בית המשפט העליון אינו אמור ואינו כשיר לנהל מדינה.
אמנם גם כמה מהמדינאים לא כשירים לכך, אולם הם הנבחרים ועליהם האחריות. כאשר מועברת האחריות הזו מכתפיהם לכתפי בית המשפט העליון, נוצר מצב בו מי שלא מתאים בעליל להחליט החלטות בתחומים שאינם עיסוקו, לא נבחר לשם כך, לא הוכשר לכך בשום מסגרת - מחליט ופוסק ומותיר אחריו נזק, לפעמים נזק בלתי הפיך.
האמירה שאבד עליה הכלח ש"הכול שפיט", מתקופתו של
אהרן ברק, אינה נכונה. נקודת המוצא של אמירה כזו היא שהכול צריך להתקיים על בסיס של חוק ודין, וכאילו מתגמדת החוכמה, נעלם המוסר, ואין מה לתור אחרי הישרדות וקיום, ככל שמתגלים בין ערכים אלו לבין מה שהוגדר כחוק ודין אי התאמה.
אכן קיימת אי התאמה, אפילו מתקיים ניגוד, בין ערכי החוק ובכללם גם הצדק, לבין ערכים אחרים, ודי להקשיב לאמרת העם החכמה - "אל תהיה צודק, תהיה חכם".
וטרם דיברנו על ערכי ההישרדות בתנאים קשים, ועל מוסר, מוסריות ודת משה.
לא נוכל במסגרת זו להקיף את הכול; כן נתייחס לכמה נושאים שעלו על סדר היום ובראשם התערבותו האומללה של בג"צ במערכת החינוך בישוב החרדי אריאל.
אכן, כקביעת בג"צ, הצדק הוא כי לא תיכון אפליה בין חרדים אשכנזים לבין חרדים ספרדים, אלא שהבעיה הרבה יותר מורכבת וסבוכה מאשר קביעה פשטנית וברורה כי לא תהיה אפליה. ברוב רדידותם, כמה חילונים מתלהמים קשרו להחלטה זו כתרים כאילו מדובר בהחלטה אמיצה, ועוד; לא ברור מה כאן אמיץ ומה כאן תקדים, מה מחדש - ושמא משבש, כי בסך הכול, קבע בג"צ כי לא תהיה אפליה, דבר שהוא ברור וטריוויאלי. ועם קביעה זו - וכאן שגיאתו - בג"צ הלך, שלא בחוכמה, עד הסוף, ועדיין רחוק הסוף לפרשה.
אין מזג שיפוטי, אין מידתיות, אין העברת הנושא לוועדה חוץ משפטית שיעמוד בראשה שופט בדימוס כדוגמת ועדת טל אשר דנה בגיוס החרדים לצה"ל, והכול בשיטת "זבנג ו-(לא) גמרנו".
כך לא בונים חומה.
ילמדו צוות שלושת השופטים מעט חוכמה מהשופט העליון (בדימוס) צבי א' טל, ויפתרו את הבעיה שלא נולדה אתמול - ברוגע, בהדרגה, בתבונה.
שיטתו הברוכה של השופט טל כבר הניבה תוצאות; יש נח"ל חרדי קרבי שמסגרתו הולכת ותופחת, יש מחלקות של חיילים חרדים בחיל האוויר, ואנו צופים במעקב לבאות. גם מסגרות העבודה נפתחות אט אט בפני הציבור החרדי וכבר 52% מהגברים עובדים (ואחוז יותר גבוה מקרב הנשים החרדיות). גם האוניברסיטאות והמכללות כבר פותחות שעריהן בפני חרדים, ואלה משתלבים במכללה האקדמית קריית אונו ובמכללת שערי משפט, במרכז האוניברסיטאי אריאל ועוד.
רק כך.
דרך אחרת, תהיה חוקית ככל שתהיה, תחזיר את המדינה אחורנית שנות דור.
בג"צ חייב להימנע מלדון בנושאים שאינם מעניינו.
הוא חייב להשאיר את נושאי הביטחון לממשלה ולצה"ל, אחרת נגיע למצב אבסורדי של צבא צדיק ומוסרי הפועל בקפדנות בהתאמה מלאה לכל הוראות החוק הבינלאומי, ונמצא את עצמנו יחידים בתבל, כשוטה הכפר, ההולכים בתלם הזה, כשבראש המצעד צועד בג"צ - בעוד העבריינים כולם מטיפים לנו דרכי מוסר, ודורשים מאיתנו עוד ועוד.
בג"צ צריך להימנע גם מהחלטות מדיניות אחרות, ולאפשר לממשלה לעבוד ולהכתיב מדיניות בהתאם לשיקולים שהינם שיקולים הרבה יותר רחבים מאשר שיקולי חוק אותו מחוקקים בכנסת, וכן גם האחריות המוטלת על כתפי שרי הממשלה הינה אחריות הרבה יותר גדולה מזו המוטלת על שופטים.