אני לא מתכוון לדבר לערביי ישראל, לא לשמאל הישראלי ולא למדינות ערב ולטורקיה. במקרים אלה הצדדים יהיו מרוצים רק כאשר יד ישראל תהיה על התחתונה. מקרה אבוד.
אני רוצה שכל אזרח בעולם הדמוקרטי והשפוי ישאל את עצמו את השאלה הבאה: "כיצד ייתכן שפעילי שלום "תמימים" ששטים במשט הומניטרי, מחזיקים כלי נשק כל כך לא הומניים בספינה, ומשתמשים בו בצורה כל כך אכזרית וכל כך ברוטלית"?
האם זוהי התנהגות אמיתית של פעילי שלום? האם פעיל שלום לא צריך לפתור סכסוכים בצורת הידברות לא אלימה. האם פעיל שלום אמור שלא לפגוע בחייל שידיו אינן אוחזות בנשק?
התשובה כל כך פשוטה, כמו גם – כל כך עצובה.
העולם הדמוקרטי והשפוי יתנהג ככזה, כשהדבר אינו נוגע לישראל. דמוקרטיה ושפיות לעולם, ודמוקרטיה ושפיות לישראל אינן חד הן. לעולם מגיע יותר. אם היו נהרגים חיילים ישראלים, אף אחד בעולם לא היה מזיל דמעה. להיפך. אני בטוח שבבירות מסויימות היו נשמעות צהלות שמחה, וממתקים ואורז היו מפוזרים ברחובות. אני משוכע שגם בכמה יישובים בארץ היינו עדים לצהלות שכאלה. התקשורת הייתה מאשימה את הממשלה, והאופוזיציה הייתה מתראיינת ותוקפת.
מה הסיבה לאיפא ואיפא? די פשוט - אנטישמיות עולמית ואנטי ישראליות!
העניין הוא שהעולם לא למד. מניפולציות שכאלה שמשנות את כל מושג האמת והשקר, את כל מושג הטוב והרע, יגררו בסופו של דבר להרס הדמוקרטיה מפנים, לעיוות העובדות ההיסטוריות ולאובדן כל התרבות המערבית הידועה לנו.