עשרות שנים שיש בעיות ב
רשות השידור. בשנים הראשונות - (כמעט ש-) לא היה מי שידווח לציבור, ובשנים האחרונות הדיווחים נגועים באינטרסים של אנשים מבפנים ומבחוץ. גם ניהול הרשות היה תוצאה של אינטרסים. היו שניסו לשנות וזכו לתקשורת אוהדת, והיו אחרים שחטפו בראש. כמו שאמרנו - הכל אינטרסים.
נתניהו ואולמרט - שניהם ביצעו שינויים ומינויים ברשות השידור. המינויים של נתניהו הגיעו לידיעת צרכני התקשורת בזכות דיווח עוין על "השתלטות". על מיקי מירו קראנו שהוא מבצע "טיהור". נגד המינוי של
יוני בן-מנחם למנכ"ל אגודת העיתונאים עתרה לבג"צ. הפסיקה הייתה צפויה: המינוי ראוי - מדובר באיש מקצוע מעולה.
גם שר התמ"ת בממשלת שרון,
אהוד אולמרט, עשה שינויים ברשות השידור. האלרגיה שלו לשחיתות, והרגישות שלו לניהול תקין - דחקו בו לא להחריש אל מול ההפקרות שהייתה שם. היום, אחרי שלמדנו להכירו - ברור לנו שכל מניעיו היו טהורים.
הקומבינות, השוחד והניהול הבלתי תקין של המנכ"ל דאז ג'ו בראל, הטריפו אותו. כיאה לדמוקרט מהזן המשובח, ובניגוד גמור להמלצת השלדים בארונו - הוא נכנס לאולפן כדי להסביר למשלמי האגרה את מניעי ההדחה. ראיתי פעמיים, ומאליה התנגנה בראשי המנגינה של השיר: "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא"... שופופו...
