מדינת ישראל חולה במחלה אנושה, אולי אפילו סופנית. הנזק שגורמות אלפי גרורות המחלה הזאת אין לו שיעור ואין טעם לטפל בגרורות הללו לפני שמטפלים בגורם המחלה, שהוא החוק הישראלי. החוק נועד למנוע נזקים לפרט ולחברה, אבל החוק אינו יכול לכלול את כל האיסורים המתחייבים בחברה מתוקנת. יש פעילויות אסורות בתכלית גם אם אין החוק אוסר עליהן בפירוש. בחוק שלנו אין רק פרצות שצריך להשתחל דרכן ולהכשיר שרצים טמאים, יש לנו ברוך השם דרכי-מלכים סלולות לכל נבל לעשות צחוק מכל סעיפי החוק.
כל אדם שני או שלישי או רביעי בארץ הזאת מושך משכורת והוצאות מעמותה / מועצה / ארגון / מרכז / קרן / מכון / איגוד או אגודה עם שמות מפוצצים ומטרות מופלאות מוצהרות לשיפור איכות חיינו. העיקר הוא להרוויח כסף בלי לעבוד ולשחק אותה אדם חשוב העוסק ביוזמה ברוכה. מעטים מאוד עובדים בעבודה יצרנית שיש בה תועלת כלשהי ורובם
עובדים זרים. ככה זה כשהדרך אל רשם העמותות פתוחה לכל, וכל זב חוטם ומצורע יכול להקים למען עצמו מנגנון לגיוס כספים שהולכים על-פי רוב לכיסו הפרטי. זהו הנבל ברשות החוק.
תאמרו איך אפשר בלא האגודה למען העיוור או למען הסרטן או לעזרה לזולת או לשיקום אסירים ולקימום חולים ולקיים אמונתו בִּישֵׁנֵי עפר? הלא ארץ של נזקקים אנחנו!, לכך התשובה הפשוטה היא שהמדינה מלאה חלכאים ונזקקים למרות הארגונים הללו שאינם תורמים להם דבר וחצי דבר. מי שצריך לקחת אחריות על נתמכים זוהי המדינה ומוסדות הרווחה שלה. שיפתחו משרד לענייני התנדבות ושכל "המתנדבים למען הכלל" יעברו דרכו. מספיק עם העבודה בעיניים!, שילכו לעבוד בזיעת אפם!, שירוויחו ביושר את לחמם! ובעיקר שיפסיקו להתחזות לעושי טובות ועוזרי עֶזרות שמישהו חייב להם משהו. האנשים הללו פשוט נוכלים וגונבי דעת עם מאזני מרמה.
רוב הכספים המכלכלים את כנופיות השנור הללו זורמים כאמור לכיסיהם הפרטיים, אבל בכל זאת נשארים סכומים לא מבוטלים שגם הם אינם מגיעים למטרות המוצהרות והמתחייבות. איך יודעים את זה? פשוט מאוד לפי המשרדים המפוארים, המכוניות הנוצצות, אתרי האינטרנט, העיתונים וכתבי העת, הבניינים מנקרי העיניים, האירועים, הכנסים, הוועידות, המשתאות וקבלות הפנים, הארוחות הדשנות, הטיסות, הסיורים, הטיולים והבעות הפנים המדושנות של חומסים וגזלנים לאור היום המעמידים פני צדיקים. ומה על הנמענים הנכונים לממון הזה? יש חובה בלתי כתובה להמשיך ולתחזק אותם כנזקקים שאם לא כן ובהיעדרם איך תתקיים האגודה?
נכון, יש כמה צדיקים באמת העושים מלאכת קודש, אבל מספרם בטל בעשרים וחמישה אלף!!!. נא לשנן את המספר הבא: 26.500 (עשרים וששה אלף וחמש מאות!!!) עמותות רשומות, ועוד אינספור מלסטמים בכל מיני התחברויות שונות ומשונות שהורסים כל חלקה ומותירים אחריהם אדמה חרוכה בכל אתר ואתר. תוסיפו למנהלי ארגוני החטא הללו, יושבי ראש, וועדים מנהלים, סגנים ופחות, חשבים ורואי חשבונות, משפטנים ועורכי-דין, מזכירים ומזכירות למזכירים השוכחים, מנהלי חשבונות של כל הנ"ל ואין מספר של מלחכי פינכה בתשלום והרי לכם מדינה בדרגה של שכיב מרע.