לא בכדי יצא לפניה שמה של ציריך כעיר היקרה ביותר בשווייץ וכאחת הערים היקרות בעולם כולו. עם התחזקותו המשמעותית של המטבע המקומי היא הפכה לעיר לעשירים בלבד וכף-רגלו של התייר המצוי מהמדינות המשתייכות לאיחוד האירופי ממעטת לדרוך בה.
אף שציריך שקקה תיירים במרוצת השנים האחרונות, היא היום מבצרם של השוויצרים בלבד. הבאנהופשטראסה, רחוב הקניות האלגנטי ופאר-רחובות העיר שעל גדות הלימט, איבד בשנה האחרונה מגדולת העבר שלו. הוא יקר עד לאימה, כשאפילו התושבים המקומיים משתדלים להדיר את רגלם ממנו. חנויותיו הפכו בשבילם לחלונות-ראווה בלבד. נעל או בגד, מצרך-מזון או בקבוק-שתייה, עולים כאן פי כמה ממחיריהם במדינות השכנות של האיחוד האירופאי.
על הסוס
מבחינה כלכלית נמצאת, אומנם, שוויץ בכלל, וציריך בפרט, על הסוס ומסתכלת, עם האף למעלה, על גוש האירו הקורס. אלא שהגיעו הדברים לידי כך שהשווייצרים עצמם רוטנים על שהפכו כמעט לאי כלכלי בודד באירופה. אותות ברורים של החרם התיירותי מצד מדינות גוש האירו כבר ניכרים היטב בשטח. בתי העסק ומסעדות, שלא להזכיר את הבנק השווייצרי, הפכו כמעט ל"טאבו לאראסה". חלפו הזמנים שבהם כדאי היה להפקיד כסף בבנק של ציריך, שהניב תשואה נאה בצידו. לא עוד: התייר המצוי שוב אינו מתפתה לפתוח חשבון בבנק שווייצרי, כאשר הריבית הניתנת עבורו שואפת לאפס וכאשר אין הוא משמש עוד מקלט-מס.
קשה להאמין, אבל בבאנהופשטראסה מתאמצים, בכל זאת, בעלי העסקים למשוך קהל. לצורך כך נפתחו, בצד החנויות היוקרתיות והשוממות, דוכנים למוצרים זולים מהמזרח הרחוק. גם בחנויות עצמן ירדה פלאים איכות הסחורה ובלבד שתתאים עצמה למציאות. אלא שהשעטנז הזה של רחוב יוקרתי ואלגנטי, עם סחורה של סלאמס, הוא בלתי נתפס וזועק ממש לשמיים.
חיים אחרים
בגדה השנייה של ציריך, ממול לבאנהופשטראסה, יש עדיין חיים אחרים. מעבר לגשר נהר הלימט, החוצה את העיר, ממוקמת העיר העתיקה והחיים בה שוקקים, אם כי הרבה פחות מבעבר. מסתבר שהמרחב הקוסמופוליטי הזה נפגע גם הוא ממכת היוקר. הסחורה הנמכרת בו זולה, אומנם, מזו של הבאנהופשטראסה, אבל גם כאן רואים מעט מאוד תיירים בחנויות. נותני הטון של העיר הקוסמופוליטית מן העבר הם עכשיו השווייצרים עצמם. במקום בליל שפות הלעז של פעם נשמעת כעת בכל פינה שפת המקום הדומיננטית - ה"שוויצרדיש".
כלכלני ציריך חלוקים עצמם בדיעותיהם באשר לפניה החדשות של עירם. חלק לא מבוטל מהם אינו רואה בעין יפה את בידודה הכלכלי של ארצם, ועל-אף מצבו הירוד והמדרדר של גוש האירו, הם היו היום מוכנים להצטרף אליו בחדווה.