אזרחי ישראל! היום, ערב יום הכיפורים, ועלינו לערוך חשבון נפש אישי וקולקטיבי בעניינים שבהם פעלנו נכון בנוגע למזרח התיכון, לשלום בתוכנו ועם שכנינו, ובעניינים שבהם פעלנו באורח מזיק, ושבהם חטאנו, עווינו ופשענו.
המאזן האסטרטגי ללא ספק, שתי המלחמות האחרונות - מלחמת לבנון השנייה (2006) ומבצע "
עופרת יצוקה" בעזה (תחילת 2009) - שנוהלו על-ידי הממשלה הקודמת, שיקמו במידה רבה את ההרתעה הישראלית. אויבינו הקרובים והרחוקים החלו לחשוש שמא "בעל הבית השתגע" וכי יש מצבים שבהם תגובותיו הופכות להיות בלתי רציונליות ובלתי מידתיות. במקביל, הם החלו להטיל ספק ביכולתם לצפות מראש את הצעדים שתנקוט ישראל נגדם במצבים ביטחוניים הנתפסים בעיניה כחמורים. למרות "שקיפותנו" בשל הפתיחות התקשורתית הברוכה השוררת בישראל, הוכיחו שתי המלחמות הללו לאויבינו כי לא את הכל הם יודעים עלינו, וכי יש מצבים שבהם אנו הופכים לבלתי צפויים ולמסוכנים.
הדבר נוגע גם לעניין האירני, שהוא האיום האסטרטגי הגדול ביותר שידעה ישראל מאז היווסדה. מעולם לא היה ריכוז כזה של נשק קטלני, נכונות להשתמש בו, אידיאולוגיה דתית פנאטית, שנאת ישראל כל כך מרה ורטוריקה אנטי-ישראלית כל כך חריפה, כמו במנהיגות של אירן כיום. אילו יכלו, היו האייתוללות מורים היום לצבאם למחוק את ישראל מעל המפה, וכך הם היו הופכים לגיבורים, משחררי האומה האיסלאמית ממה שמוצג כבעייתה הגדולה ביותר - ישראל. הצלחה זו הייתה מעלה אל על גם את קרנו של האיסלאם השיעי על חשבון הגרסה הסונית שלו. אך זה לא קרה, וככל הנראה זה גם לא יקרה, כי האירנים קוראים בכל מיני פרסומים בעולם שלישראל יש בין 200 ל-300 ראשי חץ גרעיניים מוכנים לשיגור בכל רגע. האירנים בטוחים כי מידע זה נכון, ומסיקים מכך שאם ישראל תחוש שקיומה בסכנה, היא עלולה להשתמש בארסנל זה באופן בלתי רציונלי, כפי שהתנהגה בשתי המלחמות האחרונות, ולמחוק את אירן מהמפה, או לפחות לגרום לה נזקים שמהם היא לא תוכל להשתקם במשך תקופה ארוכה. לכן אני סמוך ובטוח כי האירנים - למרות הנשק הרב שבידיהם, למרות הטילים ואפילו פצצה גרעינית שאולי תהיה להם בעתיד - אינם מתכננים צעד אלים נגד ישראל. הם פוחדים ממנה, ומפחד זה נובעת שנאתם הגדולה אליה והרטוריקה החריפה נגדה.
עם זאת, שואפים האירנים לחמם את הגזרה בין ישראל ובין שתי גרורותיהם: חיזבאללה בלבנון וחמאס בעזה. חיזבאללה ערך "ניסוי כלים" מולנו לפני חודש וחצי, רצח סגן אלוף וכמעט גרם להצתת מלחמה נוספת בין ישראל ובין לבנון. תגובה נחושה, מכאיבה ומיידית מצידנו הזכירה לחיזבאללה שעליו להיזהר מאיתנו. עם חמאס בעזה העניין מסובך יותר, כי בעיקר לאחר שהחל סבב השיחות הישירות בינינו ובין יו"ר הרשות הפלשתינית, קמו גורמים רבים שאינם מעוניינים בהסדר שיותיר אותנו בארצנו, כדי להפוך את הקערה על פיה ולהטביע את ישראל במרחץ דמים. אנו ניצבים בפני קושי לפעול נגד גורמים אלה בעזה, כי פעולה מסיבית תביא עלינו שוב את גולדסטון ודומיו, ותעורר מחדש את גל השנאה העכור נגד ישראל והיהודים, שליווה את מבצע "עופרת יצוקה".
בעזה שבוי גלעד שליט בידי בני עוולה מארגון חמאס, ללא יכולת לראות נציג משום ארגון בינלאומי כמו הצלב האדום, בניגוד לכל אמנה בינלאומית העוסקת בזכויות שבויים. לאורך יותר מחמש שנות שביו לא פעלנו בנחישות להחזירו לביתו ולמשפחתו בשלום, והמאמץ לשחררו התמקד במגעים בינלאומיים. מאז שנפל גלעד בשבי חמאס, לא השקיעה ישראל את האמצעים הדרושים לשמירת רצף של מגע מודיעיני עם המחזיקים בו. לכן הנחיתי את גורמי הביטחון השונים להכין תיק מידע על גלעד שליט ועל חוטפיו כהכנה למבצע צבאי שיביא לשחרורו. היות שאין רשות לממשלה אחראית לשחרר מסה של רוצחים שישובו לרצוח חפים מפשע, הוריתי לגורמי הביטחון להכין תיק מטרות שיכלול את כל ראשי חמאס ברצועה, כולל איסמאעיל הניה, מחמוד אלזהאר ואחמד אלג'עברי, למקרה שיאונה רע לגלעד שליט. לשכתי שלחה מסרים לאנשים אלו, שאינם יכולים להתפרש ביותר מאופן אחד.
בשנתיים האחרונות בונה הרשות הפלשתינית מדינה "מלמטה למעלה" ברחבי יהודה ושומרון, תוך שהיא מסתייעת בגורמים בינלאומיים רבים, ומיליארדים מוזרמים לפרויקטים רבים של תשתיות אזרחיות וצבאיות, אשר ללא קשר עם השיחות המתנהלות ביני ובין אבו-מאזן, יביאו את הרשות הפלשתינית אל סף ההכרזה על עצמאות בעוד כשנה. ישראל בהנהגתי עצמה עין, לאורך השנתיים האחרונות, כדי לקבל שקט מהטרור, וכך אפשרנו לפלשתינים להקים כמעט-מדינה אשר לה בתי משפט, ארגוני ביטחון חמושים ומאומנים, כלכלה פורחת ותמיכה בינלאומית, מבלי שיש לנו הבטחה כי מדינה פלשתינית זו שתקום ביו"ש לא תהפוך גם היא למדינת טרור חמאסית לאחר שישתלטו עליה הטרוריסטים של חמאס, אם בבחירות כפי שעשו בינואר 2006 או באלימות שבה השתלטו על עזה ביוני 2007. גם נשיא ארה"ב
ברק אובמה אינו יכול להבטיח זאת, ואני מודה ומתוודה כי גם לישראל אין דרך למנוע מצב זה. למרות הכל מתקיים מו"מ העלול להביא אותנו למדינה פלשתינית שתגרום לישראל רק צרות.
בנאום בר-אילן הכרזתי על הסכמתי להקמת מדינה פלשתינית בתנאי שזו תהיה מפורזת מנשק, וכבר אז ידעתי כי היא לא תהיה כזו, כי במזרח התיכון ויתור של מדינה על נשק מנוגד לכללי הטבע המזרח תיכוני. למרות זאת ציינתי פירוז כתנאי להקמתה של מדינה פלשתינית, והיה בכך משום הולכת שולל עצמית, ואולי גם של חלק משומעי בארץ ובחו"ל.
וכאן עלי להכות על חטא: במספר הזדמנויות, שהאחרונה הייתה בבית הלבן בנוכחותם של אובמה, מובארק ועבדאללה
מלך ירדן, כיניתי את
מחמוד עבאס בכינוי פרזידנט, נשיא. הייתה זו טעות חמורה מאוד, כי בשום מקום ובשום הסכם לא נאמר כי בראש הרש"פ עומד "נשיא" אלא "יושב-ראש". העובדה כי העליתי אותו לדרגת נשיא מבלי שהוא מכיר בישראל כמדינת העם היהודי, פוגעת ביכולתי להפעיל לחץ על הרשות.
לא בדקתי לעומק אלטרנטיבות למדינה פלשתינית, כמו העברת - או בעצם החזרת - הריבונות על חלקים ביהודה ושומרון לירדן, וגם לא עיינתי באפשרות להקים מספר מדינות פלשתיניות בערי יו"ש תוך שמירה על המרחב הכפרי בשליטתה של ישראל. נשאבתי לרטוריקה הפלשתינית שהשתלטה על סדר היום הבינלאומי, ואשר שמה את "המדינה הפלשתינית בעלת רצף טריטוריאלי" כאפשרות יחידה שאין בלתה. זאת, למרות שאני יודע כי רצף טריטוריאלי עלול להפוך לרצף טרוריסטי ולהעמיד בסכנה את מרביתה של מדינת ישראל, מדימונה ובאר-שבע בדרום דרך תל אביב וגוש דן במרכז ועד לעפולה ולחיפה בצפון.
חטא שחטאתי לירושלים בניגוד למצב בימיהם של הנשיא האמריקני
ג'ורג' בוש ושל
אריאל שרון, יחסינו עם ארה"ב בשנתיים האחרונות הם בבואה של הגחמות של הנשיא אובמה, מבלי שיש לנו השפעה משמעותית על התנהלות העניינים. למרות הרקע האיסלאמי שלו, אין לנשיא ארה"ב מושג בענייני העולם הערבי והאיסלאמי. ולכן בעניין ישראל מושפע אובמה בעיקר מקבוצת ישראלים ויהודים אמריקנים בעלי אג'נדה זהה לזו של "
שלום עכשיו", שלאחר שנכשלו בבחירות כאן, הם כופים עלינו מדיניות באמצעות המנופים של הבית הלבן. נכשלתי בחשיפת הדברים לציבור הרחב, והעמדתי פנים כאילו העניינים עם הבית הלבן מתנהלים על מי מנוחות. במקום להציב מדיניות ברורה, ציונית ויהודית, הסכמתי להקפאת הבנייה בירושלים וביישובי יו"ש, והקפאה זו רק הביאה לחץ על ישראל להמשך ההקפאה ללא תמורה ממשית מצד הפלשתינים או מצד ארה"ב.
אבל חטאי הגדול ביותר היה דווקא בעניין ירושלים: במקום להכריז השכם והערב כי לא יהיה מו"מ על מקום מקדשנו, ושלעולם, לעולם, הוא יישאר בריבונותנו, הצנעתי מסר זה, והעולם הבין זאת כנכונות מצידנו להתפשר בעניין עיר הקודש. יכולתי לומר בפירוש: "ירושלים העתיקה עבורנו היא כמו מכה עבור המוסלמים", והעולם היה מבין זאת, גם אם לא היה מסכים. אבל לא עשיתי כך, לצערי, כי זה לא "פוליטיקלי קורקט", ואובמה אינו אוהב מסר זה, כי זה נוגע לעניינים דתיים שהוא - מסיבותיו האישיות - מנסה לעקוף אותם. בכל נאומַי על ירושלים לא הזכרתי שני משפטים פשוטים: ירושלים הייתה בירת היהודים במשך כאלף שנה ושני בתי מקדש היו בה, בעוד שהיא מעולם לא הייתה בירה של משהו הקשור לפלשתינים, לערבים, או לעולם המוסלמי, ואף לא יום אחד משל ממנה אמיר, מלך או סולטן פלשתיני, ערבי או מוסלמי. ירושלים מוזכרת בתנ"ך היהודי יותר מ-600 פעם, בעוד שבקוראן אין היא מופיעה אפילו פעם אחת.
חטא נוסף שחטאתי לירושלים הוא שהמשכתי כמו קודמי בתפקידי כראש הממשלה להזניח את פיתוח מזרח העיר ולא השקעתי את המאמץ הארגוני והתקציבי לשפר את חזותה, ואת תשתיותיה ולסלק ממנה את נוכחות הלא חוקית של המדינה הפלשתינית. האוריינט האוס עובד למרות צווי הסגירה, ואנשי ביטחון הקשורים לרשות מטילים חוק וסדר משלהם בקרב האוכלוסיה הערבית בירושלים השלמה.
ועתה מונחת ירושלים על שולחן המו"מ, והלחצים המופעלים עלי בעניינה הם התוצאה הישירה של היעדר הנחישות הישראלית לממש את ריבונותנו מאז שהעיר חוברה לה יחדיו בתשכ"ז. עם זאת אני מתחייב בפני העם לדורותיו, אלה שהיו ואלה שיבואו, כי מקום מקדשנו לא יימסר עוד לידי זרים, וכי ירושלים לא תחולק עוד לשבטי המדבר.
התעלמות במקום יוזמה במשך 62 שנות המדינה חטאו ראשי ממשלת ישראל, ואני בתוכם, בהשארתה של בעיית הפליטים הפלשתינים תלויה ועומדת כמכשול קבוע לשלום עם העולם הערבי. היה עלינו לדרוש מן האמריקנים להפסיק ולממן את סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם, כדי שמחנות הפליטים יפורקו ותושביהם ייקלטו במדינות שבהן הם חיים - בלבנון, בסוריה, בירדן וברשות הפלשתינית. העלמנו עין נוכח העובדה שבתי הספר של אונר"א משמשים להסתה קבועה נגד ישראל ולהפצת תעמולה של ארגוני הטרור מעודדי השהידים, ושבעזה - למשל - שולטים מחבלי החמאס באונר"א ובמוסדותיה.
אבל העדפנו חיים קלים, ובמקום לחסל את הבעיה - שנוצרה בגלל פלישת צבאות ערב לישראל יום לאחר היווסדה - התעלמנו ממנה, וכך אנו עומדים כיום - 62 שנה אחרי היווצרותה - בפני דרישה להכניס לתוך ישראל אלפי ערבים שהם והוריהם כלל לא נולדו בה, שהורי הוריהם היו פועלים שבאו לעבוד ביישובים היהודיים שנבנו כאן משלהי המאה ה-19.
במהלך כהונתי נמשכה ההזנחה הפושעת של ההסברה הישראלית, ובעיקר נמשכת היעדרותו הרועמת של ערוץ טלוויזיה לוויני ישראלי באנגלית שישדר לכל העולם, בדיוק כמו שהבי.בי.סי. משדר לעולם את בריטניה והסי.אן.אן. את ארה"ב וכל מדינה המכבדת את עצמה נמצאת בסלון של כל המעוניין לצפות בה. רק ישראל נעדרת משדה המערכה התקשורתי, והמסר שמקבלים הצופים הוא כי אם ישראל אינה קיימת בתקשורת, אז אולי אינה קיימת כלל. מכאן ועד לערעור על זכות קיומה של ישראל המרחק קצר, בייחוד נוכח הטיית הרוב המוחלט של אמצעי התקשורת הזרים לרעת ישראל במאבק לקיומה.
אבל חטא גדול יותר שחטאנו אני וקודמַי הוא היעדרותו הבולטת של ערוץ טלוויזיה לוויני בערבית שייקלט בעולם הערבי. מדינות רבות - ארה"ב, בריטניה, צרפת, גרמניה, רוסיה, טורקיה ועוד - הקימו ערוץ ערבי המביא את דבר המדינה המשדרת לעולם הערבי המונה 300 מיליון איש. ישראל לעומתו החליטה כי אין לה מה לומר לעולם הערבי והיא אינה פונה אליו באמצעי היעיל היחיד הנקלט בו. אך כאן הפשע גדול אף יותר:
רשות השידור אכן משדרת את ערוץ 33 שיש בו שעתיים ביום בערבית בלוויין "עמוס", אבל ערבים אינם קולטים אותו. כך משולם כסף רב של משלם המיסים הישראלי לחברה הישראלית המפעילה את "עמוס", במקום לחברה אירופית שבאפשרותה להעביר את השידור ללווין הנקלט בעולם הערבי.
המדינה מפצה את שודדיה ומממנת את מחרימיה שטחים נרחבים של אדמות מדינה נגזלים ממנה לאור היום על-ידי בדווים הבונים כאוות נפשם ברחבי הנגב על אדמות שאינן שייכות להם. ממשלות ישראל לדורותיהן העדיפו להעלים עין מתופעה חמורה זו, וכך הגענו למצב שעשרות אלפי אנשים חיים על אדמות המדינה, מבלי שזו מממשת עליהן את בעלותה. יש בכך אפלייה חמורה של היהודים. אם אלה יעזו להקים אוהל ללא רשות, מייד יסולקו על-ידי הרשויות. אבל כשערבי בונה וילה ללא היתר על אדמה שאינה שייכת לו, המערכת שאני עומד בראשה חוששת להתמודד איתו.
מדינת ישראל שילמה עד היום מיליארדים לבדווים כפיצוי על "ויתור" שלהם על אדמות שכלל לא היו בבעלותם, רק כדי לקנות "שקט תעשייתי" איתם, אבל דרישותיהם רק עולות ועולות. לאחרונה זה קורה באלעראקיב, בסביבת רהט, כשארגונים המתקראים "ארגוני זכויות אדם" תומכים בכמה בעלי בתים עשירים כקורח מרהט שהחליטו להשתלט על אדמת מדינה ולסחוט ממנה מיליוני שקלים.
מתחת לאפנו צמחה יבלית ממאירה של מספר גדול של ארגונים הקשורים בטבורם הכלכלי לקרן לישראל חדשה הממומנת בכסף זר אשר שמה לה למטרה למחוק את אופיה היהודי ציוני של המדינה. קרן זו הצליחה לשתול בפרקליטות ובבתי המשפט את חניכיה, ואלה כופים, באמצעות מערכת המשפט, על מרבית הציבור היהודי סדר יום שהוא כלל אינו מעוניין בו. פעילותה של קרן זו נחשפה ברבים על-ידי ארגונים שקיומה של המדינה יקר להם, אבל ממשלתי עומדת כפותת ידיים מול פעילותה ההרסנית של קרן זו.
אני כראש ממשלה ממשיך לשלם את משכורותיהם של כמה עשרות אנשי אקדמיה שהשתלטו על כמה מהמחלקות בכמה אוניברסיטאות בישראל, למרות שהם מקעקעים את הלגיטימיות של המדינה, קוראים להחרימה, להטיל עליה סנקציות ולמשוך ממנה השקעות. כמה מהם אף קוראים להחרים את המוסדות האקדמיים שמהם הם מתפרנסים בכסף ממשלתי. אני מודה ומתוודה כי הממשלה חשה מאוימת על-ידי אותו מיעוט קולני וחסר אחריות, עד כדי כך שאני ושרי חוששים לומר את דעתנו בעניין חמור זה.
אני מקווה כי בשנה הבאה יתוקנו הליקויים שהופיעו בווידוי זה - חלקם אם לא כולם. חתימה טובה לכל עם ישראל, בארץ ובתפוצות.