יש פוליטיקאים לשעבר שלא ויתרו על החלום לשוב לפוליטיקה, ודרכה להגיע לעמדת השפעה כדי להעמיד לרשותנו את תבונתם המפוקפקת.
עמי איילון הוא אחד מהם.
מדי פעם הוא מגיח מאיפשהו, ומשגר אלינו אשכול עצות פרי הילולים של תפיסת עולמו המזגזגת. העובדה שהעצות שלו מזנקות מתוך ניתוח שגוי במקרה הטוב, או בגניבת דעת במקרה הנפוץ, לא מעלה ולא מורידה. כמו חביבים רבים של התקשורת, גם עמי איילון יודע שנברני הארכיונים יעסיקו את עצמם בחיפוש מישהו אחר. לא אותו.
מאז אותו ראיון ל
ידיעות אחרונות, שבו אמר: "אגיד את זה במילים ברורות: בחיי כל מדינה או אומה יש יותר מאלטלנה אחת" (14.11.03), אני רואה בעמי איילון איש מסוכן. מה שנתפס אצל רבים כטראומה, יושב בתודעתו של איילון כפנטזיה שממתינה למימוש. ראיינתי אותו ברדיו כשהיה שר בממשלת אולמרט. (לפני שידור) הוא הכחיש את הציטוט. אמרתי לו שעד שלא יכחיש בפומבי, אראה בו איש מסוכן. עד כה לא הכחיש.
בראיון ארוך שנתן לשרי מקובר-בליקוב (
מעריב, 26.3.10), חזר על מה שאמר לעיתון הארץ בפברואר 2010 לאמור: "פרשת גלעד שליט היא כתם על ראשיהם של מקבלי ההחלטות". "כתם" פירושו, שהיו צריכים להסכים לתנאי העסקה המוצעת, גם אם יהיה מי שיפרש זאת ככניעה לדרישות החוטפים. איילון נמנה על אלה הבטוחים שאם יאמצו טעות ויפיצו אותה בהתנסחות נכונה, היא תעזור להם להיראות יפים, ערכיים ומוסריים.
כניעה לחוטפים היא טעות שאסור לחזור עליה. עמי איילון יודע את זה. זאת הסיבה שאמר [ראה סרטון מעלה] ביום פרוץ מלחמת לבנון השנייה: "עסקת טננבאום הייתה טעות" (לונדון וקירשנבאום, 14.7.06). ועל השאלה איך יוחזרו החיילים החטופים רגב וגולדווסר (אז לא ידענו שנהרגו), השיב: הקהילייה הבינלאומית תעשה זאת במסגרת כוללת. אף מילה על עסקה.
עמי איילון אינו איש חכם. פרישתו התמוהה ממפלגת העבודה, וניסיונו להיבחר שוב במסגרת אחרת, מוכיחים שהתבונה היא לא הצד החזק שלו. לעצמו, לא ידע לתת עצות חכמות. עכשיו הוא מייעץ למנהיגים. מישהו צריך להסביר לו, שאם יניח לנו, נפרש זאת כאדיבות וכתרומה ראויה לחיזוק החברה.