X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
במשא-ומתן עם הפלשתינים, טוב תעשה ישראל אם תבהיר כי "מדינה פלשתינית", אם תקום - היא אינטרס פלשתיני, לא ישראלי!
▪  ▪  ▪
יונת שלום באספמיה [צילום: פלאש 90]
מתי יקום מנהיג אמיתי ויאמר שזולת ברברת מתמשכת של 20 שנה, אין וכנראה לא תקום מדינה פלשתינית עם ההנהגה הנוכחית. אז כל שנותר לנו, זה לצפות בשלושה מנהיגים ישראלים, בעלי עבר מפואר ומפוכח בכל הקשור לסכסוך, לא מצליחים לעמוד בפרץ הלחץ הבינלאומי ונכנעים

תחושה מעיקה אך מוכרת תקפה אותי בשבועות האחרונים, מעין הרגשה מדכדכת, סוג של דה-ז'ה-וו החוזר ונשנה מעת לעת, תמונות מרצדות מנסות למצוא את דרכן לזיכרון, תמונות שעדיין טריות מתקופות אפלות וקרירות. ההרגשה הזו, נמצאת ממש על קצה הזיכרון... נו, כיצד אפשר להעלות את ההרגשה הזו על פני השטח, עוד מאמץ קטן, ו... אוי לא, רק לא זה שוב! זהו, הבנתי מהי הרגשת המועקה שנחה לה בנבכי מוחי, אותה הרגשת אפליה עמומה, ללא צל של ספק, זו מנגינת "ההזדמנות האחרונה של השלום" שמזמרת לה התקשורת הישראלית. אוי לא, רק לא זה, שוב הניגון שלא זנחנו לשווא, השלום שהתנאים שלו בדיוק היום מתאימים ככפפה ביום חורפי. הנה עברו-חלפו להם עשרת החודשים מאז הכרזתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על ההקפאה ביהודה ובשומרון, והנה נזכרו חברינו, ל"הזדמנות האחרונה בהחלט", ברשות הפלשתינית על הבעת נכונות להתחלת משא-ומתן, שוב!, שמלווה בהכרזות מלאות פאתוס על כך שהתנאים הנכונים לשלום קיימים, רק צריך קצת להתגבר על מחלוקות קלות בלבד. משום מה, המחלוקות לא השתנו הרבה בעשרים השנים האחרונות. כמה פעמים כבר שמענו - מאוסלו של מזרח תיכון חדש, דרך קמפ דייוויד ושיחות טאבה אליבא ד"אינתיפאדה", המשכה הקלוקל ב"מפת הדרכים" וההינתקות החד-צדדית, הניסיון העקר של ועידת אנאפוליס וכלה במשא-ומתן הנוכחי - שהנה הבשילו התנאים, אך כמובן שיש את הסייג ההיסטורי, כי אם לא יגיעו הצדדים לשלום עכשיו - אז הדרך למלחמה סלולה בצרור של שושנים! רק לא עוד פעם איום המלחמה...
לא מן הנמנע לשאול, מדוע אם יהיו מחלוקות ואי-הסכמות, התוצאה האוטומטית היא שלנצח נאכל חרב מהפלשתינים רודפי השלום? אז התשובה פשוטה, ואולי טיפה לא מפתיעה, כי המערב, וארה"ב בפרט, עדיין מתייחסים לפלשתינים כילדים המפגרים והנדכאים של האזור. הרי אסור לכפות עליהם בכוח, צריך להבין אותם, הם מסכנים, הרי הם ערבים, אז חשבו וחשבו, ולבסוף הגיעו לרעיון גאוני במערב: ישראל היא האינטליגנטית והחכמה, אז בואו נלחץ אותה לפינה, הרי גם העיתון לאנשים חושבים בישראל, הארץ, גמר אומר שביבי לחיץ. אחר לחצים כבירים על ישראל, הגיעה להחלטה ממשלת הימין, היא ולא אחרת, והכריזה, שלמען השלום ישראל לא רק תקפיא את הבנייה ביהודה ובשומרון, אלא גם מוכנה ללכת לעבר ויתורים מרחיקי-לכת, למען כינון שתי מדינות לשני עמים, "היא מדינת פלשתין". כל זאת, עושים במערב ובישראל, כדי לשמור על יציבותו של מחמוד עבאס ולהראות נכונות אמיתית לפתרון הסכסוך הלא-פתיר למכביר. הפלא ופלא, הסכימו הפלשתינים להתרצות וניאותו לשבת להמשך שיחות עם ישראל, שבועיים לסיום ההקפאה, ולסוב סביב שולחן הדיונים, אך כמובן עם עזות-מצח פלשתינית טיפוסית, שכללה סייגים, דרישות ותנאים. כך, לאחר תקופה ארוכה של סירוב פלשתיני, הגיעו הצדדים לשולחן המשא-ומתן למען עתיד ילדינו, כבר מרגישים את השלום ממש מעבר לפינה, כשהכיכרות בתל אביב וברמאללה מוכנות לקלוט את ההמונים הצוהלים. אז זהו, שלא! הפלשתינים, כהרגלם, לא יחמיצו הזדמנויות כדי להחמיץ הזדמנויות, ובשורת תרגילים, שמקומם בבית הספר היסודי, הם מנסים לטרפד כל ניסיון לגישור, בגלל ההתנחלויות! הרי ברור - הסכסוך באמת התחיל בגלל ההתנחלויות, בתל אביב, בבאר שבע, בקריית שמונה ובעפולה, אז למה להמשיך לדבר כשישראל מתנחלת ב"פלשתין ההיסטורית".
ראוי להבין, שהנהגת הפת"ח לא השתנתה הרבה מאז הקמתה בשלהי שנות החמישים, כשהיא ממשיכה לנוע בעולם הניגודים שכה אפיין אותה לאורך ולרוחב העימותים עם ישראל. מחד-גיסא הם מדברים על מאבק פוליטי מדיני ושלום כלפי המערב, מאידך-גיסא מדברים על מאבק מזוין ומלחמה מול מדינות ערב והחברה הפנים-פלשתינית. לא ברור כיצד מנהיגי ישראל הולכים שולל אחרי ההנהגה הפלשתינית הקלוקלת והלא-מייצגת הזו. הרי שר הביטחון אהוד ברק היה שם ב-2000 עם אותם פלשתינים, פלוס יאסר ערפאת, וקיבל אינתיפאדה לאחר כישלון השיחות שכללו ויתורים ניכרים מצד ישראל. עוד לפניו ניסה ראש הממשלה בנימין נתניהו לדבר עם הפלשתינים וניסה לייצר שיח פרודוקטיבי בהסכמי וואי, מה שהוביל רק לניכור וללחימה עיקשת וממושכת בטרור. אל נא נשכח להזכיר את אבי המזרח התיכון החדש, הנשיא שמעון פרס, שמעורב עד מאוד במשא-ומתן גם היום, ומשום-מה עדיין מאמין שהשלום מעבר לפינה. מתי יקום מנהיג אמיתי ויאמר שזולת ברברת מתמשכת של 20 שנה, אין וכנראה לא תקום מדינה פלשתינית עם ההנהגה הנוכחית. אז כל שנותר לנו, זה לצפות בשלושה מנהיגים ישראלים, בעלי עבר מפואר ומפוכח בכל הקשור לסכסוך, לא מצליחים לעמוד בפרץ הלחץ הבינלאומי ונכנעים, בשביל משא-ומתן עקר וחסר תוחלת רק בגלל הפחד מהתקשורת והאליטה הרדיקלית בישראל, שהשלום הפך אצלה ל"דת" רדיקלית ומסוכנת.

אמת עדיפה על שקר - הסכסוך יימשך
דיבר אמת. ליברמן [צילום: AP]

דברי ליברמן מהווים את הלך הרוח של הרוב בישראל; הגיע הזמן שיבינו זאת בממשלה, הרי לא הגיע הזמן שתקשורת תבקר ממשלות שפועלות בניגוד למצע שלהן? כנראה שלא, הרי ישראל היא מזמן לא דמוקרטיה, אלא "שמאל-קרטיה" בשירות המיעוט

לדידי אני סבור, כמו רוב העם היהודי החי בציון, כי הסכסוך לא ייגמר בשיחות הללו וגם לא בשיחות שיבואו לאחריהן. סכסוך לא יכול להיגמר כל עוד אחד הצדדים, או שניהם, לא מכיר בעובדות שהעלות בהמשך הסכסוך עולה על התועלת. ישראל היא החזקה באזור וראוי שתנהג בצורה זו. אינטרס של מדינה פלשתינית הוא פלשתיני, לא ישראלי. נכון שהאליטות התקשורתית והאקדמית בעלות האוריינטציה השמאלנית המובהקת, לא יבלבלו את הציבור הישראלי עם העובדות לגבי מיהו הצד החזק ושל מי האינטרס במדינה פלשתינית. ההנהגה הישראלית צריכה להראות נחישות ויכולת עמידה בפרץ, כפי שעד עתה עשה ראש הממשלה נתניהו. מדינה פלשתינית, כפי שמוצעת, יכולה להיות הרת-אסון, וזאת מבלי לדבר על רעיון ההינתקות החוזר והנושן שעולה חדשות לבקרים בתקשורת השמאלנית, שהוא אף יותר גרוע מהרעיון הראשון. הצעות לפתרון הסכסוך הן כבר נושא למאמר אחר; יחד עם זאת, מן הראוי ששקר השלום ייפסק, ויובהר ששלום לא ייכון בין הצדדים, לא עם ההנהגה הפלשתינית הנוכחית ובטח לא בתנאים הנוכחיים.
שר החוץ אביגדור ליברמן אומנם פעל שלא-כראוי בעת שנאם בעצרת האו"ם בניגוד לעמדה הרשמית של הממשלה; למרות זאת, לפנים משורת הדין, דבריו מהווים את הלך הרוח של הרוב בישראל; הגיע הזמן שיבינו זאת בממשלה, הרי לא הגיע הזמן שתקשורת תבקר ממשלות שפועלות בניגוד למצע שלהן? כנראה שלא, הרי ישראל היא מזמן לא דמוקרטיה, אלא "שמאל-קרטיה" בשירות המיעוט. אם לא ייפסק השקר, לכל הפחות שייפסקו הנסיעות המשמימות לארה"ב, קרי בואכם להצגת השלום הישראלי-פלשתיני בברודווי; עדיף כבר לקנות כרטיסים להבימה, לפחות שם אנו כבר יודעים עם מי יש לנו עסק - נציגי הסירוב והאליטה של ה"שמאל-קרטיה" ומשטרת המחשבות.

ביל קלינטון - היהפוך נמר חברבורותיו

הנה, בעוד בבית הלבן מנסים לשבור את הראש - או את ביבי - שני אירועים מעניינים מאוד התפרסמו בתקשורת ההמונים; האחד- ידיעה שהוועד הפועל של אש"ף הכריז שבגלל חזרת הבנייה יש להפסיק את המשא-ומתן לאלתר, והשני- הרבה יותר מרעיש, הגיע מהנשיא לשעבר ביל קלינטון, אותו קלינטון שזעם ורתח על הולכת השולל של ערפאת להגיע להסכם ישראל, שמצא לנכון לומר ל"אוזני" התקשורת האמריקנית שהמתנחלים והרוסים לא יאפשרו להגיע להסדר ולהחזרת שטחים, וככל הנראה יכשילו את המשא-ומתן "המאוד פרודוקטיבי" בין הצד הישראלי והפלשתיני. בעוד שהידיעה הראשונה לא מפתיעה, כי אם קיימת הזדמנות להחמיץ הסכם עם ישראל, ההנהגה הפלשתינית תעשה כל מאמץ כדי לחרב כל אפשרות לפשרה בתואנות שונות ומגוונות. אבל הנשיא קלינטון, שהיה שם, דיבר ופעל למען השלום המיוחל וראה כיצד קיבל מאותם פלשתינים ובראשם ה"ראיס" ערפאת, קיתונות של בוז, מאשים את הרוסים והמתנחלים במניעת השלום; זה כבר לעג לרש ותרצנות אמריקנית מתחסדת. קלינטון הוא זה שהציע את אחת ההצעות מרחיקות-הלכת שניתנו לפלשתינים אי-שם ב-2001, בכללן ריבונות חלקית בהר הבית, החזרת רוב שטחי הגדה המערבית וחזרה סמלית של פליטים. מה ערפאת עשה? ברח כל עוד נפשו בו וההיסטוריה כבר נכתבה. קלינטון, שנכווה ברותחין, מנסה להיזהר בצוננים על-חשבונה של ישראל, ומאשים את הרוסים והמתנחלים. כמה עזות-מצח יש לנשיא אמריקני לשעבר, שישראל הייתה לו בת-ברית נאמנה ואף הוא לא יכול לומר את האמת הלא-עירומה.
ברור למה הפלשתינים הם מסכנים - הם לא יודעים אחרת, הם מפולגים, הם לא מערביים. הגזענות הזו כלפי הערבים היא פשוט מדהימה, אולי הגיע הזמן שנתייחס לפלשתינים כאנשים מבוגרים, בעלי חובות ולא רק כבעלי זכויות עתידיות. אולי, רק אולי, יום אחד יהיה עם מי לדבר בגובה העיניים ולא ממגדל השן המערבי המתנשא.

השאלה שתקשורת השמאל מסרבת לשאול

השאלה המעניינת ביותר מכל הסכסוך המתמשך בין ישראל לפלשתינים, שאינה זוכה לביקורת ציבורית או תקשורתית, היא השאלה מדוע צריך לקיים משא-ומתן במרחק אלפי קילומטרים מישראל, כאשר המרחק מרמאללה לירושלים הוא פחות מעשרים דקות נסיעה? בשביל מה צריך בזבוז זמן וכסף כה רבים בשביל שישראלים ופלשתינים יוכלו לנסות להגיע להסדר שלום? יש שיגידו שזה בגלל שצריך מתווך חזק שיוכל לגשר בין הצדדים המתדיינים, אבל בשביל מה צריך מתווך חזק אם גם ככה לא מצליחים להגיע להסדר כבר כמעט שני עשורים? במידה שה"ראיס" מחמוד עבאס יגיע לירושלים, מישהו חושב שיוצמד לו אקדח לרקה על-ידי כוחות הביטחון הישראלים כדי להגיע להסכם? במקום להשקיע כל-כך הרבה בנסיעות הגורמה לארה"ב, עדיף שהפלשתינים ייאותו להיפגש באזור "ארץ ישראל המנדטורית" עם הנציגים הישראלים. ככה ייחסך כסף, זמן ואולי הצדדים יוכלו להכשיל את השיחות בארץ המריבה, או לכל הפחות יעשו זאת בשיחת סקייפ פשוטה. כמובן שלשני הצדדים כיף יותר לנסוע לאמריקה, לדבר באנגלית אינטלקטואלית, ליהנות מהכנסת-אורחים מפנקת, כי הרבה יותר קל לנצל את התקשורת הליברלית בתפוצה רחבה הקיימת בארה"ב, כדי לכופף את ישראל. יחד עם זאת, למנהיגים הללו יש גם אחריות והם מייצגים את עמם, אז במקום להשחית זמנם לריק בנסיעות מיותרות, טוב תעשה ממשלת ישראל, שלהבא הפגישות עם הנציגים הפלשתינים יהיו ברובע הארמני בעיר העתיקה. עם כל הכבוד לפרובוקציות הטורדניות הפלשתיניות בדרגי-ביניים - והיא הנותנת אצל האדם הפשוט - יש תקשורת טובה כל הזמן בין ישראל לפלשתינים והשנאה כמעט לא מורגשת בדרגים אלו, אז אין סיבה שההנהגות לא יוכלו להיפגש אף הן, בצורה מושכלת ובוגרת. הברוגז המזויף של הפלשתינים, שבכללו האיומים על שבירת-הכלים אם תימשך הבנייה, עלוב לאור העובדות המראות שכל הזמן יש קשר רציף בין ישראל לפלשתינים ברמות התחתונות, ולא כולו מבוסס על הובלת עצירים למחנה עופר.

מדינה פלשתינית - אינטרס פלשתיני

האבות המייסדים של ישראל ידעו לקבל החלטות קשות בעזרת מנהיגים פרגמאטיים. בניגוד לישראל, האבות המייסדים של התנועות הלאומיות הפלשתיניות, בעיקר הפת"ח, שרויים בתוך ביצה אידיאולוגית קיצונית שלא מקדמת אותם לשום מקום, זולת גסיסה ממושכת של החברה והתחזקות התנועות האיסלאמיות. אז מדוע שישראל תדאג כל-כך אם השיחות יתפוצצו? הפלשתינים לא רוצים מדינה? אין בעיה

לא ברור מתי וכיצד לאורך ההיסטוריה הכתובה של הסכסוך הישראלי-פלשתיני, הפכה מדינה פלשתינית לאינטרס ישראלי ואולי אף אמריקני בלבד. מדינה פלשתינית או כל ישות מדומיינת בנוסחה הערבית-מזרח-תיכונית לכשתקום, היא אינטרס של ההנהגה והחברה הפלשתינית. הליגה הערבית המפוברקת והלא-אחידה מעדיפה יותר להעמיק את הסכסוך מאשר באמת לפתור אותו. היוזמה הסעודית האנמית, שמשום מה בחוגי שמאל נחשבת להצעה שאין לסרב לה, מ-2002, לא הייתה יותר מהסחת-דעת מפיגועי ה-11 בספטמבר בארה"ב, בהם היו מעורבים אזרחים סעודים. בזירה המקומית יותר, ירדן ומצרים, על בעיותיהן החברתיות והפוליטיות, חוששות ממדינה פלשתינית הרבה מעבר למה שהן מוכנות לחשוף. אל לנו לשכוח שאותה ירדן ואותה מצרים מצרות צעדיהן של תנועות פלשתיניות ומוסלמיות מחשש למהפכה פנימית איסלאמית; אדרבה ואדרבה: אותן מדינות, כששלטו בעזה וביהודה ובשומרון, פעלו בכל צורה אפשרית נגד האפשרות שתקום מדינה פלשתינית בת-קיימא. כל זאת מבלי לדון עדיין באירן, בסוריה ובארגון חיזבאללה שלא טומנים ידם בצלחת ומנסים בכל כוחם ללבות את האש באזור, כ"ששלום ההזדמנות האחרונה" לא ממש בתוכניות ובאינטרסים הפוליטיים שלהם.
חשוב שבמשא-ומתן ידגישו הנושאים ונותנים הישראלים, שמדינה או אוטונומיה פלשתינית עצמאית, הן אינטרס פלשתיני! מדוע שישראל תפחד כל-כך שלא תקום מדינה שכזו? הרי המצב כיום הוא טוב לישראל בהרבה, כאשר היא שולטת בכל יהודה ושומרון ועל הגבול עם ירדן, משתפת פעולה עם המשטרה הפלשתינית מבחינה ביטחונית וממשיכה לפתח את האזור לא רק לטובת המתנחלים, אלא גם לטובת אותם פלשתינים שלא תמיד רוצים לשתף פעולה עם הרשויות המקומיות הישראליות.
כל אותם מקטרגים שזועקים 'חמס' מהאפרטהייד הישראלי, יכולים להפסיק ליילל; ישראל יכולה לבטל מחסומים, לאפשר מרחב-חיים מודרני לפלשתינים, שיקבלו - אם ירצו - אוטונומיה על המרחב שבו הם שולטים. השטח שנכבש ב-1967, ראוי להבהיר, מבחינה חוקית נתון למרותה של מדינת ישראל. מכורח הסיבות ההיסטוריות, השטח לא היה שייך לפלשתינים ואף לא הוכר כשייך לירדן, זולת בריטניה ופקיסטן. השטח נכבש כתוצאה ממלחמה צודקת שנכפתה על ישראל, וכחלק מסעיף 51 לאמנת האו"ם לישראל הייתה זכות לכבוש את השטח כחלק ממתקפה מקדימה. אם כן, הסוגייה שיש לדון בה, היא זכויות האזרחים הפלשתינים ולא האם לישראל זכות לבנות או לא, כי למעשה יש לה. יש לשאול, ובצדק, גם מה המדיניות הישראלית בכל הקשור להמשך הבנייה ביהודה ובשומרון, כחלק מהצורך להבין מה הפתרון לאוכלוסיה הפלשתינית, שעדיין, נכון להיום, בחזקת ישראל, אך ללא זכויות. לכן חשוב שישראל היא שתקבע מה ברצונה לעשות עם האוכלוסיה הפלשתינית, שאכן צריכה לקבל זהות והגדרה עצמית - שבפועל כבר קיימת - לכן פשוט יהיה לתת להם ריבונות על השטח הקיים, אוטונומיה מדינית שבה הם יהיו אזרחים פלשתינים ובעלי זכויות מלאות. כל ההצעות לאזרח את הפלשתינים בטלות בשישים, ישראל לא חייבת להכריז על כל האזורים שנכבשו ב-1967, ולכן מתוך חשיבה לעתיד וחוסר רצון לאזרח אוכלוסיה ערבית-מוסלמית ועוינת, מן הראוי לתת להם את האזורים שבהם קיים רוב פלשתיני, בהם ייהנו האזרחים הפלשתינים מסוברניות עצמונית. אם הפלשתינים ימשיכו להתעקש על חזרת הפליטים, ירושלים כבירה ועוד שטחים שמגיעים להם, מכאן המשך הסירוב להגיע להסכם, שיבושם להם.
בניגוד לחוסר הפרגמאטיות הפלשתינית, ישראל היא כבר מדינה לתפארת למעלה משישים ושתיים שנה, בעלת צבא חזק, כלכלה בצמיחה מתמדת, תרבות מפותחת, בתי משפט בעלי שם, דמוקרטיה יציבה, אוניברסיטות מובילות ופורצות-דרך. האבות המייסדים של ישראל ידעו לקבל החלטות קשות בעזרת מנהיגים פרגמאטיים. בניגוד לישראל, האבות המייסדים של התנועות הלאומיות הפלשתיניות, בעיקר הפת"ח, שרויים בתוך ביצה אידיאולוגית קיצונית שלא מקדמת אותם לשום מקום, זולת גסיסה ממושכת של החברה והתחזקות התנועות האיסלאמיות. אז מדוע שישראל תדאג כל-כך אם השיחות יתפוצצו? הפלשתינים לא רוצים מדינה? אין בעיה, שיתבססו בתוך עצמם, ישראל תמשיך להשקיע ביהודה ובשומרון באזורים הקיימים, תשקיע בעזרת שיתופי-פעולה בינלאומיים באזורים הפלשתינים, בעזרת חינוך ומקומות עבודה; בסופו של דבר, אולי ההשקעה תניב הנהגה צעירה וחסרת רגשות נחיתות מישראל. במידה שתהיה אינתיפאדה שלישית, שהיא כבר חזון למועד, בכל שיחות המועד-האחרון-בהחלט עם הפלשתינים, ישראל תדע להתמודד גם ולצאת מחוזקת. ראוי שיובהר להנהגה הפלשתינית, שאם לא יגיעו להסדר, הם לא יפגעו באף אחד, זולת בעצמם. כל הניסיון המתמשך ללחוץ את ישראל לפינה, בתמורה לשק הטבות שהנשיא ברק אובמה הבטיח או לא הבטיח, מחזק את הקיצוניים בישראל וברשות הפלשתינית, ומחליש כל אפשרות להגיע להבנה ולהסכמה בין הצדדים, שגם ככה נראית כבלתי אפשרית במצב השורר כיום.

תאריך:  12/10/2010   |   עודכן:  12/10/2010
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
שלום מדומיין: ישראל, הפלשתינים והסכסוך שלא ייגמר
תגובות  [ 3 ] מוצגות  [ 3 ]  כתוב תגובה 
1
ישראל נלחמת באוייב מפנים ומחוץ
פתרון אין ברירה!   |  12/10/10 20:46
2
לשמאל מתאים לחיות בשקר=כל חייה
קורןנאוה טבריה  |  13/10/10 05:34
3
"נשיר ליונה וכנפיה/שבהן היא של
קורןנאוה טבריה  |  13/10/10 05:46
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אפרים אסכולאי
הפרויקט האירני ממשיך להתקדם, כמעט ללא הפרעה חיצונית, עד כי המצב כיום הוא כמעט בלתי הפיך    נדרש צעד דרסטי ומיידי
גליה לינדנשטראוס, עודד ערן
תוצאות משאל העם צריכות להוביל למסקנה שעל ישראל להסכין עם המצב שארדואן ומפלגתו ימשיכו לשלוט בטורקיה, וכי יש להיערך באופן יסודי לאפשרות זו
ראובן לייב
מופע מרהיב של שלישיית הקברט הנשי, "דו-וואפ גירלס", במרכז ענב בתל אביב
יואב לוי
זעקות השבר בעולם הערבי ובארגוני השמאל צריכות לעודד את ממשלת ישראל להמשיך ולבסס את היותה של מדינת ישראל מדינת העם היהודי, והחוק הבא צריך להיות: השפה העברית - שפה רשמית יחידה במדינת היהודים
עקיבה לם
ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז על מוכנותו להמשיך את ההקפאה. בתמורה למה בדיוק? הכרה!    בהצלחה עם זה...
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il