רם עימנו-אל היקר שלום וברכה.
היות ואין לי סיכוי להתקרב לדלת אמותיך, כולי תקווה שמכתבי זה יבוא לידיעתך.
ברוך הבא בצל קורתנו. אני צופה בך בטלוויזיה, ורואה איש יפה ומשפחה יפה, ורואה שאתה די נהנה לטייל בארץ הקטנה והמיוחדת הזאת, ארץ אבותיך. כמובן שכמו כל אמא יהודיה, אני לוחשת "בלי עין הרע" ושה' ישמור אותך ואת כל בני עמי המוכשרים, שזכו להגיע למשרות רמות ולשבת עם שועי עולם, מהמשטינים, ומהמלעיזים, ומהקנאים וטומני הפחים, מפני כל המכשולים והמהמורות שבדרך, ויתן בכם הכוח לעמוד בפיתויים ושלא ידבק בכם רבב, ושתהיה בכם החוכמה להיות נאמנים לבוחריכם ולשרת נאמנה את ממשלותיכם אך עם זאת להיות נאמנים וגאים במורשת אבותיכם. ככל שתלכו ביושר ובענוה ובצניעות ויהיו מעשיכם נקיים וחפים מכל שיקולים זרים, כך יהיה עמכם האל וכך תאירו את כל הסובבים אתכם. יהי רצון שתמצאו חן בעיני אלוהים ואדם.
ההיסטוריה לימדה אותנו שתמיד אחרי עלייה גדולה יש ירידה גדולה, וכשיהודי חשוב ומצליח נופל מגדולתו, הוא מפיל איתו את כל העם היהודי, גם אם לא היה לו קשר של ממש איתם, כולי תפילה שהפעם התסריט יהיה שונה, ושכהונתך תביא ברכה לעולם כולו.
אחת הדרכים להצלחה, זה להיות אדם יצירתי, מקורי וחדשני, ובעיקר בעל אומץ לשנות כיוון, ובמקום הדרכים שכשלו לחפש דרכים חדשות, ולפלס נתיבים חדשים.
עליו לנסות להגיע לתוצאות שתהיינה מקובלות על כולם ולא לתקן עוולות על-ידי גרימת עוולות.
דרך חשובה לא פחות, זה לראות את פני הדברים מקרוב ולא להסתמך על עיניהם ודיווחיהם של אחרים, לבקר ולטייל בכל האזור ולהכיר את גודלו וערכו ואיכויותיו.
וכשאתה וממשלתך מאלצים אותנו לערוך "שיחות קירבה" כדאי שתדעו למי אתם מקרבים (מקריבים) אותנו, והאם הכוונה לשיחות קירבה, או שיחות הקרבה, ובעיקר כדאי שתבדקו היטב על איזה מזבח אתם מקריבים אותנו ולמען מה.
כשמגיעים אלינו אורחים רמי מעלה ומטיילים בארץ הקטנה והפורחת שלנו, מיד עולה בליבם ההשוואה בין הפריחה והשגשוג כאן, לבין ההזנחה והעוני בצד השני, ברור שהאמפתיה והאהדה נתונה תמיד לצד "המסכן", "החלש", "האומלל" ובאופן אוטומטי, המים בבריכות השחייה שלנו הם מי השתייה של המסכנים, והחשמל שמאיר את ישראל, הוא הסיבה לחשיכה שבצד השני, ושהבנייה בצד הישראלי נעשית על-חשבון הבנייה בצד הערבי.
מי שחי כאן ויש לו אומץ לאמר את האמת, יודע שהתמונה במציאות הפוכה לגמרי, ודי לדפדף באלבומים ותמונות של האזור הזה מקום המדינה ועד היום, ישראל - היא שהקפיצה את כל האזור הזה מאות שנים קדימה.
איך? על כל בית שבונים בישראל, נבנה בית בצד השני, על כל שדה פורח, חממה, גן ירק, או פרדס בצד שלנו, צומחים כפול בצד השני, באותם החומרים, שלא לדבר על רכבים, ציוד כבד, ציוד רפואי, צאן ובקר, סוסים, לולים, כוורות, עצים, חול, ברזל, ציוד השקיה, ואנרגיה סולרית ו-כן, גם מים וחשמל - הם "שותפים" שלנו בכל.
הם צמודים לשד של ישראל ויונקים ממנו את כל צורכיהם, אך במקום לחייך ולהיות
שבעי רצון, הם עוטים על פניהם את מסכת המסכנות והאומללות ומעוררים את רחמי העולם, ומיד נרתמים כל ארגוני הסעד והעזרה ההומניטרית לחלוץ שד ולנסות גם הם להשביע את רעבונם.
השאלה הגדולה היא: לאן זורם כל החלב הזה, ומדוע הם עדיין רעבים, מסכנים, ובעיקר פליטים לנצח, הרי גם אנחנו היינו עם של פליטים, עם של אודים מוצלים מאש, שהגיע לכאן ללא רכוש, ללא משפחה, כל רכושנו נשאר בארצות המוצא, באירופה, ובכל מדינות ערב. התחלנו מאפס, ובכל זאת שיקמנו את עצמנו ונגמלנו מהפליטות וחיסלנו את מחנות הבדונים, הפחונים, הצריפים והמעברות.
מדוע זה לא קורה במדינות ערב? מדוע על-אף הסיוע והעזרה מכל העולם הם לא יוצאים ממחנות הפליטים? משום
שהמסחטה עובדת כל-כך טוב, למה לקלקל? היא זו שמגייסת את כל הארגונים לסיוע, ולצדק ולשמירה על זכויות אדם, ומשיטה אוניות סוחר עמוסות כל טוב, ומניעה משאיות מלאות ציוד לעייפה, ובעיקר והכי חשוב, היא שמביאה את כל האהדה והרחמים, והיא שמצדיקה את כל פשעיהם ולא שופטת אותם בבית-דין בינלאומי, כי הם "עם כבוש ונואש" וזו מלחמה "לגיטימית". לגיטימי להישתמש בפצצות חיות מתקתקות, לגיטימי להשתמש בנשים וילדים כמגן אנושי, לגיטימי לגדל שהידים, לגיטימי להפגיז אוכלוסיה אזרחית בקאסמים ובטילים.
כשתחזור לביתך רם היקר, קח שוב את התמונה לידיך והבט בה קצת מרחוק בפרספקטיבה, ואז תראה את כל סך פרטיה ביתר בהירות. תראה נקודה אחת קטנה, שנראית כמו גן עדן, ושלמרות שאין בה אוצרות טבע ואין בה נפט, יש בה אוצרות אנושיים נפלאים, והיא מוקפת בעם הערבי הגדול והעצום, המון אדם ככוכבי השמיים לרוב, אדמות דשנות משמן אדמה ועשירות באוצרות טבע וכל העולם רוצה בייקרו ונושא אליו עיניים, אך העושר הזה אבוי, הוא נחלתם של יחידי סגולה, שחיים את ה"דולצ'ה ויטה" ולא ממש אכפת להם מההמונים שחיים בעוני, בעזובה, ובבערות, את המסכנים האלה משסים בנקודה הקטנה והפורחת, ואומרים להם, הנה, זו הסיבה לנחשלות ולעוני שלכם, כאן טמון הפתרון לכל בעיותכם, ואז שולחים אותם שטופי מח ומוכי סנוורים להרוס אותנו, להתפוצץ לתוכנו, ולחבל בכל דרך אפשרית.
לו אני במקומך, רם עימנו-אל, הייתי מכנסת את כל מנהיגי ערב, גם את קדאפי, הייתי מראה להם את הנקודה הקטנה הזאת ואת ההבדלים שחלו מסביבה מאז ועד היום והייתי שואלת אותם: "האם לדעתכם אחרי שניפטר מהיהודים וניתן לכם את הנקודה הקטנה והפורחת, ירווח לכם? האם אז ייפתרו כל בעיותיכם? האם אז יישבע רעבונכם? האם אז תשקמו את מחנות הפליטים? האם אז תחדלו להילחם חמולה נגד חמולה על שטחי מרעה ומים, ומזון ומה לא?".
ואז רם היקר, תניח לפניהם את האלטרנטיבה, אולי הפעם ינהגו בשפיות ובחוכמה, אולי הפעם יבינו, שמרוב מאמצים לחסל אותנו הם עלולים לכרות את השד שממנו הם יונקים כל טוב. הרי היינו בסרט הזה כמה פעמים בעבר ובכל פעם שבא עלינו חורבן, הוא היה גם חורבנכם, תנו לנקודה הקטנה הזאת לפרוח, ומשהיא פורחת ועולה כך גם אתם פורחים ומשגשגים, איך? זה נס מן אללה.
והכי חשוב רם עימנו-אל, שבכל שיחותיך תזכור תמיד את האל, כמו שהמוסלמי מכבד את אללה ומתחיל כל שיחה באיסמיללה ורחמן אל רחים, כך תבהיר לכל חבריך שאנחנו כאן, כי כך אללה הרחמן והרחום החליט, והוא שאסף אותנו מכל קצווי עולם אל המקום שהוא בחר לנו למה? לאלוהים הפתרונים.
ולסיום רם עימנו-אל היקר, לב טהור יברא לך אלוהים ורוח נכון יחדש בתוכו, יהי האל עמך.
בכבוד רב,
מנוחה דהן.