על-אף שמו, מאוכלס רובו המכריע של הכפר הנידח "בני ישראל", שבדרום-מזרח סנגל, במוסלמים לכל דבר, המקיימים את הלכות הקוראן. ובכל זאת, עוברת בימים אלה בכפר שמועה עקשנית, מפה לאוזן, לפיה 4,000 מתושביו הם, בעצם, יהודים.
אישור לכך נתן בימים אלה נשיא הכפר, דוטיגו פטיגה, בכבודו ובעצמו. היה זה כשהצהיר, קבל עם ועדה, כי המדובר ביהודים שהם צאצאיהם של בני ישראל, שנדדו לפני אלפי שנים ממצרים לסנגל. דבר היותם יהודים נשמר, לדבריו, בסוד כדי למנוע התנכלויות כלפיהם וכדי לאפשר את עלייתם לרגל לסעודיה, כדי לקיים בה את מצוות החאג'.
סנגל נחשבת, אומנם, למדינה דמוקרטית, שיש בה חופש-דת וסובלנות, ובכל זאת היא נקרעת בין מודרניזציה לבין התמרכזות הולכת וגוברת של הדת.
ספרים אנטישמיים
ובתוך כך, בבירה דקאר, שהכפר בני ישראל מרוחק יומיים ממנה, יש ביקוש הולך וגדל לספרים בעלי נימה אנטישמית ואנטי-ישראלית. לא הרחק מהארמון הנשיאותי מוכרים, חופשי-חופשי, ספרים כמו "היטלר - המריונטה של הציונים" ו"ישראל - הרייך הרביעי". אלה מוצגים לראווה על מדפי דוכניהם של עיתונים רבים המוצבים במרכז העיר.
מכירתם של הספרים האנטישמיים והאנטי-ציוניים מוסברת בכך שסוכני החיזבאללה בסנגל הבטיחו למוכרי העיתונים תשלום של אירו אחד תמורת כל ספר כזה שיימכר. יש בהם הסתה פרועה נגד ישראל, המתוארת כ"מדינת-מקלט לפושעי כל העולם", ותביעה נחרצת לסגור לאלתר את כל השגרירויות הזרות בארץ ולסלק את ישראל מהאו"ם ומכל הארגונים הבינלאומיים. בספר אנטישמי אחר, "11 בספטמבר 2001", המופץ אף הוא בסנגל, מוטלת האחריות לפיגועים על ישראל ועל קושרים יהודים ניאו-שמרנים בארה"ב.
עם זאת שוררים יחסים כנים וטובים בין המוסלמים של סנגל, המהווים 90 אחוז מן האוכלוסיה המקומית, לבין הקהילה היהודית הזעירה, המונה 10 אחוז מסך כל האוכלוסין במדינה זו. חשוב גם להזכיר כי בין ישראל לסנגל קיימים יחסים דיפלומטיים מלאים.