה. אם בעתיד הטכנולוגיה תשתלם, או שתצוץ טכנולוגיה ישימה - לא יחסרו יזמים שישמחו לאמץ אותה, ללא צורך בכפייתה על כיסו של משלם המיסים - עד אז תנו למדינות אחרות ללמוד להתגלח על הזקן שלהן.