הנה נקרתה לפנינו הזדמנות פז להוכיח את האימרה שנשחקה מאוד במשך הזמן כי היהודים הם עם חכם. מועצת האו"ם לזכויות האדם החליטה לחקור את אירועי המשט. זהו ארגון שבו רוב אוטומטי למדינות עוינות לישראל, המצביעות תמיד נגדנו בכל עניין, כמו במינוי ועדת גולדסטון הזכורה ל-לא-טוב.
הדיבורים אצלנו על ועדת חקירה ממלכתית, פרלמנטרית ודומותיה הם ריקים מתוכן, כי העולם לא יקבל את מסקנותיהן וזאת מסיבה פשוטה: הוא לא נותן אמון בחקירות שלנו. זו, כמובן, קביעה חמורה מאוד, כי בעצם היא גורסת שישראל צריכה לוותר על זכות ריבונית בסיסית. מועצת זכויות האדם לא ביקשה לחקור הרג אזרחים בצ'צ'ניה, בג'ורג'יה, בעירק ובאפגניסטן. כאשר ספינות צרפתיות השתלטו על ספינות ארגון "גרין פיס" איש לא נדרש לחקירה בינלאומית. אלה אמיתות שממשלת ישראל לא ששה להזכיר ב"הסברה" שלה, כי הרי מדובר במדינות ידידותיות.
מי שחי כאן בשנות החמישים והששים זוכר מן הסתם את האימרה שלנו כי "לא חשוב מה אומרים הגויים חשוב מה יעשו היהודים". אימרה פטריוטית במהותה. אבל גם עידן זה של אימרות חלף ועבר מזמן. כיום, התהפכו היוצרות ובמקום להתרכז במה שאנו עושים, אנו נאלצים לפזול הצידה, לראות מה חושבים הגויים. זו למעשה דעתם של כל מי שמבקרים בינינו את המבצע ודורשים חקירות.
בפעם המי יודע כמה צריך לומר ולהכיר בעובדה כי אין כמעט מהלך בתחום הסכסוך שלנו עם הפלשתינים שיזכה בתמיכת העולם. אפילו המהלך האחרון בפרשה של שחרור מוקדם של כל הנוסעים על הספינות ללא חקירה ומעצר, שנועד מן הסתם לשדר רצון טוב מצידה של ישראל לסיים מהר את הפרשה, לא יובן אצל הגויים אלא כחולשה וככניעה. והאמת, שזה אכן כך ככל שהדברים נוגעים במחבלים מסוגו של הילריון קפוצ'י שמצליח בפעם שנייה לחמוק מעונש ראוי על מעשיו בעבר.
ואחרי שאמרתי את כל זה, אני ממליץ לשקול בחיוב שיתוף פעולה עם ועדת חקירה בינלאומית. אבל בתנאי אחד וברור שלא תואם את רצונם של חברי מועצת זכויות האדם: בד-בבד עם חקירת פעולת צה"ל לחקור גם את הארגון הטורקי הטרוריסטי שעמד מאחורי המשט; מה הכיל מטען ה"מרמרה"; מי היו על סיפונה וכיצד מתיישב הימצאותו של נשק קר על הספינה עם מטרותיו ההומאניות המוצהרות. בגישה זו נצוד שתי ציפורים במכה אחת: נוכיח קבל עם ועולם מי אלה שהתיימרו לדבר שלום ונוכל להצדיק, גם אם במשורה, את ההצדקה להשתמש בנשק חם כדי להתגונן. במקרה כזה אולי לא נצא צודקים במלוא מובן המילה, אבל לבטח נהיה חכמים, וגם זה מצרך להתברך בו במצבנו המסובך.
החשש המקנן של יצירת תקדים לבאות לא צריך להרתיע, וזאת משני נימוקים:
האחד- עמידה שלנו על צוות חקירה אמין יכולה להבטיח את התוצאות הרצויות לנו.
השני- בעתיד נוכל לומר כי הוכחנו רצון לשתף פעולה עם גורמים זרים ואיננו מצפצפים תמיד על העולם - רושם העולה בכל פעם שישראל נקלעת לעין הסערה העולמית. בעתיד (למרבה הצער יהיו עוד מקרים מסוג דומה) נוכל לתמרן בין שיתוף פעולה וסירוב. הכל לפי העניין.