משפטו של נשיא מדינת ישראל, שהתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו, בא כאמור לסיומו לפני מספר ימים (למעט שלב הערעור לעליון) זאת עם הקראת גזר הדין, ששלח את נשיא מדינת ישראל לשעבר
משה קצב לרצות תקופה של 7 שנות מאסר בכלא.
משפטו של נשיא מדינת
ישראל משה קצב נוהל כאמור בדלתיים סגורות לציבור, יש שכינו זאת "במחשכים", זאת אגב, בניגוד לבקשת פרקליטי הנשיא, שביקשו לקיימו בדלתיים פתוחות לציבור מאחר שסברו כי ראוי שאותו ציבור שכבר מהר לשפוט ולהרשיע את נשיא מדינת ישראל בעבירות מיניות חמורות, במשפט שדה פתוח לציבור בניצוחה של התקשורת, יוכל להתרשם כעת במו עיניו ובאופן בלתי אמצעי, מחומר הראיות, מעדות המתלוננות והנאשם, מהחקירות הנגדיות שיערכו במשפט, מהפרוטוקולים ומניהול המשפט, ולהחליט כל אחד/ת לעצמו/ה מה דעתו/ה בשאלות העובדתיות של החפות והאשם, אשר עולות מניתוח התיק המשפטי.
ערב הקראת גזר הדין במשפט נשיא מדינת ישראל שמתי פעמי, כאחד העם, אשר שלטון החוק, שמירת אמון הציבור במערכת הצדק ועצמאותה של הרשות השופטת חשובים לו, אל ביתו של נשיא המדינה משה קצב בעיר קריית מלאכי וזאת על-מנת למסור לו באופן אישי את העותק המלא של מאמרי תחת הכותרת: "הדגל השחור מעל משפט נשיא המדינה", וכן לקרוא לו לערער לבית המשפט העליון על הכרעת הדין.
ערעור אותו חייב הנשיא קצב לכולנו אזרחי מדינת ישראל, אשר שואפים לחיות במדינת חוק, צדק וסדר, בה נשמרת זכותם של כל אזרחיה ויהיה מעמדם אשר יהיה למשפט צדק, להליך משפטי תקין שיתנהל בהתאם לכללי הדין, הצדק והמוסר ואך ורק בין כתלי בית המשפט החוקי ולא בכיכרות העיר ובתקשורת , הליך משפטי שמעליו יתנוסס אך ורק דגל לבן!
קריאתי זו לנשיא מדינת ישראל, נעשתה כאמור ערב סיום משפטו בבית המשפט המחוזי הנכבד בתל אביב-יפו, ולאור העובדה שמאז הכרעת הדין בה הורשע ועד לערב הקראת גזר הדין, טרם הודיע נשיא מדינת ישראל, על כוונתו לערער על הרשעתו, כאשר בתקשורת כבר פורסם שאמר למקורביו, שאין לו כבר כח וכסף למערכה משפטית נוספת, וכי איבד את אמונו במערכת הצדק. ועושה אם כן רושם שכנגזרת מהרמת ידיים זו, גם ויתר כך מראש, על הבאת עדי אופי שיעידו לטובתו במשפט בשלב הטיעונים לעונש, זכות הניתנת לכל נאשם במשפט פלילי על-מנת שבית המשפט יתחשב בכך בגזר דינו.
קריאתי לנשיא מדינת ישראל להגיש ערעור לבית המשפט העליון בירושלים נעשתה בטענת " ההגנה מן הצדק". זאת ההגנה אשר עוגנה גם בספר החוקים של מדינת ישראל, עם חקיקתו של התיקון ה-51 לחוק סדר הדין הפלילי בסעיף 149 (10) ואשר קובעת כי: בתי המשפט מנועים מלקיים הליך פלילי כלשהוא כאשר הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.
שכן, יעיד כל מי שפיו וליבו שווים הם, כי במשפט נשיא מדינת ישראל נחצו כל הקוים האדומים, כך הופר עיקרון הפרדת הרשויות, כאשר רשות התקשורת , רשויות שלטון החוק וחברים ברשות המחוקקת שיתפו פעולה במשפט שדה יחד עם ארגוני הנשים, כשהם חוצים כולם את כל הקוים האדומים לתוך גבולה של הרשות השופטת, תוך פגיעה קשה בעצמאותה, ותוך זיהום ההליך הפלילי והשפעה על השופטים היושבים לדין, התנהגות חמורה אשר לא איפשרה לנשיא מדינת ישראל לזכות כאחד האדם וכאחד האזרחים במדינה במשפט צדק שמעליו יתנוסס דגל לבן.
לדברי השופט (בדימוס) ישגב נקדימון ועו"ד רינת קיטאי סנג'רו בספרות ובפסיקה מובאות דוגמאות למצבים אופייניים לשימוש בסמכות בית המשפט, לזכות נאשם על יסוד הדוקטרינה של הגנה מן הצדק, ועם אלה נמנית יצירת אוירה עוינת לנאשם בשל " משפט על-ידי אמצעי התקשורת".
בפרשה תקדימית, הדומה מאוד לפרשת נשיא מדינת ישראל משה קצב, ואשר התרחשה בשנות ה-60 בארה"ב והידועה בשם " פרשת ד"ר סם שפרד " זיכו באומץ לב, הן שופטי בית המשפט הפדראלי והן שופטי בית המשפט העליון של ארה"ב, נאשם שהורשע ברצח אשתו וריצה כבר 10 שנים מחייו במאסר. וזאת, אך ורק מהסיבה שהוכח להם ע"י פרקליטו בערעור, כי ההתערבות המאסיבית והפוגעת של התקשורת נגד הנאשם, יצרה נגדו דעת קהל עוינת, וכתוצאה מכך נמנעה ממנו הזכות להליך משפטי הוגן כמתחייב מהתיקון ה-14 לחוקת ארה"ב.
ראוי להדגיש ולציין כי הזיכוי הזה של ד"ר שפרד, שנתקבל בבית המשפט הפדראלי והעליון של ארצות הברית, היה בנפרד ובמנותק מהעיסוק בשאלת ביצוע או אי-ביצוע עבירת הרצח שיוחסה לו בכתב האישום, ואשר גם הורשע בה. כאשר יודגש כי נאשם זה טען לכל אורך הדרך ובכל תוקף, כי הוא חף מפשע, וכי לא ביצע את רצח אשתו.
ההגנה מן הצדק, נועדה אם כן להבטיח את הוגנות ותקינות ההליך המשפטי, כאשר הוגנות זו נמצאת בסכנה, שעה שמתקיימת אוירה ציבורית עוינת במיוחד נגד הנאשם. עשיית משפט צדק חייבת להיות אם כן נעדרת כל חשש למשוא פנים, לעיוות דין ולהשפעה חיצונית מזהמת ולו הקטנה ביותר על ההליך השיפוטי ועל השופטים היושבים לדין.
ראוי לציין כי בגזר הדין שניתן במשפט נשיא מדינת ישראל מתחה
כבוד השופטת שבח (דעת מיעוט) ביקורת חריפה ביותר על התנהלות התקשורת בפרשת קצב וגם על התנהגות היועץ המשפטי לממשלה (דאז) כשהיא קובעת כי קצב הורשע בלא משפט בידי התקשורת ורשויות אכיפת החוק במדינת ישראל, וכי די באלה כדי להקל בצורה משמעותית בעונשו של נשיא מדינת ישראל משה קצב, מטעמים כאמור של הגנה מן הצדק.
למרבה הצער שגתה כבוד השופטת הנכבדה, שעה שלא נתנה דרור לדברים אמיצים ונכונים אלה שלה, כבר בעת הכרעת הדין , באשר ההתעסקות בשאלת ההגנה מן הצדק צריכה להתבצע ראשית דבר לפני כל התעסקות בשאלות עובדתיות של חפות ואשם.
דוקטרינת ההגנה מן הצדק, מדגישה את זכות היסוד של כל נאשם, להליך משפטי ראוי ותקין, יתירה מזאת, היא מבטאת אחריות רחבה של מערכת המשפט במדינה, לתקינות שלטון החוק, שכוללת פיקוח על פעולות מנהליות של רשויות המדינה, ובכללם סירוב להכשיר התנהגות הפוגעת בזכויות הפרט, או בשלטון החוק, זאת גם בהיעדר כל פגיעה צפויה בהגנתו של הנאשם במשפטו. הטענה של "הגנה מן הצדק" מחייבת אם כן שינוי דיסקט אצל השופטים - שבמקום להכריע בשאלת אשמה או חפות, עליהם להקדים להליך, ביקורת שיפוטית על תקינות ההליכים של הרשות. כך לדברי השופט ( בדימוס) ישגב נקדימון בספרו "הגנה מן הצדק".
לערעור ולהצלחתו בטענת ההגנה מן הצדק, תהיה חשיבות כבירה מבחינה ציבורית עבור כלל אזרחי ישראל, עבור שלטון החוק, התנהלות משפטית תקינה, הדמוקרטיה וזכויות אדם וחשודים ונאשמים חפים מפשע בפרט ,אשר טוענים בתוקף לחפותם, ולשם שמירת העיקרון של עשיית משפט הצדק שעליו יתנוסס רק דגל לבן.
- נשיא מדינת ישראל חייב לערער לעליון עבור כל אזרחי המדינה שמבקשים לשמור על הזכות למשפטי צדק.
- נשיא מדינת ישראל חייב לערער לעליון עבור שמירת זכויות חפים מפשע, חשודים ונאשמים שיבואו אחריו.
- נשיא מדינת ישראל חייב לערער לעליון עבור שמירת טוהר ההליך הפלילי והרחקת כל חשש לזיהומו בעתיד.
- נשיא מדינת ישראל חייב לערער לעליון עבור שמירת עצמאותה של הרשות השופטת והרחקת פולשים זרים.
- נשיא מדינת ישראל חייב לערער לעליון עבור שמירת אמון הציבור ברשויות שלטון החוק ובמערכת הצדק.
- נשיא מדינת ישראל חייב לערער לעליון עבור השמירה על הדמוקרטיה שלנו, על הסדר הציבורי ומניעת אנרכיה .
כאמור מדובר במאבק עקרוני, הנוגע באושיות הסדר החברתי, הציבורי והמשפטי של חיינו במדינת ישראל, באושיות הדמוקרטיה, שלטון החוק וחובת השמירה מכל משמר, על דמותה ועצמאותה של מערכת שלטון החוק ואמון הציבור במערכת הצדק, ובכלל זה על שמירת עיקרון קיומו של משפט צדק במדינה, ולכן חשוב כי נשיא מדינת ישראל ישמיע את זעקת הצדק הזו שעלתה במאמרי המצ"ב בערעור בבית המשפט העליון , זאת על-מנת שתהדהד גם בהיכלו של בית המשפט העליון בירושלים.
באשר תהיה זו שעתם החשובה והגדולה של שופטי בית המשפט העליון, לעטות עליהם את השכפ"ץ מפני מכונות הירייה של התקשורת, שיופנו כך אין לי כל ספק גם אליהם, ולצאת באומץ לב לקרב על הקמתו ובנייתו מחדש של הסכר הזה, שנפרץ כבר, ואשר מאיים להטביע את כל אושיות המשפט והצדק, ועימה את מערכת המשפט המפוארת שהוקמה במדינת ישראל במשך שנים ובעמל רב שתאבד את אמון הציבור, ולנצח בקרב זה, על שמירת דמותה וחוסנה המוסרית והערכית של מערכת הצדק ושלטון החוק במדינת ישראל, ועל היטהרותו של הליך המשפט הפלילי, על שמירת אמון הציבור, ועל הרחקת פולשים המאיימים על עצמאות הרשות השופטת.וכדבריו של עו"ד פסטינגר במאמרו " שפיטה מוקדמת " בה הפנה קריאת הצלה לקברניטי מערכת המשפט:
"בתוך מספר שנים לא רב הביאו התרופפות כללי הסוביודיצה, בצד הדלפות בלתי פוסקות מחדרי החקירות במשטרה ומהפרקליטות לסיכון קיומו של הליך משפטי הוגן ולעצמאות מערכת השפיטה. מוטב שקברניטי מערכת המשפט ידעו להפסיק התדרדרות חמורה זו בטרם המערכת המשפטית המפוארת שנבנתה במשך עשרות שנים ושהגיעה להישגים כבירים תהפוך לבית משפט שדה אשר תוצאותיו תלויות בחריצת הדין המוקדמת בעיתונות".