ספינת משט נוספת יצאה מכלל פעולה, ובכך עשה מי שהוציאה מכלל פעולה חסד עם שטיה-שוטיה: הוא גאל אותם מסיכוי סביר למות בפעולת טרור, שמלכתחילה אין לה שום סיכוי ואין בה שום תכלית.
אומנם נאמר בעיתונות כי החבלה באוניית המשט האירית שנפגעה ויצאה מכלל פעולה היא "מיסתורית", אולם נראה כי המסתורין שלה די ברור, וצפוי, ורצוי, ונדרש. זה הפתרון האלמנטארי והטריביאלי אשר הוצע במאמריי מן משט הדמים ששט מאנקרה אשתקד, וכך ראוי שיהיה. והדמים שנגבו - הם של פעילי הטרור.
איני מנכס לי או לאיש תקשורת אחר - שום קרדיט, אלא מביע צער שהיה דרוש לשלם מחיר דמים כדי להסיק מסקנה אופרטיבית ברורה באופן מיידי, על אתר, בזמן הקובע.
ראש הממשלה
בנימין נתניהו הצהיר בעניין המשט הצהרה מיותרת, המשדרת חולשה והתנצלות; לומר כי "זכותנו לעצור הברחות נשק למובלעות הטרור של החמאס" - זו אמירה תבוסתנית, כאילו הנושא הזה והזכות הזו נתונים למחלוקת, כאילו אם מאן דהוא [כגון:
אחמד טיבי או
עמיר פרץ] יטען כי אין לנו זכות תקיפה - וככל שידוע לי אפילו הם לא טענו טענה כזו - אז אלה העושים במלאכה ישקלו בכלל את דבריו.
ברור שזכותנו לפגוע באוניות המשט בכל מקום ובכל דרך, ולכן ההצהרה בעניין זה היא מיותרת ואף מזיקה. לכל היותר, יכולה לבוא אמירה כזו בריאיון כתשובה לשאלה פרובוקטיבית, אך מכאן ועד הצהרה יזומה - רחוקה הדרך. על דרך זו, אפשר גם להצהיר הצהרות אוויליות נוספות, כגון: "מדינת ישראל בעלת הזכות להגן על עצמה", או: "אנו לא ניתן להוביל אותנו כצאן לטבח".
למי שיש ספק, שייקח יוזמה וינסה. הכול הולך, כל ניסיון יתקבל כפי שצריך לקבלו.
ועוד ייאמר כי בדברים אלו אין איום. יש אפילו הזמנה לטרור.
כי אם מישהו אומר לך שהוא עלול לכעוס, ומאיים באלימות, ודורש "תחזיקו אותי לפני שאשתולל", אז - הרפו ממנו, והזמינו אותו לבצע את זממו עכשיו, לאלתר, והאיום יוסר, והטרור - גם.
ואנו עושים עם שוטי המשט חסד, שלא יתקיים במפגש מול חופי מדינת ישראל ופחות מכך במפגש על החוף.
מי שמחבל בספינות, נוקט ביד רכה, מתחשבת ורחמנית, כי הוא היה יכול באותו מאמץ ובאותו תחכום להטביע את ספינות הטרור על כל תכולותיהן, ולהיות צודק, מוסרי, חכם, רואה פני עתיד ומונע טרור.