הקוטג'...
אז יש לנו ניצחון ראשון - התבשרנו היום כי הקוטג' הוזל. לא עוד מחיר העולה עשרות מונים על המחיר של מוצר דומה במדינות מתוקנות; לא עוד מצב בו כל שרשרת המוצר, מיצרן החלב דרך יצרן המוצר ועד לקמעונאי, רואים בציבור הקונים פרה חולבת. יש אולי התחלה של הבנה שהפרה החולבת איננה ציבור רוכשי מוצרי החלב אלא, כשמה כן היא, הפרה החולבת היא זו המייצרת את החלב.
חסרה חוליה אחת בשרשרת וזו המדינה - היא עדיין לא אמרה את דברה או אולי אמרה אך עדיין לא עשתה מאומה. יש וועדה ואולי תהיה עוד אחת שתבחן את ממצאי הוועדה הקודמת ורחמנא ליצלן, אולי תהיה גם ועדה שלישית שכן עד שהוועדה השנייה תסיים את עבודתה, ישכחו במה בדיוק מדובר ויהיה צורך בוועדה נוספת שתבחן מדוע הוועדה הראשונה שכחה את מה שביקשו ממנה.
אבל לא נשבית את השמחה ולא נמעיט בהישג הצרכני. זו הפעם הראשונה שראינו שהציבור מתגייס ומנצל באופן הכי לגיטימי שיש את רצונו לשלם מחיר הוגן ולא מחיר מוגזם. הציבור התגייס וזה פעל.
היום שאחרי הקוטג'...
המבחן האמיתי מתחיל כעת. מחיר הקוטג', אם כל הכבוד הראוי למוצר הפופולרי הזה, מהווה טיפה בים בסל ההוצאות שלנו. גם אם נחבר ביחד את כל מוצרי החלב ונוסיף להם גם את הביצים לא נעבור 3% מהתצרוכת הממוצעת של אזרחי ישראל. צריך למפות את כל המוצרים והשירותים הנכללים בקטגוריה של מחירים מופרזים ובתוכנית לטווח ארוך, לגייס את הציבור שפשוט לא יקנה אותם. אין קושי להגיע לרשימה כזו וגם אם לגבי מוצר זה או אחר יש חילוקי דעות בין גורמים שונים באשר להיותו יקר מידי, יש מספיק מוצרים ושירותים שמוסכם על מרבית אנשי המקצוע כי מחירם מופרז.
רצוי להתחיל במוצרים ושירותים שיש להם מוצרים תחליפיים - כך יותר קל לציבור להחזיק מעמד במרד צרכנים שעלול להתמשך. קשה שלא לצרוך מים שמחירם פשוט שערורייתי (ושלא יספרו כי יש מחסור במים במדינה השוכנת לחוף ים שהטכנולוגיה שתאפשר לנו לשתות את מי הים לא רק מוכרת לנו היטב - אנו אפילו המצאנו חלק נכבד ממנה) אך מנגד, לא קשה להחליף חטיף יקר א' בחטיף במחיר סביר ב'. גם לא נורא קשה להחליף קרן פנסיה הגובה דמי ניהול גבוהים בכזו הגובה דמי ניהול נמוכים; גם לא נורא קשה לצרוך גבינה צהובה בגוש מהמעדנייה במקום גבינה צהובה פרוסה העולה כמעט כפול - הרי לכולנו יש סכינים בבית ונצליח, לאחר אימון קל, לפרוס בעצמנו את הגבינה הצהובה מבלי שהסכין תפצע אותנו.
ואל לנו לשכוח את חשבונות חברות הסלולר. נעשה הרבה לאחרונה בתחום הנ"ל ואולי גם ירדו המחירים אך יש מקום לסקפטיות בנושא. עד היום, השכילו חברות הסלולאר למצוא תחליף לכל הורדת מחיר לה חויבו ע"י הרגולאטור. וכאשר לא מצאו סעיף חדש מתאים לחייב בו את הלקוח, הרי שהמשיכו לסבך את החשבונות שהם שולחים כך שהציבור, רובו ככולו, אינו מסוגל להבין במה חויב. מזה חודשים אני מגלה, חודש בחודשו, טעויות בחשבון ונאלץ להשקיע שעות בהתדיינויות טלפוניות על-מנת שיחייבו אותי אך ורק לפי מה שסיכמו איתי ולא יותר. אני מניח כי רבים לא רוצים או לא יכולים לבדוק לעומק את החשבונות המסובכים וגם אלו שרוצים ויכולים, לא תמיד ימצאו את הסבלנות הדרושה והכל כך צודקת על-מנת לשלם סכומים מוסכמים בלבד.
והבעיה המרכזית...
ואחרי כל הסיפור המתייחס ליצרנים ולמשווקים, בואו לא נשכח את השחקן אולי החשוב ביותר - את הממשלה. בסופו של יום, פחות מעניין כמה אנו משלמים על הקוטג' או על עמלת הבנק או על כל מוצר ושרות אחר. מעניין אותנו כמה שקלים אנו מוציאים בחודש. אם השקלים בחודש הם תחת הכותרת "מוצרי חלב" או תחת הכותרת "חשבון המים" או כל דבר אחר, זה פחות חשוב. למדנו השבוע שהמיסים הישירים ירדו ובהמשך לידיעה, התבשרנו כי המיסים העקיפים עלו. נניח שנחסוך 100 שקלים לחודש כתוצאה מהוזלת מחיר הקוטג' אך נידרש לשלם עוד 200 שקלים בצורת מס עקיף זה או אחר, אזי שכרנו יצא בהפסדנו.
במילים אחרות, אל לנו לשכוח להפנות חלק ניכר מהאנרגיה שלנו כלפי השלטונות ולא לבזבז את כל התחמושת על היצרנים והקמעונאיים. לציבור יש מה להגיד לשליטיו ועליו להגיד את הדברים באופן נחרץ. מותר לשבות; מותר למחות וחשוב לזכור הכל כאשר נגיע לבחירות.
אנחנו לא רוצים להיות "פרה חולבת" !!!