|
תאריך:
|
29/10/2010
|
|
|
עודכן:
|
29/10/2010
|
|
1 |
|
|
מי יתן והיו לך מעט כוונות טהורות גם כלפי עמך |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אלישמע |
|
|
2 |
|
|
"שתיקה, כהודיה דמיא" (מסכת יבמות) או "כל טענת עובדה שלא הוכחשה בכתב הגנה או בכתב תשובה שכנגד במפורש או מכללא, או שלא נאמר עליה כי אין מודים בה, רואים אותה כטענה שמודים בה" (על פי סדר דין אזרחי). רוצה לומר, שאם אורנה או איתן מציגים תמונה על אירוע עגום מאד מלפני עשרות שנים, במהלכו נרצחו בדם קר מידי חיילי צה"ל/משמר הגבול, אזרחים, אשר חזרו מהעבודה, ואני מגיב, אך איני מגנה את הרצח, מבצעיו, מפקדיו, הוגיו, מחפיו בכל לשון, ובכל פה, משמע שאני שלם אתו, מצדד בו, סובר שהוא היה ראוי. ומאחר שאני חושב שרצח הוא רצח הוא רצח הוא רצח, אני מגנה בכל לשון את המעשים שנעשו שם, הפקודות, המפקדים, הרצח ההמוני, החיפוי, הבידוי וכדומה..... וכאשר אני כותב מנגד על רציחות המוניות בסדר גודל פי כמה יותר גדול, ומגיבים או כאלה הנוהגים להגיב, לא מתייחסים לרצח הזה, על אף שהם מאד רגישים לרציחות בהיקף הרבה יותר קטן (ככל שאפשר למדוד רצח על משקל) - משמע שהם אמנם מבקרים רצח של ערבים אך מצדדים ברצח על ידי ערבים בהיקפים הרבה יותר גדולים, הם סוברים שאסור לרצוח, אך חובה להירצח. ואולי חושבים שהם לא מצדדים ממש, אלא שהם מבינים את הרוצחים, ואת שולחיהם, שהמצוקה הביאה לרצח, יש שחושבים שזו מלחמה ולכן לערבים מותר לרצוח ולאחרים זה אסור, והערבים אינם צבא ולהם מותר ולנו יש צבא ולנו אסור, ועוד כל מיני תירוצי גנון של אנשים עם ואקום בדיוק באזור שבו בד"כ ממוקם המוח. ולאלה שחושבים כך קשה מאד לומר כאלה מילים, אלא בינם לבין עצמם, ודאי לא מול קהל כה גדול ומגוון, לכן שומרים אותם בראש - ושותקים, ובשתיקתם הם מצדיקים חד משמעית רצח המוני ומתועב של יהודים על ידי ערבים, ובכך שומטים כל זכות מוסרית לדבר על רציחות מהכיוון השני. ואני מצפה ומקווה, שמגיבי השמאל, אלה מגיבים ואלה הנוהגים להגיב, יגיבו בלשון שאיננה משתמעת לשתי פנים - המגנה מן הקצה אל הקצה את הטרור הערבי/מוסלמי הרצחני, בארץ ובעולם, שאינו מבחין בגיל הקורבנות, איני מבחין במין הקורבנות, רצח לשם רצח לשם רצח לשם רצח - אשר האחריות עליו מתחלקת בין הרוצחים, המסייעים, שולחיהם במישרין או בעקיפין, והמסיתים מדוכן הכנסת, מהמסגדים ומחוצה להם. וכל מי שלא מגנה רצח (ובייחוד רצח חסר אבחנה של מאות אנשים), מעודד אותו. (כאמור שתיקה כהודיה דמיא) |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
איש עצוב |
|
|
|
|
|
איש עצוב, אני ממש לא מבינה אותך. האם נראה לך שאני מצדיקה את מתקפות הטרור של הערבים, שבהם נרצחים אנשים? האם נראה לך שאני מצדיקה איזה שהוא רצח? את המאמר כתבתי מזוית ראיה אישית לגמרי. רצה הגורל להפגיש אותי פנים אל פנים עם נפגעי כפר קאסם, וזה שינה לחלוטין את תפיסתי לגבי העולם והיקום. אני משוכנעת שאם גם אתה היית במקומי, זה היה משנה את תפיסתך לגבי העולם והיקום. כשעומדים פנים אל פנים עם העצב והיגון, אי אפשר להתעלם מהם. וכן, אי אפשר להתעלם מהאחריות שלנו למה שקרה.
נניח שאתה היית במקומי כמורה בכפר קאסם. האם היית מתחיל להרצות לילדים הפגועים על הטרור של הערבים? או שהיית מנסה להזדהות עם כאבם ולהקל עליהם? מה זה היה עוזר אם היית אומר להם שהערבים תקפו אותנו ופרעו בנו? למי זה היה מוסיף? זה היה רק מוסיף שמן למדורה, כפי שאתה עושה עכשיו עם התגובות שלך.
רק כאשר נוכל להבין איש את כאבו של רעהו, יהיה כאן שלום. אחרת כל אחד יתבצר במקום הפגוע שלו, לא יצא ממנו, ואף פעם לא יהיה שלום.
זה אינו אומר לרגע שאני מצדיקה רצח של יהודים. איפה שמעת את זה? זה פשוט כל כך ברור מאליו, שלא צריך לכתוב את זה. רצח הוא רצח, וכפי שאמרתי, יש עליו תמיד תשלום קוסמי. הצרה שאנו לא רואים את זה.
אני מגנה בכל תוקף כל צורה של אלימות, של כפיה, של רצח וכדומה, ולא משנה מי עשה זאת או מדוע עשה זאת. לכן כתוב בתורה לא תרצח. תמיד יש דרכים אחרות לפתור בעיות, ולא צריך להשתמש באלימות. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אורנה רב-הון |
|
|
|
|
|
נניח שיש לפלוני 2 ילדים, ילד אחד שחטף 100 מכות, וילד אחר שחטף 5000 מכות, ואותו פלוני מתייחס ל 100, ומתעלם מה 5000 וכשואלים אותו מדוע, הוא עונה: ודאי שזה שחטף 5000 זכאי להתייחסות, זה מובן מאליו שזכאי להתיייחסות, בגלל זה שזה כה ברור שהוא זכאי להתייחסות איננו מזכירים את זכותו להתייחסות, ואז נשאלת השאלה אם הוא זכאי, וביחס כזה גדול, מדוע המסכן עם ה 5000 מכות אינו מקבל את ההתייחסות לה הוא זכאי, ודווקא זה המאושר, שחחטף רק 100 מכות, זוכה בכל תשומת הלב????? האם אין כאן חוסר קיצוני בשקול דעת? האם אין כאן עיוות של המציאות? |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
איש עצוב פחות |
|
|
3 |
|
|
|
|
כתובת IP: |
212.116.190.124 |
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
לילך |
|
|
4 |
|
|
הגיע הזמן שהאשכנזים יעשו שלום עם המזרחים תמיד האשכנזים היו חנפנים ובזו לאחים שלהם ,למה את כותבת או איפה המצפון שלך לפני 54 שנים חטפו את ילדי תימן אשכנזים חטפו לא גרמנים ,איפה המצפון שלכם אשכנזים ,כמו שאתם דואגים לעובדי זרים ובזים למזרחים שרעבים ללחם .
פעם אחד אשכנזים קבלו עונש בגלל שבזו בקונגרס הראשון שלא קבלו את המזרחים .
אצל האשכנזים הצבועים הכל משחק ,בקיבוצים שהם יושבים על כפרים ערבים מותר ,אשכנזים אם אתם מרגישים זרים בארץ תעזבו אותה הזיקה שלהם לעולם לא הייתה אמיתית .
שואה אחד לא הספיקה לאשכנזים .אורנה הנאורה מת לאביב המשוררת עדינת הנפש על הנכבה של המזרחים שמעת . |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
נבו 93206 |
|
|
|
|
|
יש הרבה עוותים וחוסר צדק בעולם, וגם אצלנו במדינה. אם אני כותבת על משהו אחד, אין פירושו של דבר שאני מסכימה עם כל שאר העוותים. הנושא היה כפר קאסם, וכתבתי על הנושא הזה.
אני מבינה מאוד ללבן של המשפחות יוצאות תימן שאיבדו את בניהן ובנותיהן, ומזדהה עם כאבן. איני מתמצאת בפרטי הענין ולכן לא כתבתי על כך. אבל כפי שאמרתי, כתיבה על נושא אחד אינה אומרת שמסכימים עם נושא אחר. אי אפשר להזכיר הכל במאמר אחד. צריך להתיחס לנושא הכתבה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אורנה רב-הון |
|
|
|
|
|
תמיד הם לא רוצים לדבר או להזכיר את הנכבה המזרחית .
נכון שאין שום קשר לרצח בכפר קאסם אבל תמיד כל הסופרים והמשוררים ואנשי שלום מדברים על כל הבעיות בעולם ולא מסתכלים לרגע מה יש מתחת לאפם .
אתמול היה טקס לזכר רבין היו שם עשרות אלפים שצעקו לא לגזענות רובם באו מקיבוצים שלא מקבלים את עדות המזרח לקיבוצים ,היו שם אשכנזיות שצעקו לא לגזענות שהם בעצמם עושות סלקציות לבני עדות המזרח רק בגלל שהם רואות אותם כגזע נחות .אורנה הפצע הזה בסוף התפוצץ אפשר לצעוק שלום שלום כל היום שהעם בעצמו מפולג .מציע לך אורנה לקרוא על פרשת הגזזת וגם על ילדי תימן איך שלטון מפאי התייחס לעדות המזרח .לא נשכח ולא נסלח . |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
נבו 93206 |
|
|
|
|
|
נבו היקר, ברצוני להתיחס למשפט האחרון שלך: לא נשכח ולא נסלח. זו טעות לחשוב כך. אתה רק מזיק לעצמך כשאתה סוחב אתך כל הזמן את כל הפגיעות, בך ובקרובים לך.
קודם כל צריך לדעת לשחרר.
הדברים שאתה מדבר עליהם קרו מזמן. וגם כתבו עליהם הרבה מאוד. אם היה תאריך מסוים, יתכן שהיו זוכרים זאת יותר, כמו את רצח רבין או את הטבח בכפר קאסם.
השאלה היא מהי מטרת הכתיבה. כשכתבתי על כפר קאסם, הנושא לא היה הטבח, אלא האהבה שהצלחתי ליצור ביני ובין התלמידים למרות התנאים הנוראיים.
אם כותבים כדי ללבות עוד יותר את היצרים ואת האש, הדבר יצור עוד שנאה ועוד הפרדה. וזה דבר מיותר.
אנו צריכים לחפש מה מאחד בינינו ולא מה מפריד בינינו, ולא להסחף אחרי כל מיני פרובוקציות כדי להשאר תקועים עם טראומות ישנות.
העם שלנו מכיל כל כך הרבה אנשים, ממוצא כל כך שונה, עם תרבויות כל כך שונות וטראומות כל כך רבות. אנו צריכים ללמוד לכבד ולאהוב איש את רעהו מעבר לכל הדברים המפרידים, למרות שזה קשה מאוד.
וגם לסלוח. סליחה היא תכונה נעלה מאוד, שעוזרת במיוחד לסולח, כי היא משחררת ופותחת לו את הלב.
ממליצה לך לנסות. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אורנה רב-הון |
|
|
5 |
|
|
|
|
איל פטרן
פרויקט משותף נראה מאוד קוסם, אבל לתפישתי הוא רק מקצין את החסרונות של תמ"א 38 ומסבך את הביצוע
|
|
|
|
|
|
ראובן לייב
הציבור איבד את אמונו ברשויות המדינה ומסרב להיענות לקריאות ה"זאב-זאב" שלהן להצטייד בערכת-מגן, להתחסן נגד השפעת העונתית, ולחזק את יסודות הבית מפני רעידת-אדמה
|
|
|
|
|
|
איתמר לוין
אם מגיע לגבי מימון עונש על משהו, זה קודם כל על הטמטום שהפגין ח"כ גפני הוא בעצם אדם חכם אבל בנושא הקצבאות לאברכים התנהג ממש בטמטום מדוע עיריית תל אביב לא מקימה כבר בניין קבוע לעצמה בדרום תל אביב משרד החוץ, כך נראה, סבור שתפקידו לייצג את העולם בישראל ולא את ישראל בעולם
|
|
|
|
|
|
יהונתן דחוח-הלוי
עשר שנים של אינתיפאדה לא הספיקו לסרבנית הגיוס, סהר ורדי, הנוטלת חלק פעיל במאבק הפלשתיני בתוכניתה ב"רדיו כל השלום" היא הביעה צער על כך שהפלשתינים אינם מחדשים את האינתיפאדה ומשלימים עם הכיבוש
|
|
|
|
|
|
אסף גולן
אף ממשלה בישראל לא הייתה משלימה עם מצב בו היו נהרגים כל שבוע בפיגועים, מספר הצעירים שאנחנו מרשים לעצמנו לאבד בתאונות הדרכים
|
|
|