סולידריות של פועלים - יישר כוח ל"כוח לעובדים"

אני כותב שורות אלו במידה לא מועטה של כאב. אבי ראובן קלינסקי, היה במעמד יסוד "הסתדרות העובדים הכללית" בחג החנוכה בשנת 1920 בעיר חיפה. מצער, שדווקא בחיפה מתנכלת ההסתדרות למאבק צודק של פועלי מפעל כימיקלים, שנאלצו לשבות חצי שנה כדי להגיע להסכם עבודה , וזאת הודות לארגון "כוח לעובדים", שהוביל את מאבקם עד שהשיגו חלק הארי של תביעותיהם . חשוב לציין שמדובר במפעל רווחי, אך בעליו החליטו שההון האנושי אינו מענינם כמו ההון הפיננסי. קשה לי לקבל, שההסתדרות, בה אני חבר התייצבה לימין ההנהלה של מפעל הגאה ברווחיו, אך מפקירה את הנכס היקר ביותר שיש לה - את הפועלים. הפועלים דרשו, כי לא יהיו עובדי קבלן במפעל, אלא כולם יעבדו תחת הסכם קיבוצי. הפועלים העלו דרישה למחוק פטנט נלוז, לו אחראית ההסתדרות, המנציח פערי שכר וזכויות בין עובד הנמנה לדור א' ובין עובד הנמנה לדור ב'. זו לא הייתה שביתה בסימן דרישות להעלאות שכר. זו הייתה שביתה המבוססת על הדרישה, שההון האנושי של המפעל יקבל עדיפות. סמלי שהשביתה פרצה באחד במאי - יום של סולידאריות פועלית. פועלי חיפה כימיקלים הרימו את דגל האחד במאי לא רק כביטוי טקסי חגיגי, אלא כביטוי לכמיהה למימוש אמת חיים שוויונית וצודקת, שתהווה יסוד בהסכם עבודה במפעל ,בו הם עובדים עבודה פיזית קשה ושהוא גם מקור פרנסתם. ההסתדרות בראשות עופר עייני לא רק שלא הייתה מוכנה לעמוד לימין פועלי כימיקליים חיפה, אלא הוסיפה חטא על פשע בשליחת מכתבי איום על וועדים במפרץ חיפה, שהטו כתף לפעולות סולידאריות עם פועלי כימיקלים, שבמשך חצי שנת המאבק החזיקו מעמד רק עקב פעולות התרמה, שבוצעו בין פועלי מפעלים רבים. 500 פועלי כימיקלים חיפה עזבו את ההסתדרות והצטרפו ל"כוח לעובדים". ארגון, שגילה נחישות רבה והגיש סיוע משפטי עד שהנהלת המפעל חתמה על הסכם עבודה עם הנציגות הנבחרת של הפועלים. בעקבות ההסכם נקבע מסלול, שבמהלך הזמן ייעלמו פערי השכר בין דור א' לבין דור ב' . נכשלו כל הניסיונות של ההסתדרות והנהלת המפעל לנהוג מדיניות של הפרד ומשול. הפועלים הוותיקים גילו סולידאריות מלאה עם הצעירים. כתוצאה מההסכם החדש הועלה שכר הפועלים הנמנים עם דור ב' מ-5000 שקל ל-7000 שקל . כן קיבלו תוספות עבור עבודה במשמרות לילה . התחייבות לשאת בהוצאות עבור קייטנות ומלגות לילדי כל העובדים . זאת לאחר שבראשית המאבק ההסתדרות וההנהלה לא היו מוכנים להתייחס אף לא לדרישה אחת שהעלו הפועלים. אומנם, הפועלים לא השיגו את כל בקשותיהם . ההישג המרשים הוא ביטול הקומבינה המכוערת של ההסתדרות בדבר פערים בזכויות על-פי חלוקה - דור א', דור ב', חוזים אישיים ועובדי קבלן . הישג מרשים הוא בכך, שלא רק פועלי כימיקלים חיפה , אלא כל פועלי ישראל זכו להכיר איכויות חדשות של ארגון פועלים צעיר בשם "כוח לעובדים", שחולל שינוי תודעתי. לא עוד מאבק על שברירי אחוז ותוספת במשכורת במתכונת הסתדרותית , אלא מאבק נחוש של עובדים להשוואת תנאי שכר לכל העובדים במפעל. ותיקים במפעל כימקלים חיפה עשו יד אחת עם הצעירים כדי להשוות את תנאי השכר. "כוח לעובדים" כארגון פועלים דמוקראטי יצר נורמה חדשה . לא עוד נציג של ההסתדרות מסתודד בחדרי חדרים עם הנהלת המפעל ומביא הסכם עבודה מחייב את הפועלים . לא עוד מציאות של הסכמים פגומים , שיש בהם הפרד ומשול בין הטבות לקומץ ותיקים ופירורי פירורים לדור הצעיר .

"כוח לעובדים" חייב את הנהלת כימיקלים חיפה לקבל נורמה חדשה. משא-ומתן הוא דמוקראטי וגלוי . בדיונים עם ההנהלה יושבים כל חברי וועד עובדים ונציגי אירגון העובדים היצוגי. יש להם יפוי כוח לחתום על הסכם רק אחרי אסיפה כללית של כלל הפועלים ובהתאם להצבעה גלויה של הפועלים.

"כוח לעובדים" יצר דפוסי פעילות אקטיבית. למאבקם של פועלים קשי יום - הכורעים תחת נטל של עבודה פיזית קשה ושכר ירוד של 5000 שקל לחודש - הצטרפו ביוזמת "כוח לעובדים" אנשי אקדמיה רבים , פעילים חברתיים , סטודנטים ועורכי דין . אלו היוו מעגלי תמיכה , שסייעו לפועלים בהתמודדות עם הנהלה קשוחה . הנהלה של מפעל רווחי לא הייתה מוכנה בשלב הראשון אפילו להקשיב לקולו של ההון האנושי שמייצר לה את הרווחים הנאים .תוך כדי השביתה למדה ההנהלה , שלא ניתן לשבור שביתה שמוקפת במעגלי תמיכה רבים . אני חש חובה לומר מילת תודה ל"כוח לעובדים", שבפעילותו הוציא את המלים סולידאריות של עובדים מהנפטלין, שעסקנות הסתדרותית החביאה אותה תקופה ארוכה. העובדה ש"כוח לעובדים" היה חלוץ גם בארגון עובדי קבלן, ובהעלאת מצוקתם לסדר היום, עורר את ההסתדרות הכללית לפעילות. יש רק לברך, שהארגון הבכיר נוקט יוזמה חיובית והולך בעקבותיו של האח הצעיר . אי-אפשר , שלא לציין את הוקרת פועלי "כימיקלים חיפה" לבנימין גונן , חבר הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הישראלית . למרות היותו בן למעלה משמונים פקד יום יום את המפעל במשך חצי שנה . נרתם בהתנדבות לסייע בארגון שלל פעולות סולידאריות של פועלי המפרץ עם הפועלים השובתים, שנדרשו להתמודד עם מציאות של אי קבלת שכר במשך מחצית השנה. לקראת שבת אני חש חובה לדבר עם הנהלת כימיקלים חיפה בדברי תורה. קוהלת בן דוד אומר בפרק ב' פס' 8 - "כָּנַסְתִּי לִי גַּם-כֶּסֶף וְזָהָב". באותו פרק בפסוק 26 הוא מגיע למסקנה , שיש בכך חטא. בפרק ה' פס' 9 הוא מוסיף ש"אוֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׁבַּע כֶּסֶף" , ואחרי שלושה פסוקים הוא נותן ביטוי לגישתו, כי ראיית ההון הכספי כערך עליון על פני ההון האנושי זו "רָעָה חוֹלָה ...תֹחַת הַשֶּׁמֶש". וכל מה שקשור לתאוות רווח וממון חייב לקבל ביטוי מרוסן. מצער, שבמהלך חצי שנה לא ראינו ריסון, לא ראינו הנהלה שיש לה הערכה להון האנושי . ראינו יותר מדי צדדים אפלים של הנהלת מפעל רווחי , "אוֹהֶבֶת כֶּסֶף לֹא תִּשְׁבַּע כֶּסֶף" , אותה מגנה קוהלת בן דוד . מצער, שחצי שנה נאלצו חמש מאות פועלים לחיות ללא משכורות כדי להגיע להסכם עבודה, שניתן היה להגיע אליו ביום הראשון של המאבק.