כולנו מודעים לעובדה שהנסיגה שלנו מלבנון (לאחר מלחמת לבנון הראשונה) הייתה שגיאה אסטרטגית בעלת השלכות קשות על ביטחוננו בכלל ועל צפון הארץ בפרט.
הנסיגה שלנו באה כתוצאה מתסכול וקוצר רוח, מאי-יכולת לעמוד מול אויב עקשן שלא מצמץ. אנחנו מצמצנו ראשונים! ולכן ב"הרגשה כללית", ללא דין וחשבון רציני ומפורט, בסיסמאות של "מה אנחנו בכלל עושים פה?", "למה עלינו לסבול קורבנות נוספים?" ו"נמאס לנו...", ויחד עם לחץ חסר כל אחריות של השמאל הישראלי - לא רק שנסוגונו... ממש ברחנו מלבנון, וזאת, לקול מצהלות האויב, משאירים ואקום מסוכן (וציוד רב...) וגם אויב מר שיתכנן נגדנו מלחמה שתעלה לנו ביוקר רב - כפי שאכן קרה לאחר מספר שנים, וכפי שכנראה עוד יקרה בעתיד.
עד היום איננו יודעים אם מערכת הביטחון והממשל הפיקו לקחים מהפאשלה הזו. נראה שלא, כי אף אחד לא שילם בתפקידו ובמשרתו עבור שגיאה נוראית זו. ידידינו האמריקנים שעוקבים אחרי כל תנועה ותנועה שלנו בחזיתות המזרח התיכון, כנראה גם הם לא למדו מהשגיאה הישראלית בלבנון, כי הנה הם חוזרים על שגיאה דומה בעירק.
לאחר שהשתלטו על ארץ זו בדמים מרובים ועשו קצת סדר, נמאס להם כיום מאי-שיתוף הפעולה של השלטון המקומי (שאותו הם העלו לשלטון ותמכו בו), הם קצו בפעילות הטרור הבלתי פוסקת, ולפיכך נשיא חסר-ניסיון שנתן הבטחת בחירות תמימה לנסיגה, החליט להסתלק משם במהירות (עד סוף השנה... לקראת שנת הבחירות לנשיאות ארה"ב) - כאשר ארה"ב משאירה ואקום מסוכן ביותר לכניסת משמרות המהפכה של אירן (וגם משאירים ציוד רב), פותחת פתח למרד כורדי טוטלי להשגת עצמאות (שיביא לבטח למלחמה עם טורקיה - כולל השלכות על נאט"ו), ומכשירה את השטח להמשך הטבח והשחיטה של סונים בשיעים ולהפך.
אבל לא זה העיקר, אלא הפקרת מדינות הנפט בין האי-ערב לאירן.
שינוי מאזן הכוחות באזורנו
האירנים לוטשים עיניהם זמן-רב ומשחיזים ציפורניהם להשתלטות על נסיכויות הנפט במפרץ הפרסי (ועל הנפט העירקי). לפיכך, הגרוע מכל הוא: נטישת ארה"ב את השטח המבדיל בין אירן לנסיכויות, מה שמביא איום ישיר של אירן על אספקת הנפט למערב, ובסיכום, מסתבר כי כל הפלישה של ארה"ב לעירק הייתה פשוט מיותרת וחסרת תכלית.
חשוב לשים לב לעובדה שבשנתיים האחרונות, ככל שארה"ב הפחיתה את מספר חייליה בעירק היא העלתה את רמת הכוחות שלה באפגניסטן, מקום רווי טרור, שכוח-אל, שבו הנשיא חמיד קאראזי (שהוצב על-ידי האמריקנים בתפקידו זה) פונה כיום נגדם, ולמעשה משתף פעולה עם הטליבאן (בדומה למה שעושה לארה"ב השלטון של ה"ידידה" - פקיסטן...). קשה יותר להבין מדוע האינטרסים של ארה"ב בצד זה של האזור (פקיסטן-אפגניסטן) גוברים על האינטרסים שלה במפרץ הפרסי.
נסיגת האמריקנים מעירק תשנה את מאזן הכוחות באזורנו,
מה שכמובן ישפיע גם עלינו. חיזבאללה, הזרוע האירנית בגבול הצפון, יתעצם ויתחזק, ומה עוד שעדיין לא שיקמנו את ההרתעה שלנו באזור. לפיכך עלינו להתריע באזני מערכת הביטחון האמריקנית ובפני חברי הקונגרס על שגיאת הנסיגה החפוזה הזו מעירק של נשיא חסר מעוף אסטרטגי, לא רק לטובתם, אלא גם לביטחוננו.