|
תאריך:
|
26/09/2011
|
|
|
עודכן:
|
26/09/2011
|
מה חסר לי בנאומו של נתניהו? |
|
1 |
|
|
חשבתי שאורגיית הרחמים העצמיים של נתניהו באו"ם תהיה מספקת. נו, מסתבר שלא. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אלטע קאקער |
|
|
2 |
|
|
שכחת את הנקודה החשובה ביותר, שנתניהו לא הזכיר בנאומו:
העובדה שאין ומעוןלם לא היה עם פלסטיני שזו מולדתו, אלא הערבים המתגוררים בכל שטחי ארץ ישראל, המזרחית והמערבית, הם חלק מהעם הערבי, שחלוקתו המדינית בידי המעצמות הקולוניאליות לא הפכה את חלקיו השונים לעם עיראקי, סורי, לבנוני, ירדני וכדומה. את הכזב בדבר יומו של העם הפלסטיני מסייעים בעיקר היהודים להפיץ, ברוב טפשותם ושנאתם העצמית.
ולכן הארץ הזו אינה מולדתם של ה"פלסטינים", אלא רובם הגיעו לכאן מכל רחבי המזרח הקרוב, מצפון אפריקה עד פקיסטאן, מסודאן ומתימן, בעקבות העליה היהודית, שהביאה לכאן רפואה, מסחר, כלכלה משגשגת, מקורות פרנסה ופיתוח.
אך את זה נתניהו לא העז לומר, למרות הבטחתו "לומר את האמת". |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
משה, עורך-דין |
|
|
3 |
|
|
כמה פעמים אפשר להתחנן בפני אבו מאזן ללחוץ את היד ולהכנס למו"מ. ממש כמעט שהוא כרע על ברכיו, אנא ממך תשב איתנו לדבר. נאום חסר גאוה לאומית. אם אני הייתי צריך לעזור לו לנסח את הנאום, הייתי מציע לו לאמור את הדברים הבאים. 1. אין עם פלסטינאי, מעולם לא היה, מה שיש זה אוסף של מהגרי עבודה וטרוריסטים, שבאו לכאן בעידוד השלטון התורכי לפני מאה או מאתיים שנה. דרך אגב זו אסטרטגיה ידועה של השלטון העותומני להציף את האיזורים שבהם הוא שלט במוסלמים לרוב, ראו למשל בבלקן.2. ארץ ישראל שייכת לעם ישראל, כפי שהובטחה על ידי השם בתנך, אין לערבים שנקראים פלסטינים שום רקע הסטורי בארץ ישראל, אדרבא שאבו מאזן יציג בפני האום, מתי לדעתו נוצר העם הפלסטיני, דרך אגב הדבר הכי קרוב למה שנקרא היום עם פלסטיני הוא העמלק שמוזכר בתנך, שאלוהים ציווה אותנו להשמידו.3. לא צריך להתחנן בפני אבו מאזן לשבת לשיחות שלום. ובוודאי לא בתנאים מוקדמים של הקפאת ההתישבות ביו"ש, להפך, נתניהו היה צריך להודיע באו"ם כי ישראל מהיום ואלך תכפיל ותשלש את ההתיישבות היהודית בשטחים. עד לחתימת הסכם שלום עם הפלסטינאים.דבר זה יכל לשמש מנוף אפקטיבי לפלסטינאים לחוש ולהכנס למו"מ עם ישראל.כמובן שבמקרה זה היה מופעל לחץ בינלאומי אדיר על נתניהו, אבל אם אבו מאזן עמד בלחץ האחרון, ביבי צריך להראות לפחות אותו עמוד שידרה וכבוד לאומי.5. ירושלים לעולם לא תחולק ולא תהיה בירה של מדינה אחרת למעט ישראל. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
עמנואל, מנו נאור |
|
|
4 |
|
|
אני מסכים עם גרשון לגבי הנקודות של השקרים בנאום של אבו-מאזן,
צריך היה "ובקול-רם" העמיד אותועל האמת המוחלטת הציונית/ישראלית.וגם אח'כ להציע את ה"דוגרי" ובוא נפגש וכו'
ג'וקי דוד הגואל ירושלים
, |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
דוד הגואל ,ירושלי |
|
|
5 |
|
|
אני מסכים לכל מילה שכתב גרשון וכל האחרים שהגיבו.
נו טוב אנחנו מאוד צודקים.
אז מה? אפשר לעשות הוקוס פוקוס ןלהעלים את הערבים? כי אין להם זכות אבות, כי לפני מאה/מאתיים שנה הם היו מיעוט, כי מעולם לא היה שטח זה טריטוריה ערבית, כי וכי וכי.
נו אז מה? מה שהיה- טוב ללמוד ולדעת אך כרגע בעובדה כמה מליוני ערבים מסתובבים בשטחי האבות שלנו, הם רוצים מדינה לא בגלל יחוס בגלל שהם היום ועכשיו כאן.
אין מנוס מפתרון, אולי לא צודק היסטרית, אבל מתחייב, ויפה שעה אחת קודם.
דודו |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
דודו פדות |
|
|
מני ישי
משמעות רבה יש במשפט "שנהיה לראש ולא לזנב": אנו, שהענקנו לעולם את המוסר, את האמונה באל אחד, את ספר הספרים, צריכים לעמוד זקופים ולעשות מה שטוב ליהודים
|
|
|
|
|
|
יצחק מאיר
שני הנואמים שדיברו במיקרופונים כל אחד אל תחנות השידור שלו, זה בירושלים וזה ברמאללה ושניהם טענו באוזני שומעיהם כי הם הולכים לדבר אמת. הם הולכים לדבר צדק. בלי חוכמה כמובן. הם הצליחו לתמרן את כל הקהילייה הבינלאומית לבוא ולהאזין לרטוריקה פטריוטית המעלה על נס את דגלו של הצדק המוחלט, הסטרילי, הנוקשה, חסר הדמיון, התובעני, המסלק מן העולם כל תקווה למפגש בין צדק לבין צדק
|
|
|
|
|
|
אילן ריס
משראה אבו-מאזן שלא יצליח לקבל מישראל את מה שדרש, החליט להפסיק את המו"מ ולפנות לבורר - האו"ם. נראה כי ממשלת ישראל לא הבחינה כי כללי המשחק השתנו ומעכשיו יתקיים דיון במוסדות האו"ם
|
|
|
|
|
|
רן שורר
האם יתכן שבנימין נתניהו החמיץ כאן משהו גדול? כיצד לא הוא ולא חבר עוזריו וכותבי נאומיו שמו לב למלכודת שאליה נפל ראש הממשלה- ביבי מבקש אישור מהפלשתינים לחיות כיהודי בישראל.
|
|
|
|
|
|
משה חסדאי
החושך החשוך ביותר - הוא תהום הרשע. תהום הרשע יכול להיראות טוב. הוא יכול להיראות ממש כמו אור. עומק הרוע מתחפש לטוב. הוא נראה טוב, וטוען להיותו הטוב האמיתי, הצודק והנכון. בסופו של דבר, נתפס אותו רשע בשקר של עצמו, מאמין בו, ומתענג בהרגשה שהוא באמת מה שהוא טוען שהוא
|
|
|