אחת מהחמצותיו הגדולות של התייר הישראלי, שנקלע לפורטוגל, היא פסיחתו על העיירה הססגונית סינטרה, הנושקת לעיר הבירה ליסבון, מן הסתם רק משום שזו אינה מצויה על מפת הדרכים שלו.
סינטרה, נסיכה מן האגדות, צבועה כולה, מכף-רגלה ועד ראשה, בצבע ורוד עז. הפנינה הקסומה והעתיקה משופעת בטירות אפלוליות, גדושה בסיפורים מרתקים ובצמחייה ייחודית, הנוצרת מן המיקרו-אקלים שלה לאורך כל השנה.
הנסיכה הביישנית הזו ניצבת על הרים מחודדים, מבעד למעבה-יערות. בכניסה אליה מבצבצים באופק שני צריחים של הארמון הלאומי, שהפך במרוצת הזמן לסמל ומותג על כל צעד ושעל, אפילו בתחתיות שולחנותיהם של בתי-הקפה הציוריים. הצריחים הצחורים, הנישאים אל-על, הם חלק ממטבח רב-ממדים, שבו התבשלו ארוחות הפאר של בני האצולה. תקרות הארמון עמוסות בציורים מרהיבים של עורבים וברבורים, ובמסדרונותיו התרחשו סיפורים מרתקים של המורשת הפורטוגזית. בארמון עצמו מצוי אוסף עתיק של אריחי-קרמיקה שמורים, בשלל דוגמאות וגוונים.
הרובע העתיק של העיירה, סנטרו היסטוריקו, בנוי כולו מדרכות מרוצפות, המתפתלות מעלה-מעלה לאזורי הטירות, במסדרונות ובשיפולים חמקמקים. ביניהם שזורים בתי-קפה, מעוצבים להפליא, מסעדות קטנות וחנויות למזכרות ולאריגים מקומיים. רחובות הרובע שוקקים חיים ובסופי-שבוע ממלאים אותם אמני-רחוב ומוכרי-תכשיטים ועבודות-יד.
כבמופע קסמים מוזיאון הצעצועים, שבכניסה לרובע העתיק, מעוטר באנשי לגו, בממדים של בני-אנוש. יש בו אוסף של אלפי צעצועים, ובעליית הגג שלו יושב אמן, שמתקן את אלה שהם פגועי ראש או גפיים.
מהעיר העתיקה מטפסים, בכבישים מפותלים, המוקפים צמחייה עבותה, אל אזור הטירות. מצידי הדרכים נשקפות אחוזות הפאר של בעלי נכסים אמידים מרחבי העולם, ביניהם שחקנים וסלבריטאים בעלי-שם, שאם רק תציקו להם, הם יעניקו לכם, מן הסתם, חתימה למזכרת.
ממשיכים לעלות, עד שמגיעים אל המצודה המורית, ממנה משקיפים על הנוף הקסום שלמרגלותיה. מכאן קצרה הדרך לפארק, בקצה העלייה, שהוא גם הדובדבן שבקצפת. לכל אורכו ניצבים עצי ענק מרשימים, כמו סאקויות נדירות, עם טקסטורות בצבעים מרהיבים, ובין לבין זוהרים, בשמש מעודנת, קורי-עכביש, ומתגלות בריכות עם ברבורים שחורים, בעלי מקור אדום, ממש כמו בסיפורי האגדות.
בראשו של הפארק מבצבצת לה טירה מצועצעת, עמוסה בצורות מפותלות בצבעים עזים, עם מרפסות בולטות ותבליטים משונים. חדרי הטירה, ששימשו את בני האצולה המקומית, השתמרו כפי שהיו בזמנם והם עמוסים בכל מיני אביזרים מבריקים של זהב וכסף.
במעבה היער הסמוך חבוי לו מנזר הקפוצ'ינים, על שם הגלימות שעוטים יושביו. המנזר בנוי בשלושת-רבעי גובה מחדר רגיל וההליכה בו מצריכה גב שפוף. בהזדמנות זו כדאי שלא להחמיץ את הקינטה דה רגאליוה - וילה עם גנים צמודים וססגוניים, שהוקמה על-ידי מעצב איטלקי בעל שם. גני הווילה עטורי צמחים אקזוטיים רבי-דמיון ובצידי השבילים שלאורכה נשקפים אגמים קטנים ומנהרות סודיות, ממש כמו במופע-קסמים.