ביום שאחרי, כשהמציאות החדשה תטפח על פנינו, נפסיק להתווכח על "מה יהיה?" ותחל מחלוקת חדשה על "מה היה?". לא נוכל להתעשת ולקומם עצמנו מחדש בלא בירור נוקב מי בתוכנו היווה את הגורם המכריע להיווצרות המציאות האחרת. אלו מהלכים מדיניים, כלכליים, חברתיים ובעיקר תקשורתיים הביאו עלינו את הרעה הזאת. מי כתב ודיבר גבוהה-גבוהה וּבזכות מה? מי פעל בדרכים-לא-דרכים לדרדר אותנו אל ההתרסקות? מי דאג בעוד מועד למפלט לעצמו ולמקורביו ומי היה אדיש והחריש? מעצמו ייתבָּע הדין עם כל אלה ומהם נדרוש להיפרע!
יותר מדי אנשים בוחשים בקדירה הזאת שלא בדין. כוח נזקם לא ישוער והם עושים בו שימוש, בין אם הם מאמינים להיטיב מתוך טמטום חושים, ובין אם סתם לתועלתם הפרטית ושישטוף המבול את כולנו. אחרי הגירוש והחורבן מגוש קטיף וצפון השומרון נוכחנו לדעת כי הרשעים בני העוולה שדחפו ודירבנו, שמירקו והכשירו את כל השרצים האפשריים לקידום המהלך האסוני הזה, ממשיכים בדרכם הנלוזה אל החורבן הגמור. לא רק שאין הם נתבעים לתת את הדין על פעילותם הנפשעת, אלא עומדים להם בחוצפה ובעזות פנים ומציגים את האסון שחוללו כהתגלמות החסד והטוּב.
ביום ההוא זה כבר לא יהיה ככה. איך אני יודע? כי אני עצמי אהיה בין הנפגעים הרבים, וכמו שלא סלחתי ולא אסלח לעולם למחוללי ההינתקות, לא אסלח גם הפעם. אבל בניגוד לרפיון שתקף אותי לאחר החורבן, יבואו עלי תעצומות נפש שלא היו לי מעולם. אני ממש מרגיש כבר היום את התהליך שמתחולל בקרבי פנימה. את הכעס, הזעם, העברה, החרון שהולכים ונצברים לכדי חימה המאיימת לשפוך עצמה. הפעם, אני נשבע לעצמי, אסייע בכל כוחי ליד אלוהים לגמול לאיש חסד כמפעלו ולתת לרשע רע כרישעתו, ואתמקד בחלקו השני של הפסוק. דבר לא יעצור בעדי! לא מרחקים ולא משאבים. אני מבטיח לעשות זאת באופן המושלם ביותר שבן אנוש קפדן יכול לעשות. ככלות הכל מדובר באדם אחד ובמשפחתו.
כל הרעיון הזה נולד בשיחת רֵעים. הוא ישב והתרברב ברכישה של בית מידות בעמק פורה ושלֵו באחת מן הארצות. התיאורים המפורטים שנתן מספיקים בשביל להגיע לשם בעיניים עצומות. כן, הוא פועל במרץ רב (בשכר הולם, לשכה, מכונית, קוקטיילים, טיסות, מלונות מפוארים וכולי וכולי) לביטול יהדותה של מדינת-ישראל, אבל לא עד כדי להישאר בה ולשאת בתוצאות. הוא כבר קנה רהיטים והעתיק לשם את הספרייה שלו. חשבתי לעצמי איך הוא לא מתבייש לספר את זה ועוד בגאווה גלויה, כמו היה המבשר את ישועת עמו ישראל לגאולה ולא נציג נאמן של המחריבים מבית. יהודי. יהודון. ז'יד! מי שיכתוב את קורותיו של הַנֵבֶז הזה יואשם באנטישמיות שלא בצדק. לא כל היהודים נבלות!
ביום ההוא, כשיֵשב לסעוד בחברת משפחתו ומכריו, כשהיין האדום מבציר נדיר יימזֵג אל תוך גביעי הקריסטל, תישמע נהמה מתחת לרצפת השיש שתתחיל לרעוד ותגביר את הרעדה מרגע לרגע. השולחן העמוס יתהפך מעצמו לקול רעם הפיצוץ הראשון וּלאחריו יבואו הבּוֹמְבּוֹת אחת אחרי השנייה ולא יותירו אבן על אבן. אפילו מילותיו האחרונות לא חשובות.