במגזר הדתי יש המשתדלים מאוד להכשיר את השרצבוק. מסבירים כמה זה טוב, כמה זה נחוץ, כמה זה מוגן ונקי, הכל כדי להסביר דבר אחד - למה הם נמצאים שם בכלל?!
וכך, מוצאים אנו בפייסבוק כרטיסים של רבנים מסויימים, של ארגונים חרדיים, אבל כנראה שמי שמנהל את כרטיסי הארגונים הללו אינו מסביר מה באמת קורה שם.
האם יש לרבנים מושג מה קורה שם?, האם מישהו הראה לרבנים את "החברות" היפות של מנהלי הכרטיס שלהם? או שמנהלי הכרטיס שלהם מסתירים את האמת מתוך מחשבה שחייבים להיות שם, כי אם אתם לא שם - אתם לא בשום מקום.
הם מחפשים היתרים וצידוקים. אבל אין!, מלבד אחד - כולם נמצאים שם וגם הם רוצים!.
הנה אויב גדול ומסוכן קם ליהדות ולערכיה - הפייסבוק. למענו כופפו הרבה הלכות, הרבה איסורים וגדרות. שמירת עיניים, חברויות גברים-נשים, תכנים לא צנועים, פירסומות הלאס וגאס לצידי הפייסבוק, תמונות החברים, ועוד.
כל ארגון דתי, או חצר הנכנסים ל"פייסבוק" מטביעים עוד חותמת כשרות שלא מגיעה לרשת הזאת. כל חצר ורבנות המצטרפים לרשת מאשרים את חששם הגדול של חז"ל - כוחה הגדול והשפעתה של החברה. אי-אפשר להתמודד נגדה - אז מצטרפים.
אם אתם רוצים כרטיס פייסבוק, עשו ותיהנו, אבל לטעון כאילו הכל כשר יחסית - זאת חוצפה ועזות מצח. אפשר פשוט לומר – שחייבים להיות שם. אפשר לומר שחייבים להפעיל פרסום לדרשות, לאירועים, לסרטונים. שזה טמא ולא צנוע בעליל - אבל אין ברירה. וגם אם זאת סיבה מאוד לא יהודית - הרי שזאת לפחות האמת.
הפייסבוק אינו מקום צנוע יותר מרשתות חברתיות אחרות – ואין שום מקום לפשרות ולהקלות ואלף תירוצים שלא יצליחו להכשיר אותו.