החלטת משרד האוצר, הביאה את וועדת השרים לענייני אנרגיות מתחדשות להקפיא בעל כורחה את המכסות, שכבר אושרו, לשדות פוטו וולטאיים גדולים. לטענת האוצר עלות ייצור החשמל באנרגיה סולארית יקרה פי שלוש עד חמש מעלות יצור בפחם או גז.
סיבה נוספת לטענת האוצר היא אי שימוש במכסות שכבר אושרו, כדברי פקידי האוצר: "מאז החלטת הממשלה בתחילת 2009, אישרנו מכסות בהיקף כולל של 800 מגוואט שיופקו באנרגיית שמש. היזמים נמצאים בהליכי אישור ועד כה, הותקנו בפועל ברחבי הארץ כ-100 מגוואט. חשבנו שנכון לעצור ולחכות, כי מדובר בחשמל היקר פי שלושה מחשמל המופק מגז מפחם או מסולר. מוטב שקודם ימצו את המכסות המאושרות ואחר-כך ידברו על מכסות נוספות".
הסיבה נוספת שהעלה האוצר, מעוררת געגועים לסרט מילכוד 22... כל מי שבתחום יודע שסך כל הבקשות שהוגשו להתקנת מערכות סולאריות, עולה בהרבה על המכסות שאושרו. הסיבה לאי ההתקנה אינה נובעת מחוסר עניין, אלא מעיכוב האישורים על-ידי הרשות לחשמל, בה יושבים נציגי משרד האוצר, לכאורה בגלל חוסר זמן לדיון בבקשות.. השיטה ברורה, הגורם המעכב את ההתקנות מסתכל בתוכחה במתקינים שלא התקינו...
למרות הבחילה הקלה שנגרמת למקרא הדמגוגיה הזולה שנקט האוצר, אין ספק כי הוא ממלא את תפקידו לשמור על קופת המדינה. מבחינתו כמה שפחות חשמל ירוק יותר טוב, כי חשמל ירוק עולה למדינה יותר. עד שנת 2020 (המועד בו התחייבה המדינה ל-10-20% חשמל ירוק) יש הרבה זמן, אז למה להוציא את הכסף כבר עכשיו? כל יום עיכוב מאפשר פחות הוצאה, ולכן ינקוט האוצר בכל שיטה לעכב מתן אישורים למכסות קיימות ופתיחת מכסות חדשות.
כשאנשי הכספים מחליטים בענייני ייצור - קורים כשלונות מפאורים
הבעיה נמצאת במקום אחר. אני נזכר בסיפור שלומדים בבתי הספר למנהל עסקים. בגרמניה הייתה מבשלת בירה מצליחה, אחת הגדולות ביותר. יום אחד עזב המנכ"ל ובמקומו מונה למנכ"ל מנהל הכספים. מחלקת הכספים קיבלה כח רב, בדקה את הוצאות החברה והמליצה למנכ"ל הצעות לחסכון. ההמלצות כללו קיצוץ משמעותי בהוצאות השיווק, וקניית חומרי גלם יותר זולים. המנכ"ל יישם את ההחלטות. לאחר שנה, ירדו המכירות בכ-60%. הסיבה הייתה פשוטה - כשנותנים לאנשי הכספים להחליט בענייני שיווק וייצור, במקום לבחון את דרכי הפעולה עם כל הגורמים ולהגיע לאסטרטגיה מנצחת, קורים כישלונות מפוארים שנלמדים אחר כך בבתי הספר למנהל עסקים.
הקפאת המכסות נובעת מאותה טעות. האוצר אמר את דברו כפי שמצפים ממנו להגיד. אבל האוצר, מטבעו, מסתכל על הדברים דרך הכיס בלבד. השאלה מה יחליט המנכ"ל של המדינה בסופו של דבר, ועד כמה הגורמים האחרים - שרי התשתיות, האנרגיה והסביבה אכן נלחמים באותו להט בו נלחם האוצר בנושא. למרות שמדובר בגורמים המבינים את חשיבות התחום לאיכות חיינו והדואגים להזכיר בכל ראיון כמה הנושא חשוב ונוגע לליבם, לא ראינו עד כה שהנושא הועלה לסדר היום של הממשלה או להכרעת ראש הממשלה. הציניים שבייננו עלולים להגיע למסקנה אחת מהשתיים - או שמדובר בהצהרות מהפה לחוץ, או שמדובר בחוסר יכולת ביצועית בנושא זה של השרים הרלוונטיים.
כך או כך, נמצאים 3,000 איש על סף פיטורין, ואנחנו וילדינו נוכל לשאוף מלוא ריאותינו אוויר המלא בגזים הרעילים שתפלוט עוד תחנת כח פחמית שתיבנה במהרה בימינו על חורבות החשמל הירוק. בכדי לשנות את המצב, נדרשת היום תעשיית החשמל הירוק לאחד כוחות בכדי לתת רוח גבית חזקה לשרים התומכים בתחום. רק כך יתאפשר להם להעלות את ביתר כח את השגותיהם להצעות האוצר ולקבל את תשומת ליבה של הממשלה והעומד בראשה לצורך ביצוע אסטרטגיה מנצחת ואחראית.