הטור של פריצי

נציבות שירות המדינה הציעה לממשלה שהנציבות תהפוך לגוף הקובע את הנורמות והכללים בניהול ההון האנושי בשירות המדינה. בין השאר תעסוק הנציבות בניהול הסגל הבכיר של המדינה, בהכשרתו ותכנון מהלך שירותו, כמו גם במדידת ביצועי העובדים ותגמול עובדים מצטיינים. לשם כך תוקם כעת ועדה משותפת לנציב שירות המדינה עם מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל משרד ראש הממשלה וגם היועץ המשפטי לממשלה וגם הממונה על השכר באוצר וגם הממונה על התקציבים, שכולם כידוע פנויים למשימה הזו, מה שמבטיח הצלחה. לטענת הנציבות הקמת הוועדה מתבססת על המלצות ועדת קוברסקי משנת 1989. אין ספק שבכל הנוגע למדידת יעילות המנגנון הציבורי וביצועיו אין כמו נציבות שירות המדינה כמתאימה למשימה. בסך-הכל לקח להם רק 22 שנה לממש מסקנות של ועדה ראשונה שהמליצה להקים ועדה שניה.

התנגדות החרדים בירושלים למודעות רחוב ובהן תמונות נשים מובנת: יוצא לו צעיר חרדי תמים מבית המדרש כשמוחו מוצף תלמוד וכרסו מלאה פוסקים, ולפתע מול עיניו מתרוממת מודעה שכל כולה תאווה ויצר הרע? אתם מבינים מה יכול לקרות לו באמצע הרחוב למראה תמונת החתיכה שזה עתה יצאה מסטודיו תל אביבי? מנגד קמו הנשים ומחו על מה שנראה להן כניסיון להחזרתן לירכתי המטבח והמיטה (רעיון שיש לו תומכים רבים גם מעבר לחוגים החרדיים, אבל לא כאן המקום לדון בכך). ומכיוון שהנשים הן הרוב, וידן רבה להן גם בתקשורת, נתעוררה המהומה. והנה נתבשרנו השבוע כי בקרוב תחזורנה נשים לככב במודעות חוצות ובשלטי האוטובוסים בירושלים. לא שימות המשיח הגיעו לעיר, אלא שהוכח שעם קצת חשיבה יוצרת תמיד אפשר להגיע לפתרון: כדי שלא להדיר נשים מהמרחב הציבורי, אבל בו-זמנית גם לא להעמיד חרדים במבחן ולא להציב מול עיניהם תמונות של נשים מושכות, כאלה שמגרות ומעוררות את היצר הרע, הושגה פשרה: הוסכם שתודפסנה ותוצגנה במודעות גם תמונות של נשים, אבל רק של ירושלמיות.

אוטובוס אחד נתקע ובער בכביש ת"א ירושלים והכביש נחסם. כמו תמיד, מספיק רכב אחד תקוע בעליה כדי לעצור ולנתק את כל התנועה בין בירת ישראל, ת"א, לבירת התנ"ך, ירושלים. כשהפלמ"ח לחם ב-48 על משלטי באב אל ואד כדי לפרוץ דרך לעיר הנצורה שכחו לומר להם שהיה צריך להלחם גם על השולים. השבוע היה לנו מזל ובגלל האוטובוס הבוער כמה שרים נתקעו בדרכם לישיבת הממשלה, וזו התאחרה והתעכבה בגללם. אין כמו התנסות וחוויה אישית. עכשו הם יזרימו את התקציבים הנדרשים וירחיבו את הכביש. חכו ותראו.

בקעת תמנע הינה אחד הקטעים המקסימים שנותרו כשטח טבעי בישראל. מעט מאד טבע פראי נותר בארץ, ורובו בטבע הנהג הישראלי. כיום, להיכן שלא נביט, העין נתקלת בעיר ביטון אחת הנוגעת במגדלי עיר שניה כשהמרחק ביניהם הוא 15 ק"מ אבל עם 7 פקקי תנועה בדרך. אנו מדינה צפופה ולכן אסור לנו לגעת במה שעוד נותר. לא יזיק להשאיר כאן כמה מקומות טבעיים, כדי שנוכל לצאת מפעם לפעם מהעיר ולראות שטח שעדין לא בנו עליו. והנה בימים אלה עומדת המדינה לאשר בניית מלון בתוך פארק תמנע עצמו, דווקא על הסלעים והנקיקים והטבע המדהים הזה. לטענת משרד התיירות זה יעודד תיירות. נכון, גם הקמת קיר טיפוס וסנפלינג על הכותל המערבי תגדיל את מספר התיירים. השאלה היחידה היא האם בועדות התכנון והבניה של מדינת ישראל יש עוד אנשים עם מינימום אחריות ציבורית והבנה של תפקידם, או שהם אותו סוג שנתן ידו ליבוש ים המלח והכחדתו, רק כדי שהחברה לישראל תוכל ליצא אשלג למען ריווחי בעלי המניות שלה בזמנו.

לבירת אוסטריה יש מקום של כבוד על מדד השחיתות העולמית, וימי קרייסקי הסוציאליסטים היו בכלל ימי פריחה לעסקות שוחד ושלמונים. מן הידועות היה שכל מכרז ציבורי וינאי הכיל בתוכו 15-20% תוספת עלויות לשוחד בכל שלב בפרויקט, מה שנרשם בהנהלת הספרים כ"דמי תיאום". מקרה מפורסם הייתה מחלוקת עניינית מי צריך לשלם למי "דמי תיאום": החברה הציבורית שסוללת את הכבישים תשלם לחברה שבונה את הגשר, או להפך. לא הושגה הבנה, והתוצאה הייתה שהכבישים נסללו והגיעו עד לגדות הדנובה משני צידי הנהר כמובטח, וגם הגשר הענק מעליו הוקם לתפארת כמתחייב, רק שבין 2 הפרויקטים היה מרחק של 20 מטר. גם שיטת המכרזים הציבוריים שמחיריהם מתנפחים עם הזמן בתואנות שווא הייתה מקובלת. מקרה בולט הוצג בשאילתה שעלתה בפרלמנט האוסטרי למה בניית האוניברסיטה החדשה של וינה התייקרה ב-500 מיליון דולר מעל המתוכנן. שר האוצר הווינאי עלה על הדוכן והסביר לפרלמנט באריכות איך וכיצד בכל התייקר לאור החלטה לבנות את הקמפוס המודרני לפי התקנים האירופאיים החדשים שמבטיחים חסכון ויעילות בתחזוקה העתידית של המבנה, ובגלל ההחלטה לבנות את כל האוניברסיטה רק מחומרים חסיני אש, מה שייקר מאד את עלות החומרים ומחיר הבניה בהשוואה לחישוב המקורי. למחרת פרצה שריפה והקמפוס החדש, על כל חומריו החסינים, עלו באש. בירושלים מקימים כעת ארנה, היכל ספורט חדש המיועד למשחקי קבוצת "הפועל". רק שלפי קצב הבניה ועד שזה יושלם ההיכל הזה ישמש כבר בעיקר לכנסי החוזרים בתשובה של הרב אמנון יצחק ולעצרות הניצחון של ש"ס ועובדיה יוסף. בינתיים עוד לא נבנתה הארנה וכבר התגלה בה גרעון ענק. 120 מיליון שקל כבר חסרים. עיריית ירושלים נדרשה להסביר המתרחש. בשל המקוריות ועומק ההסבר, אביא את תשובת העירייה כלשונה: "מדובר בפרויקט ענק, מהייחודיים והמורכבים שידעה העיר, הדורש התמודדות עם אתגרים בתכנון, בביצוע ובמימון. בשנים האחרונות התחדשו דרישות רגולטוריות, שונו התקנים האירופיים ונוספו הצעות להשקעות בשלב הבינוי, אשר יגדילו את הכנסות ההיכל ויקטינו את עלויות התפעול העתידיות שלו. במהלך הבניה התגלו פערים בחישובי כמויות חומרים ובסעיפים המרכיבים את עלות הבנייה הכוללת. אלו יצרו פער בין ההערכות הראשוניות בעלויות הפרויקט ובין העלויות בפועל". כל הכבוד לעיריית ירושלים. תרגום כה מדויק מגרמנית וינאית בת 30 שנה לעברית בת ימינו, בהחלט ראוי להערכה.