כאשר שיכורי אוסלו הגו את "חלון ההזדמנויות" הם תיארו לנו "מזרח תיכון חדש" אשר עלינו להיחפז ולקנות בטרם יעלם השלום ותבוא המלחמה. בפועל קיבלנו עולם אלים ומסוכן יותר מבעבר. הארכיטקט הראשי של ה"מזרח התיכון החדש",
שמעון פרס, חתם השבוע על שחרור לחופש של 1,027 מחבלים מהם כ-600 רוצחים. על הקיר מאחורי הנשיא פרס תלוי "פרס נובל לשלום" שניתן לו על מפעל חיים שבו הפך את ישראל לסייענית טרור בכורח הנסיבות. זה לא חלום, זה סיוט!
איני תולה תקוות בחוק המגביל עסקות מתועבות לשחרור מחבל תמורת חייל. גם אם יהיה חוק כזה יצליחו לכופף את הממשלה לשלם, ואז היא תבטל את החוק. מפלגת בג"ץ תמיד מתערבת בתוואי גדר ההפרדה, בזכותם של בדואים להשתלט על שטחי מדינה בלא הפרעה, ובזכויות מחבלים ערבים לעתור כנגד הריסת ביתם. רק ליהודים אין מפלגת בג"ץ מתייחסת כאנשים בעלי זכות אדם בסיסית לחיות. ארגוני זכויות האדם עוסקים רק בזכויות פלשתינים, אבל אינם עוסקים בזכות היהודים לחיות. זכות החיים של היהודים אינה מקבלת תשומת לב ראויה בתקשורת. אני שמח כמו כולם לראות את
גלעד שליט חופשי. אילו הייתי נגרר פצוע במקומו על-ידי שני מוגהדין חמושים, הייתי מקווה שהחייל במגדל השמירה יירה לעברנו צרור מדויק מהמא"ג על פני שבי של יותר מ-5 שנים בעזה והתמודדות עם התוצאות אח"כ.
העולם כולו נכנע למחבלים ונושא ונותן עימם. תיארתי במאמרי הקודמים בבלוג כיצד ארה"ב הניחה למחבלים בהשראה אירנית לכבוש את עירק בעת נסיגת צבא ארה"ב. רמטכ"ל צבא ארה"ב ושר הביטחון שלה נשאו ונתנו עם מחבלי אל-קאעידה על אפגניסטן. מדינות אירוערביה שילמו דמי שוחד למחבלים באפגניסטן כדי שלא יבצעו פיגועים נגדם, אבל התירו להם לעשות פיגועים נגד אמריקנים.
האירופאים נהגו בשנות ה-70 להגיע להסכמים חשאיים עם מחבלים פלשתינים, לפיהם האירופאים יעלימו עיין מפיגועים נגד יהודים, בתנאי שלא יפגעו אירופאים. הדבר גרר מלחמה חשאית של ישראל על אדמת אירופה, עד אשר נאלצו מדינות אלה להכיר בזכותם של ישראלים להיות מאובטחים בבירות אירופה יותר ממלכי אותן מדינות. לימים נחטפו אזרחים אירופאים בלבנון, וישראל היא ששילמה במחבלים כדי לשחררם בעסקות סיבוביות. העסקות הללו סבוכות מאוד, ולא מוכרות לציבור במלוא משמעותן בזמן הרלוונטי. אם יש מעורבות צרפתית ותיווך גרמני בעסקת שליט, זה לבטח במסגרת "שמור לי ואשמור לך" בין המדינות.
ישראל מתייסרת מוסרית משחרור מרצחים. בקרוב ישוחרר היהודי האחרון ממצרים, שכל חטאו הוא שנסע לשם כתייר ופרסם תמונותיו בפייסבוק. אז תהיה המדינה במצב נדיר שבו אין לה חטופים כלל עד לחטיפה הבאה. במצב כזה יש מקום לבחון את חלון ההזדמנויות המאפשר מדיניות חדשה:
- הוצאה להורג של רוצחי יהודים כאשר הממשלה משוחררת מסחיטה. בעיקרון אפשר לשקול ענישה זו בדיעבד גם על רוצחים שנגזר דינם למאסרי עולם בעבר. על תתנו למפלגת בג"ץ בתקשורת לבלבל לכם את המוח עם טיעונים משפטיים. מדובר ברוצחים המתגאים במעשיהם האנטישמיים שלא נאסרו בטעות. בג"ץ שחרר אותם ממאסרי עולם מרובים שגזר, ויכול להתמודד גם עם ענישתם למוות בחקיקה מהירה תוך שעה. השבוע הוכיח בג"ץ שהוא פלסטלינה שאפשר לכופף אותה כחומר ביד היוצר.
- לראש הממשלה הסמכות להורות לצה"ל ולזרועות הביטחון החשאיות להוציא להורג מחבלים על-פי רשימה לפי היכולת. המצב הנכון הוא שמחבלים כלואים יסרבו להשתחרר בידעם כי בחוץ ממתין להם גזר דין מוות. יש להפעיל סמכות זאת על רוצחים שעדיין נהנים מחיים סבירים העלולים להקים משפחה, או להדריך אחרים במלאכת הרצח, קל וחומר על רוצחים שחזרו לשפוך דמים. אין הכוונה למחבלים נכים או מרצחים במצב גריאטרי ששחרורם פתר אותנו מהוצאותיהם. למעשה ניתן לחסל הנהגה שלמה של מחבלים דווקא לאחר ביצוע עסקה עימם. אם לישראל יש אינטרס לחזק את החמאס כדי לנקב את בלון "ספטמבר" של אבו-מאזן, אפשר לחסל את המחבל המזדקן אבו-מאזן, ולהניח לחמאס זמנית. המיקום ברשימה בהחלט צריך להתחשב באינטרסים שלנו.
- יש לשחרר בחנינה כל יהודי הכלוא על רצח ערבים. אין שום היגיון בכליאת אנשים המשתייכים לקבוצת הקרבנות, ולהתיר רצח יהודים נרחב ללא עונש. המדינה הזו איבדה כל שריד וזכר למדינה יהודית כאשר הוזילה את דם היהודים במיוחד.
- לאחר חטיפה אין להגדיר בתקשורת החזרת חייל הביתה כיעד עליון, זו הזמנה לכישלון, כבמקרהו של הנווט רון ארד. יש להגדיר יעד ניצחון סביר הניתן להשגה ממנו יגזרו פעולות אחרות הניתנות לביצוע; להגדיל בכל עת שהמשא-ומתן נמשך את כמות המחבלים שבידינו על-ידי חטיפת מחבלים משטחם לבתי הכלא שלנו. צעד כזה הופך את התארכות המשא-ומתן לבלתי כדאית עבורם. התעקשותם על שחרור 1000 מרצחים תעלה את הלחץ הציבורי אצלם כאשר יתווספו עוד 3000 לבתי הכלא שלנו. קל יותר לשחרר סתם מחבלים.
- ליזום עימות צבאי. הניסיון מראה כי לישראל מרחב פעולה רב גם כאשר האויב מחזיק בחטופים. להתעלם משקר הטענה התעמולתית הידועה היא שהמרצחים יוציאו את השבוי שבידיהם להורג. הם לא רצחו את גלעד במהלך "מבצע עופרת יצוקה"! במבצע צבאי אנו יכולים לערום ערימת גוויות. אח"כ לחשוף שטחים נרחבים לחלוטין עד אשר לא יישאר בהם אפילו מבנה אחד. להיערך מחדש עם כוחות צה"ל, ולהקים התנחלות חדשה על שם החטוף. את זה יכולנו לעשות במבצע עופרת יצוקה ולא עשינו.
- הבאנו למותם של יותר מ-1000 מחבלים בעזה. יכולנו להרוג יותר! כאשר המו"מ מתמשך, ומתים עוד מחבלים, חשיבות המו"מ יורדת לחלוטין, והחטופים מאבדים מערכם, קרי מחירם זול יותר. מנהיג החיזבאללה כבר הודה בגלוי כי אילו ידע מראש כי תמורת חטיפת 2 גוויות חיילים בפיגוע שנהרגו בו חיילים אחדים, תפתח ישראל ב"מלחמת לבנון השנייה", לא היה מבצע את הפעולה. מאז נסראללה לא העז לעשות מאומה נגד "מדינת קורי העכביש".
- ניתן לשים קץ לתנאי הנופש של הרוצחים המוחזקים בידינו. זה כה פשוט ועדיין טרם יושם. פרוש הדבר שגם הרוצח ברגותי יחזור למעמד מרצח בזוי הראוי בלי ביקורי אחמי"ם.
- חיסולים ממוקדים לתועלת המו"מ; אם "אחמד בקשישוב" מתגלה כנושא ונותן קשוח אפשר לסדר לו פגישה עם טיל באחד הצמתים של רצועת עזה! מחליפו "מוחמד מחיר טוב" יתעקש שבועיים על שחרור מרצחים המוניים ייחטף ע"י חוליית חיילים מחופשת למקומיים ממיטתו באישון לילה לישראל. "מחיר טוב" יצטרף לרשימת המשוחררים של מחליפו בחמאס.
- ישראל הצליחה להדביר את תופעת חטיפת המטוסים כאשר יצאה למבצע יהונתן. הדמיון והתעוזה גוברים תמיד על מעשי טרור החוזרים על עצמם שוב ושוב. הרעיון המרכזי הוא להפוך חטופים לתפוח אדמה לוהט שכדאי לחוטפים להחזירו מהר ובחינם! יש לשים קץ לתרבות ה"בקשיש".