יש משהו נחמד בשמועות שמופצות עליך. אתה במרכז, מתעניינים בך. מרבית הסקרנים לרעתך ומיעוטם לטובתך. כשאתה נכנס לתפקיד חדש כולם שמחים. כשאתה מסיים תפקיד שמחים יותר. כשמופצת שמועה עליך אתה חייב להישאר בפוקוס. כל נשימה שלך הופכת לתוספת מרעננת, וכל מילה לפצצה. על-פי רוב השמועה שתופץ תהיה נגדך, בניסיון נואל לגרור תגובה ממך. אל תסטה מהדרך, אל תלחם בשמועות. כל עוד אתה במרכז תנסה ליהנות מכל רגע נדיר של "תהילה". מכיוון שאתה לא מעניין את כל העולם, אולי לרגע קט את אלה שבסביבתך הקרובה, אין לך דרך להגיב כמו לסלבריטאים וכדוגמתם. פה בא הפייסבוק לעזרתך. איזו חוויה וירטואלית, התגשמות הפנטזיה של בן אדם - להיות במרכז ולו לרגע קצר. ניסיתי, קראתי לזה "זה לא ניסוי בבני אדם".
תחילתה של השמועה בפגישה שהודלפה. מנקודה זו מיד נזכרתי במשחק ילדות ישן - "טלפון שבור". כך גם השמועה עושה את דרכה, ומפה לאוזן, מאיש לאיש הופכת לאכזרית יותר כלפיך. פה טמונה הסכנה הגדולה - תגובתך. בבית לימדה אותי אמי שאסור לשקר ועוד ערכים יקרים שלצערי נעלמים מן העולם. אני חושב שמי שקרא ויקרא את מאמריי יחוש בהעלמם. אני מרבה לדון בהם כי בסופו של דבר הם הבסיס האיתן לחברה בריאה.
כתבתי בפייסבוק משפטי סקרנות שנותבו לעמוד הפרופיל שלי. זו תגובתי לשמועה. יצירת סקרנות יתר בקרב ציבור צמאי הדם. "דם לא יהיה פה", מבטיח. מי שמכיר אותי יודע שאני בעד ולא נגד. גם אם הבטן מלאה, השכל לא נותן לי להיות בצד של הנגד. מי ששמח בנפילתי לא ישמח בקומי ולהפך, לא יעצרו אותי. יש דבר אחד חזק - כוחה של מילה. מילה שנזרקת לחלל האוויר מתגלגלת לאוזנו של השומע ומקבלת מיד פרשנויות שונות, לרוב שונות מאלה אליהן כיוונת. מי שמדבר הרבה עושה מעט? מי שמדבר מעט עושה הרבה ובשקט? לא מדויק. מבין היועצים הרבים שסביבנו יש רק אחד שיודע מה נכון לעשות, ובוודאי מרגיש מה נכון - אני. מהמקום של לחיות בשלום עם עצמך, מהמקום של הכרה כי אני זה אני, אני יודע מה אני שווה, אני יודע להעריך את עצמי, תתקבלנה ההחלטות הנכונות ביותר. החלטות אלו ילכו איתי, יהיה לי קל ליישמן, יהיה לי קל לחיות איתן. בוודאי שלא אהיה מסוגל לשקר, כי מי לעזאזל משקר לעצמו?