| | | | | נתניהו מבין כי מקור עוצמתה של ישראל נעוץ בהיסטוריה ומתבסס על עקרונות הצדק והמוסר, וזוהי הסיבה לכך שלפני הכל בחר לעמוד כל על הקשר ההיסטורי, על המוסר ועל הצדק, ורק אחרי כן על ה"ריאל פוליטיק". | |
| |
|
|
נו טוב, עכשיו אחרי שבוע מרגש לראש הממשלה ולתקשורת, אולי הגיע הזמן לערוך כמה סיכומים קלים. אז ככה: התקשורת - כמו שהיא נוהגת לבצע מדי יום ביומו: יאללה מכות יאללה, ורצוי לכסח את ראש הממשלה ככל האפשר. כי הרי מביבי ועד ביבי לא נולד מישהו שכל כך הרבה מאנשי התקשורת מתעבים ברמה האישית וכה אוהבים להשחיר את פניו עד שהם פורקים מעל עצמם כל סממן לאובייקטיביות או אפילו לשיקול דעת. ובכן, אצלי לפחות התקבל הרושם שעוד בטרם נאם ראש הממשלה את נאומיו, כבר העלו שפתותיהם של בכירי הפרשנונים קצף בניסיון להסביר לנו האזרחים הפשוטים עד כמה נכשל ראש הממשלה בביקורו בארצות-הברית. ובכן, האמת היא שפעם אחר פעם הם ניסו עד אבסורד לגמד את הישגיו של ראש הממשלה בנאומיו. למעשה, מסתבר שנאומו של ראש הממשלה היה כה מוצלח עד שאפילו קרייני חדשות (שאינם פרשנים יש להזכיר) לא הצליחו להתאפק וניסו את כוחם בפסטיבל הנ"ל. האחד(ת) תרגם את הנאום כאילו סימולטנית תוך כדי טענות ותלונות על מה שלדעתו היה אמור ראש הממשלה להגיד. השני, נפוח מחשיבות עצמית, שכפי הנראה אפילו לא שמע את הנאומים, סיכם את הביקור במילים "מיותר ומזיק". השלישי, שלא הצליח למצוא אפילו פגם אחד בטיעוניו של ראש הממשלה, קפץ בקטנוניות עלובה על כך שגם לאחרים נהג הקונגרס לקום ולמחוא כפיים (מה אתה אומר? כמה פעמים מישהו מחא לך כפיים על הגיגים-יד-שנייה שאתה ושכמותך מפזרים סביבכם?). הרביעי, שניסה למצוא "זווית חדשה" לגנותו של ראש הממשלה, עיקם פנים ועבר לטקטיקת ההפחדה המוכרת כשדיבר על העתיד הרע והמר הצפוי לנו כאן בארץ בעקבות הנאומים. החמישי כבר ייבב באומללות ובתשישות על ה"ימניות המוצהרת" שהיא לצנינים בעיניו. השישי, ניסה לייצר תגובת נגד בעזרת כתבה מפרגנת במיוחד לארגון ג'יי סטריט (שגם לו בעצם לא היה מה לומר, ודוברו רק מלמל משהו באשר לכך ש"הם חושבים אחרת"), בניסיון להעמידו כמתחרה שווה בכוחו, בעמדותיו ובהשפעתו לאיפא"ק. ברוב עליבות, ניסו בתקשורת אפילו לגרור איכשהו את אשתו של ראש הממשלה לאותה הקלחת (צבע השמלה ורטינות עלובות על כך שיכול להיות שהיא אפילו עזרה לו לנסח את הנאום - רחמנא לצלן). ובכן, האמת הערומה (ולמתקשים מאנשי התקשורת בהבנת הכתוב: המציאות) הבלתי נוחה לאותם עלובי התקשורת היא זו: - ארה"ב הייתה קיימת גם לפני ברק אובמה ותהיה קיימת גם אחריו, ואמריקה, כן, אותה אמריקה שאובמה כבר שנתיים ויותר שוקד על חיסול נכסיה הרוחניים והמוסריים, מתחילה לגלות סימנים ראשונים של התאוששות מאותו פרגמטיזם מדיני נטול עקרונות שמנהל אובמה, אותו "ריאל פוליטיק" שכתוצאה משנתיים עלובות במיוחד של פעילות באותה הרוח, שחק את מוסריותה ואת עקרונותיה והוביל את אמריקה לנסיגה משמעותית בכוחה כמעצמת על.
- בנימין נתניהו (ע"ע ראש ממשלת ישראל הנבחר המייצג את מרבית העם) מבין כי ישראל היא אחת ויחידה ואין אחרת, והיא תהייה כאן גם אחרי זמנו וגם אחרי שאחרוני הצ'מברלינים המלהגים, כנופיות המלעיזים וחברי חייל התעמולה של אויבי העם היהודי מבחוץ ומבפנים ייעלמו מארץ ישראל ומההיסטוריה של המין האנושי.
- נתניהו מבין כי מקור עוצמתה של ישראל נעוץ בהיסטוריה ומתבסס על עקרונות הצדק והמוסר, וזוהי הסיבה לכך שלפני הכל בחר לעמוד כל על הקשר ההיסטורי, על המוסר ועל הצדק, ורק אחרי כן על ה"ריאל פוליטיק". לכן, באומץ רב, ללא מורא ומתוך שכנוע פנימי עמוק בצדקתנו, הוא העניק שיעור ראשון על חשיבותם העליונה של ההיסטוריה, המוסר והצדק לאובמה (נשיא ארה"ב, ע"ע המעצמה שהוקמה על עקרונות מוסריים) ומאוחר יותר בנאומיו החזיר גם תשובה ניצחת לכל אותם חובבי ה"ריאל פוליטיק" בממשל האמריקני (וגם בארץ).
- הראייה הניצחת לצדקתו של ראש הממשלה שהגיע מישראל, היו נבחרי העם האמריקניים מכל הקשת הפוליטית האמריקנית, שמרנים ודמוקרטים כאחד, שהקשיבו לנאומיו והודו לו בדרך הדמוקרטית המקובלת, קרי במחיאות כפיים סוערות וקימה על רגליהם, בכל פעם שנתניהו הביע אמירה בעלת תוקף ומשמעות, בין אם היסטורית, פוליטית או מוסרית.
- גם אזרחי ישראל הקשיבו לאותם הנאומים והבינו היטב אותם ואת משמעותם. והעובדה הבלתי ניתנת לערעור היא שגם אחרי שטיפת המוח הרגילה של התקשורת, חיזקו אזרחי ישראל את ראש הממשלה (כפי שהוכח בסקרים) ושיעור התמיכה בו עלה פלאים.
נ.ב. שקלתי אם להתייחס גם לתגובה המגומגמת/העלובה/חסרת הערך/הבכיינית של מפלגת ה"ריאל פוליטיק" הישראלית קדימה, אבל החלטתי שחבל לי על הזמן. |