נתוני הצמיחה הענקית בישראל, הפתיעו אפילו את משרד האוצר ובנק ישראל.
אותי זה לא הפתיע, ואפילו לא את הזקנה במסדרון ביה"ח. גם הזקנה וגם אני ידענו מזמן שיש למדינה המון כסף, אבל לא למען תושבי המדינה.
אטימות בעניין הוספת מיטות ותקנים לבתי החולים ותרופות לסל התרופות. אבל המשך גבייה מסיבית של מס הבריאות שנותן מענה רק לכדורי אקמול.
המלחמה בקטל בדרכים מעולם לא עניינה את ממשלות ישראל, אבל ידעו תמיד להגדיל הקנסות על מהירות לא רלוונטית, ועל דוחות חנייה כשמצוקת האין מקום לחנות מקוממת.
קצבאות הביטוח הלאומי משולמות בקמצנות, אבל קופות הביטוח לאומי מתפוצצות בהון עתק המתקבל מעמך העמל (והמובטל) לכלכלת המשפחה.
אילי ההון חוגגים בפאר והדר, וממלאים את הבנקים ברווחי עתק מהחברות הרבות שבבעלותם, כשכל הגזל הזה נבנה על גבם של עבדים קטנים המשתכרים אפילו מתחת לשכר המינימום הקבוע בחוק. למי איכפת? את הקשרים והחיבוקים "הון שלטון" הם אינם מתביישים להנציח אפילו לאור המצלמות, בארועי ההילולות שהם עורכים ובנשפי הפאר להוציא לכולם את העיניים.
שר האוצר הוזמן לאולפן החדשות כדי להתלהב קבל עם ועולם על הצמיחה שעלתה לו לראש, ומיד טפח לעצמו על השכם: "אנחנו מאוד אחראים לכלכלת ישראל...". "נכון", אני אומר לשר האוצר הזחוח שמנהל גם את מערכת גביית המסים הקטלנית בישראל, כמו גם אחראי על מנהלי רשות המיסים הנתפסים כל יום מחדש מועלים בתפקידם "כי לא מספיקה להם המשכורת המכובדת...": "אתה עומד בראש מדינה עשירה, מתפתחת, וחזקה כלכלית – אבל את העם שלך אתה גומר טיפין טיפין וזורק מעליך בדיוק כמו בתקופת הפאודאליזם כאשר כל הזהב היה רק במתחם חומות האדונים ובני ביתם, ואילו ההמון הרעב ללחם נזרק לבקתותיו בין שדותיו שהניבו פירות וירקות לטובת האדון".
אנו חיים במדינה שההון והשלטון השתלטו עליה תרתי משמע ברבוע – והם אינם סופרים אותנו הבונים והמתחזקים אותה.
שר האוצר: "לך תשאל את הקופאית בסופר כיצד משפיעה עליה הצמיחה הגדולה במשק"? "שאל את החייל המשוחרר מצה"ל המבקש להתחתן עם בחירת ליבו, אם יכול הוא לרכוש דירה לבניית משפחה בישראל בה אחוזי הצמיחה מעוררים התפעלות כלל עולמית".
"כנס לדירת זוג צעיר עם שני ילדים, ששני בני הזוג עובדים במשרה מלאה – ושאל אותם מה גודל המינוס שלהם בבנק - אילו עיקולים הם מנסים לשלם כדי לא להיזרק לרחוב ו/או לרעוב ללחם ו/או להתגרש מחמת המצוקה, והיכן בדיוק הם מרגישים את הצמיחה האדירה במשק הישראלי"?
מילה לנגיד בנק ישראל: "אמור לי בבקשה (אני מחוייב איתך לנימוס, שהרי אתה אנגלוסקסי...) מהיכן אתה משלם מאות מיליארדי שקלים לקניית דולרים? הקופה שלך כל כך מלאה שמותר לך לשחק בכסף הזה שהוא למעשה שלנו (לא ידעת?) כאוות נפשך?!".
לפני שאני מתחיל להתחמם ולהעלות את חומרת הסוגייה באמת... עדיף: כל המוסיף גורע.