הבניין, בעל החזות הנאה, השתלב היטב ברוח הסגנונית והתפקודית של תקופתו. קומת הקרקע, שנועדה במקורה לשמש כטרקלין, הפכה לשורת חנויות, ושיכנה בין כתליה גם את "חפצי-בה" - בית הקפה המיתולוגי של אותם ימים. בשל הקומפלקס המסחרי, הועברה הכניסה הראשית לקולנוע אל חזיתו הדרומית, כשהיא מופרדת ממנו. אולמו הראשי של הקולנוע היה גדול במיוחד וכלל יציע, חלונות אופקיים וצרים, ועוד חלון מיוחד בחדר המדרגות, כשלצידו פרוסה קורה דקיקה.
במרוצת השנים שונתה, מפעם לפעם, תבניתו המקורית של הבניין, כשכל שינוי שיקף תהליך מסוים של תקופה. בסופו של דבר נותרה מהבניין המקורי רק המעטפת החיצונית שלו. בפניו החדשות הוא יהפוך עכשיו לבניין-מגורים, כשמתחת לפני הקרקע ייחפרו מרתפי-חניה. לבניין עצמו יתווסף גם אגף חדש, שיפנה לכיוון כרם התימנים.
אף שלדברי האדריכל, הממונה על הבנייה, הוא מתכוון לשמר את צורתו ואת ייחודו - אין ספק שלא יהיה זה עוד המבנה הארכיטקטוני המסוגנן כל-כך שאפיין אותו בימי הזוהר שלו.