אין להתנהגות של חברת אל-על ביחס לטיסות בשבת כל הסבר הגיוני. אין להתנהגות הזו כל הצדקה ואין בה כדי לעורר כבוד כלשהו למי שמחליט על ההתנהגות הזו. מזה שנים רבות, אל-על, בשל הסכמים קואליציוניים היסטוריים, אינה מבצעת טיסות בשבת. ניסיונות לשנות את המצב נתקלו בנימוק הלכאורה עסקי, שחידוש הטיסות יפגע במה שמכנים בחברה "הנאמנות של המגזר החרדי" לחברת אל-על. אבל די לעמוד במשך כמה שעות באולם הנוסעים היוצאים של נתב"ג, כדי להיווכח שהנימוק פשוט אינו קיים. החרדים טסים בחברות תעופה המוכרות כרטיסי טיסה זולים ואין להם כמעט כל נאמנות לחברת אל-על.
אל-על, בעת שהייתה חברה ממשלתית, הפסיקה לטוס בשבתות ובחגים. מאז עברו הרבה שנים, מניות אל-על נמכרו לציבור, אבל החברה לא מעזה לשנות את הסטטוס קוו. כדי לתמוך בעמדתה הבלתי מובנת, טוענים ראשי אל-על חזור וטעון, כי חידוש הטיסות בשבתות ובחגים יפגע בחברה כספית. מי שמבין - מחייך, חלק בנימוס וחלק בלעג של ממש. אין חברת תעופה בינלאומית שמסוגלת לפעול חמישה וחצי ימים בשבוע. אין חברת תעופה בינלאומית שרוצה להיות חלק משוק התעופה העולמי שהתגבש בשנים האחרונות בצורה של כמה בריתות תעופה גדולות, שמסוגל לפעול חלקית.
המצב לא רק מוזר, אלא מגוחך. טיסות המטען של אל-על ממריאות בשבת. כך גם טיסות חברת-הבת לטיסות שכר "סאן דור". אז מה קורה כאן? ישראבלוף במיטבו. את המצב מחמירה העובדה שלא מכבר נשלל רישיון ההפעלה של "סאן דור" והנוסעים מוטסים בטיסות של חברות ישראליות אחרות או חברות זרות.
אפקט הפחד אל-על חיה כבר שנים בפחד מתמיד מהעולם החרדי. פחד זה מוצא את ביטויו בהאפלת מסכי טלוויזיה במטוסים בחלק מהטיסות כדי שחס וחלילה איזה אברך צעיר לא יראה רגל של אישה או רחמנא לצלן סצנת אהבה. זה נמשך בהתנצלויות מביכות בכל פעם שמטוס של אל-על נוחת בנתב"ג כמה דקות אחרי כניסת השבת בגלל תקלה טכנית או בעיות מזג אוויר.
כמה גופים חרדיים הבינו כי אל-על חוששת מהם והם מנצלים זאת עד תום. באל-על מורידים ראש ומסבירים שוב ושוב כי מדובר במגזר חשוב שטס הרבה. זה אולי נכון, אבל המגזר הזה טס בעיקר עם מי שמוכר לו כרטיסים זולים מאוד ואין לו כל סנטימנטים לחברה שבגלל הפחד שלה טסה רק חלק מהשבוע.
פגיעה באל-על באל-על יודעים כי אם החברה תחדש את טיסותיה בשבת יהיו כמה ימים או שבועות של מחאות חרדיות, אבל אחר-כך הכל ישוב לתקנו. אבל למרות זאת, איש בחברה לא מוכן לקבל את ההחלטה ואל-על נפגעת מכך מעבר לכל ספק. כל מומחה תעופה מתחיל יסביר שחברת תעופה חייבת להפעיל את מטוסיה שבעה ימים בשבוע כדי להיות רווחית לאורך זמן ולהתפתח. מול התחרות הגדולה שיש לאל-על בשוק, העובדה הזו אפילו יותר ברורה.
אבל כיום אין באל-על איש, מבין אלה הקובעים, שמוכן להגיד: "מספיק. אנחנו חברה כמו כל החברות ואנחנו נטוס שבעה ימים בשבוע". זה יאפשר להרבה אנשי עסקים לחזור ולטוס באל-על. מאז שהיא מטיסה חמישה וחצי ימים בשבוע, הרבה מהם טסים בחברות התעופה הזרות, ואלו יודעות לפנקם כמו שמפנקים נוסעים מתמידים הרוכשים בדרך-כלל את הכרטיסים היקרים יותר.
חוסר הרצון להתמודד עם עיוות ענק, מאכזב ומפתיע. איש מבעלי המניות לא מוכן אפילו לנסות לשנות וכל זאת בנימוקים לא משכנעים שטיסות בשבת יעלו הרבה כסף לחברה ויכניסו לה מעט. בינתיים אל-על פועלת בבדידות לא כל-כך מזהרת וזה יחמיר את מצבה עוד יותר בעתיד.