|  | המסעדה מבפנים [צילום: יח"צ] |
| כל עוד נפשנו בנו דילגנו על המנות העיקריות והלכנו היישר לקינוחים. קוגל חמים, משגע פילים, עם צימוקים, ושהשבח לאל נעדר טעם שומני, הותיר אחריו טעם של עוד, וכמוהו היה גם לפתן התפוחים והשזיפים המרענן, שנעדר אומנם סוכר, מטעמים דיאטתיים, אך בכל זאת היה מתוק כצפיחית בדבש. אל אלה התלווה קפה שחור מהביל, עם הל ומחמם לב. על הארוחה הדשנה שבאה אל פינו שילמנו 170 שקל, כולל תשר של 15 אחוז למלצרית נינוחה ואדיבה, שעשתה כל שלאל ידיה כדי להשביע את רצוננו. ובסולם הקולינרי, מ-1 עד 10, הענקנו ל"שמאלץ" את מלוא הנקודות.
|
היינו בשניים, ועל בטן מקרקרת מיהרנו להזמין מרק-עוף עם שתי כופתאות ומרק-עדשים בנוסח מעודן. שניהם, שחיממו חדרי בטן, הדיפו ניחוחות נפלאים, שהזכירו לנו תבשילים מבית-אימא. החרה-החזיק אחריהם כבד קצוץ, שהוגש במנה נדיבה על צלחת גדושה, עטוף כולו בבצל, עם צנימים נלווים. הטעם היה שמיימי, אך משום שהיה כבד מדי בכמותו - נטלנו ממחציתו הביתה. גם קציצות הדג הממולא, עם החזרת, לא ביישו את האימא - זו של השף, כמובן, המסייעת לו במלאכת הבישול בנפש חפצה.
|
|