פרשת גביזון הוכיחה, פעם נוספת, עד כמה משמעותי וגורלי הוא השימוש במכשיר הפוליגרף, ככלי לחשיפת האמת. תוצאות בדיקת הפוליגרף שעבר גביזון, גרמו לתמורה דרמטית בהליכי מינויו והובילו, בערבו של יום, לביטול מינויו כנציב שירות בתי הסוהר.
בדיקת הפוליגרף בוחנת, למעשה, שינויים פיזיולוגיים בתגובותיו של הנבדק (בדיקת לחץ דם, בדיקת נשימה, רמת הזעה, בדיקת מוליכות חשמלית של העור ובדיקת דופק). ההנחה היא, כי אין באפשרותו של הנבדק לשלוט על תגובות פיזיולוגיות טבעיות, בזמן שהוא נשאל שאלות כאלה ואחרות, והתגובות המתקבלות יקבעו האם תשובות הנבדק היו אמת או שקר.
לו היה מינויו של גביזון תלוי כולו בתוצאות בדיקת הפוליגרף - יש להניח כי היה בכוחו לקעקע את מהימנות הבדיקה ולהציל את מינויו. על-פי הפרסומים, סונפו לתוצאות בדיקת הפוליגרף ממצאים אחרים. לפיכך, ממילא נותר המינוי תלוי על בלימה.
יש לזכור, כי בהליך פלילי - בדיקת הפוליגרף אינה מהווה כלי קביל. כך, משמשות בדיקות הפוליגרף בהליכים פליליים בשלבי חקירה, לצורך החקירה ולצורך גיבוש המלצות. בדיקת פוליגרף יכולה לסייע באיתור חשודים או בניקוי חשד מחשודים אחרים, וכן לסייע בחקירה, ברם אינה קבילה בהליך עצמו.
גם בהליך אזרחי, יכול ובדיקת הפוליגרף תהא קבילה רק בכפוף לשני תנאים כדלהלן: האחד - הסכמת שני הצדדים מפורשות, מראש ובכתב, על עריכת הבדיקה; והשני - חד-משמעיות התוצאות. רק בהתמלא שני תנאים אלו, יכול בית המשפט בהליך אזרחי לקבל את תוצאות בדיקת הפוליגרף.
למרות זאת, מהיעזרות בפוליגרף לצרכים משטרתיים בלבד, התרחב השימוש בפוליגרף ומיושם בתחומים רבים ומגוונים, כדוגמת בחינות תעסוקתיות, תביעות גירושין ועוד.
יש לזכור, כי לו היה השימוש במכשיר הפוליגרף נקי מספקות - ודאי היה מתאפשר השימוש בו גם בהליך פלילי, וגם ללא סייגים בהליך האזרחי. עצם הגבלת קבילות בדיקת הפוליגרף מלמדת על הבעייתיות שבשימוש בו.
ראשית, יש לזכור, כי מידת הדיוק המיוחסת למכשיר הפוליגרף הינה לכל היותר 90%, כאשר לעניין 10% הנותרים - עלולים דוברי אמת להימצא כדוברי שקר ולהפך. בנוסף, וחשוב ביותר, תוצאות הפוליגרף תלויות, בין היתר ביכולתו של הבודק לבנות מערך שאלות המתאים לנבדק ולמקרה, וכן מיכולתו לפענח את תוצאות הבדיקה, לרבות מיומנותו בניטרול וסינון ההתרגשות מתוך תוצאות האמת.
בארץ, בהעדר חוק המסדיר את ההסמכה לביצוע בדיקות פוליגרף, כל אחד רשאי למעשה לבצע בדיקת פוליגרף, אף ללא הכשרה מעמיקה.
כפועל יוצא מכך, הפערים בהכשרותיהם של בודקים שונים, הרקע המקצועי שלהם, נסיונם המקצועי ומיומנותם בהגדרת השאלות נשוא הבדיקה, ואופן ניתוח התוצאות על ידם - עלולים להביא לתוצאות הפוכות בבדיקת הפוליגרף. לא אחת יכול ויימצא אדם דובר אמת במכון פוליגרף מסוים, ודובר שקר במכון פוליגרף אחר.
נטילת תרופות הרגעה לפני בדיקת פוליגרף עשויה גם היא להשפיע על תוצאות הבדיקה. השאלה האם בטרם ביצוע בדיקת הפוליגרף ביצע הבודק טסט מקדים לנבדק, על-מנת לקבוע את רמת הרגישות של הנבדק כאשר הוא דובר אמת. וכמובן, נבדקים, אשר ניחנו ביכולת גבוהה לשלוט על תגובותיהם הפיזיולוגיות, הינם קשים לבדיקה וקבלת תוצאות אמינות.
מן המקובץ עולה, כי מכשיר הפוליגרף הינו כלי חשוב, אשר שימוש בו עשוי להוביל לחקר האמת וחשיפתה, ברם אין לאפשר מצב בו יקום הגולם על יוצרו, ואין לחרוץ גורלות ועתידות אך ורק על סמך מכשיר הפוליגרף.
במקרה של גביזון, אם נכונים הפרסומים בדבר הודאותיו של גביזון - נחסכה ההתלבטות. העתקת מרכז הכובד מבדיקת הפוליגרף להודאותיו של גביזון מוכיחה, כי גם הפעם נעשה שימוש נכון במכשיר הפוליגרף - ככלי ה"מעודד" את חשיפת האמת וגילויה על-ידי הנבדק עצמו. יחד עם זאת, יש לזכור, כי ככלי עצמאי מעמדו של הפוליגרף הינו בעייתי ביותר, וכך שומה עליו להיבחן.
בשנות ה-90, כאשר מונה
אליקים רובינשטיין לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, סירב רובינשטיין לעבור בדיקת פוליגרף. לאחר שמונה ל-יועמ"ש, הוציא אליקים רובינשטיין תחת ידו הנחיות הנוגעות לפוליגרף, לפיהן בדיקת פוליגרף בהליכי חקירה תיעשה רק בהסכמת נבדק. רובינשטיין נימק אז את עמדתו, בין היתר ב"בעיות אמינות לא קלות" של בדיקת הפוליגרף.
בהנחיותיו הורה אז היועמ"ש רובינשטיין, כי כאשר תוצאות הבדיקה מצביעות על אי אמירת אמת מצד הנבדק, מן הראוי לאפשר לו לעבור בדיקה נוספת ע"י בודק אחר, שאינו מודע לתוצאות הבדיקה הראשונה.
בענייננו טוען גביזון, כי ברשותו תוצאות בדיקות שעבר במכון פוליגרף פרטי, בהן הוא נמצא דובר אמת. אליקים רובינשטיין משמש היום שופט בבית המשפט העליון, וזהו בית המשפט (בשבתו כ-בג"צ), אליו צפוי לעתור עורך דינו של גביזון נגד ההחלטה לבטל את מינויו של גביזון כנציב ה-שב"ס.