המציאות ש"לאחר החגים"

בעצם כמו בפרשת עסקת שליט, הכל מתנקז בעידן ש"לאחר החגים" באדם אחד, הלא הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו. ניאחז דווקא במודעה השבועית שמפרסם ארגון עוכר-ישראל ואוהד-פלשתין בשם "גוש שלום". הגוש הממאיר הזה, שלשמחתנו הוא זעיר, כתב במודעתו בהארץ ביום שישי: "הלקח מחילופי האסירים: כאשר המטרה צודקת ואנו דבקים במטרה – אפשר לכופף את נתניהו ולהשיג את מה שנחשב כבלתי אפשרי!". הנה זוהי תקוות השמאל כולו, ולאו-דווקא רק אותו "גוש שלום" קיצוני: לדידם, נתניהו כפיף, לחיץ, שבוי של התקשורת, מושפע מסקרים, לא מוליך. אם כך, על ראש הממשלה יהיה לספק הוכחות ברורות בימים ובשבועות הקרובים, שכל התקוות הללו - שווא המה. פרשת שליט, אותה ירש מקודמו, היא ללא ספק מקרה מיוחד. אין היא צריכה ללמד בהכרח על "חולשתו" של ראש הממשלה. אל נשכח: הוא זכה בהחלטתו לתמיכה גורפת, במיוחד בקרב בוחריו מהליכוד וחברי סיעתו. מנגד יש מי שרואים בה דפוס התנהגות שרוני, של סטייה מעקרונות, של אישור הכלל "דברים שרואים מכאן לא רואים משם", של אימוץ עמדות השמאל באמתלה של פרגמטיזם וחופש פעולה של מנהיג. יש מי שרואים בעסקת שליט כניעה ישראלית, כלומר של ראש ממשלת ישראל, כשם שהתקפל בנושא ההכרה במדינה פלשתינית ("שתי מדינות לשני עמים"). כניעה לדעת התקשורת המגמתית-תבוסתנית שלנו. התקשורת שקשרה כתרים לראשו כשקיבל את ההחלטה בנושא שליט – מצפה עתה להמשך התנהלותו של נתניהו על-פי חלילה ולפי תכתיב מאמרי המערכת שלה.