- איזו מערכת נפשית עומדת מאחורי הדחפים ואיזו עומדת מאחורי ריסונם, גם במחיר כלכלי או אחר?
- מה מבדיל בין אנשים שנכנעים לדחפים וליצרים שלהם,לאחרים שלעולם לא ינהגו בניגוד לערכיהם, יהיה הפיתוי אשר יהיה?
כדי לענות על שאלות אלו נדון בשתי המערכות הנפשיות הנפרדות: המערכת הרגשית הנלמדת ומערכת הדחפים המולדת.
המערכת הרגשית הנלמדת
המערכת הרגשית הנלמדת פועלת באמצעות "מנגנון העברה". מוטמע בנו זיכרון רגשי לא מודע. למרות שאיננו מודעים אליו, השפעתו על החלטותינו והתנהגותנו מכרעת. התגובות הרגשיות שלנו הן האמצעי של המערכת הלא-מודעת לנתב אותנו ליישם את הזיכרון הרגשי המוטמע בנו כדרכי הישרדות לא מודעות.
כאשר מוטמע בנו זיכרון רגשי חיובי, רגשותינו ינתבו אותנו בצורה טובה ונצליח. כאשר מוטמע בנו זיכרון רגשי בעייתי, רגשותינו יכשילו אותנו. לדוגמא: אשם שחש מוטיבציה ומצליח בעבודתו יותר מאדם אחר, בעל כישורים גבוהים יותר, שמונע מרגשות כאובים, חרדות וחוסר הערכה עצמית.
ערכים הם ביטוי לזיכרון רגשי לא-מודע. אנו מיישמים אותם ללא שיקולי כדאיות, גם כאשר הדבר אינו בהכרח כדאי לנו באופן אישי. דוגמאות לכך:
- חיילים שנלחמים למען עמם ומדינתם.
- אנשים ישרים שימנעו ממעשים לא חוקיים, גם אם יהיה בכך רווח כספי לא מבוטל.
- אנשים שמתנדבים ופועלים למען אחרים על חשבון זמנם.
- אנשים שימנעו מבגידה בבן/בת זוגם יהיה הפיתוי אשר יהיה.
פרט לשיקולים הערכיים, גם היכולת להבין את מחיר "החטא" והשלכותיו היא מרכיב מהותי ביכולת לרסן את הדחפים. היכולת הזו מותנה ביכולת לשקול שיקולי כדאיות ולראות את התמונה הכללית. למשל:
- אדם בעמדה בכירה שמבין שמעשה לא חוקי אינו כדאי לו שכן הוא מסכן את מעמדו וחירותו.
- אדם שפוגש בחורה יפה שמושכת אותו והיא אף מחזרות אחריו אך הוא נמנע מלבגוד באישתו מכיוון שהוא אינו רוצה לסכן את המערכת הזוגית הטובה שלו.
יכולת זו היא רגשית. ככלל אנחנו תופסים מצבים בהתאם לעולמינו הרגשי הסובייקטיבי. לדוגמא: אנשים בעלי אידיאולוגיות פוליטיות מנוגדות שתופסים את אותן עובדות מדיניות באופן שונה מהותית. היכולת לראות הקשרים היא סובייקטיבית ומותנה בעולמינו הרגשי הלא-מודע הייחודי. היכולת לראות את המצב הכולל ולהבין את מחיר החטא תלויה עם כך בזיכרון הרגשי הלא מודע שהוטמע בנו. רק אדם שהטמיע זיכרון רגשי רלוונטי יוכל להבין את מחיר החטא, להתחשב בכך ולרסן את דחפיו.
כפי שראינו המערכת הרגשית היא נלמדת ופעילותה תלויה בזיכרון הרגשי הלא מודע שהטמענו.
דחפים
מערכת הדחפים היא מולדת. הדחפים שלנו הם תגובות מיידיות, לא מחושבות ואינטרסנטיות שבאות לנתב אותנו לדאוג לצרכינו הקיומיים: מזון (ובכלל לצרכים החומריים שלנו), צמא, מין, הגנה פיזית.
היכולת לרסן את הדחפים היא רגשית. דנו במערכת הרגשית וראינו עד כמה חשובים הערכים והיכולת לראות את התמונה השלמה ולהבין את מחיר החטא, כדי לרסן את הדחפים. נציין שכאשר מדכאים (או מפחיתים) את פעילות המערכת הרגשית באמצעות סמים מדכאים כמו הרואין ואלכוהול, האדם הופך להיות אימפולסיבי, אלים, מתקשה לדחות סיפוקים ומתקשה בכלל להטמיע וליישם ערכים וכללים חברתיים.
הנטייה לעבור על החוק ולהיכנע לפיתויים היא אישיותית. אדם שלא הוטמעה בו יכולת רגשית מספקת לרסן את דחפיו לא יוכל לעשות זאת ויעבור על החוק שוב ושוב.
המערכת הרגשית ולא המערכת המודעת היא שעומדת מאחורי ריסון הדחפים. דוגמה שתמחיש זאת: אדם שמכור להימורים ומבין שהדבר מזיק לו, אך הוא אינו יכול להפסיק את התמכרותו רק באמצעות החלטה מודעת או ידיעה. במאמר מוסגר אוסיף שניתן לצפות שטיפול בתרופות מעוררות (בפיקוח רפואי), בשילוב עם הטמעת זיכרון רגשי רלוונטי יסייע מהותית בטיפול בהתמכרויות.
רגשות מול דחפים
כפי שראינו המערכת הרגשית היא שמרסנת את הדחפים. דיכוי וריסון הדחפים מותנה אם כך בזיכרון רגשי ספציפי, בעוצמת התגובה הרגשית המוטמעת וגם בעוצמת הדחפים המתעוררים.
כאשר הדחפים מתעוררים בעוצמה רבה יתכן שניכנע להם גם אם מוטמע זיכרון רגשי מנוגד. דוגמה לכך: אם חיינו יהיו תלויים בכך, סביר שנמנע מלאכול בנימוס; אדם שנמנע מלעבור על החוק, אך יטעה וייעשה זאת משום שהפיתוי יהיה גדול.
מכלול של יכולות רגשיות
אנחנו נוטים להניח שיש מכלול של השקפות רגשיות. למשל שאדם שלא נאמן לאישתו לא יהיה נאמן גם למדינתו. אך, אין זה בהכרח נכון. ייתכן שבאדם תהיה מוטמעת אידיאולוגיה לאומית עמוקה והוא יהיה נאמן למדינתו ולעמו, ומצד שני לא ייטמע בו זיכרון רגשי מספק שיאפשר לו להיות נאמן לבת זוגו ולהימנע מלבגוד בה.
האם יש אנשים שלא ייכנעו לדחפיהם ולא יחטאו?
התשובה היא כן! אנשים שמוטמע בהם זיכרון רגשי רב עוצמה ששולל עבירה על החוק, או בגידה בבת/בן זוגם ימנעו מלעשות זאת, יהיה הפיתוי אשר יהיה.