לאחרונה החלו השווקים הפיננסיים לגלות סימני עצבנות. בין הגורמים ניתן למנות בעיקר משבר גיאופוליטי במזרח התיכון וההפיכות השקטות או הרועשות ברחבי מדינות ערב. ההתחלה הייתה בתוניסיה וגלשה למצרים, לבחריין, לתימן וללוב. ככל שהעמיק המשבר במדינות המזרח התיכון וגלש לעבר מדינות עשירות בנפט, החלו השווקים הפיננסיים לרשום ירידות שערים כשהטריגר הוא - עלייה במחיר חבית נפט.
ראוי לציין שמחיר הנפט נקבע באמצעות מכשיר פיננסי הנקרא - חוזים עתידיים, ובאמצעותו ניתן לבחון את עתיד המחיר בעיני המשקיעים. העלייה במחירי החוזים העתידיים על הנפט משפיעה באופן ישיר על מחיר הספוט (המחיר הנוכחי), ומכאן "משורשרת" לדלק שאנו משלמים על ליטר בנזין בתחנת הדלק.
מרבית הפירמות בעולם אינן עושות שימוש בנפט לשם ייצור, שיווק או מכירה של מוצריהן, ומכאן השאלה המתבקשת: מדוע מחירי המניות של אותן פירמות רושמים ירידות שערים? ובכן, על-אף העובדה שהפירמות בעולם אינן קשורות ישירות למחיר הנפט, המשקיעים בעולם עושים את החשבון של כסף פנוי לצריכה שוטפת.
מה זה אומר?! ככל שהצרכן העולמי יוציא יותר כסף על דלק, כך יישאר בכיסו פחות כסף ל"בזבוזים" אחרים. כאשר הצרכן העולמי מוציא ומשלם יותר ויותר על הבנזין, כך יישאר לו פחות ופחות להוציא על מותרות והוא יידרש לצמצם הוצאות אחרות. תחת הנחה שהצרכן מוציא פחות ופחות על "המוצרים האחרים", על-מנת לממן הוצאה הולכת וגדלה על דלק, אזי רווחי הפירמות השונות ייפגעו. כאשר הצרכן העולמי מוותר על רכישת מוצרים שונים, בין אם מוצרים עם ביקוש קשיח ובין אם על מוצרי מותרות, אז רווחי הפירמות שמוכרות את המוצרים עלולים להיפגע ולרדת, לצד פגיעה אפשרית בדיבידנדים המחולקים על-ידי אותן פירמות.
לאור פגיעה אפשרית בתוצאות הפיננסיות של הפירמות, מתבקש כי ערך מניותיהן, המשקף את מצבן, יירד. המשקיעים בעולם עושים את החשבון ובוחרים כבר היום למכור מניות שתוצאותיהן הפיננסיות ייפגעו ו/או שתיפגע מדיניות הדיבידנד, ומכאן נרשמות ירידות שערים בבורסות השונות.
ירידה בבורסות בהן החשיפה לנפט נמוכה (ישראל כדוגמה) נובעת מהקורלציה שיש בין השווקים השונים, כאשר לא ייתכן לאורך זמן מצב בו הבורסות המובילות ירשמו עליות או ירידות שערים ושווקים אחרים יתנהגו במהופך. הקורלציה בין השווקים היא תוצאה של גלובליזציה אשר באה לידי ביטוי במערכות מסחר בין השווקים. אם פירמה ישראלית מוכרת חלק מתוצרתה בארה"ב והצרכן האמריקני ירכוש פחות מוצרים, כתוצאה מהפניית חלק ממשאביו לקניית דלק, אזי תוצאותיה הפיננסיות של החברה שמניותיה נסחרות בתל אביב - ייפגעו ומניותיה יירדו.
מחקרים מצביעים כי התייקרות של 10-5 דולר במחיר חבית נפט פוגעת בצמיחה העולמית בשיעור של 0.2%-0.4% ומכאן גוזרים המשקיעים בעולם את כדאיות מכירה או קנייה של ניירות ערך שונים.
עד כה, לוב היא המדינה העיקרית שהשפיעה על מחיר חבית נפט (מקום 12 בעולם בהפקת נפט), אולם החשש הוא מהתפתחויות בענקית ההפקה - ערב הסעודית. במקרה של קריסת השלטון הסעודי החשש הוא שמחיר חבית נפט עלול להגיע לכ-200 דולר לחבית. את החשבון של פגיעה בצמיחה העולמית ניתן לעשות לבד.