לטובת הקוראים שידיעתם אינה משגת במיתולוגיה היוונית, נבהיר את המושג אורקל: "במיתולוגיה היוונית, מקום ובו האל משיב לשאלות שנשאל - לרוב לגבי העתיד. התשובה ניתנה באמצעות כוהן או כוהנת, ובדרך כלל ניסוחה מעורפל. המונח "אורקל" שימש גם ככינוי לכוהן עצמו. רוב האורקלים היו במקדשים, ובכל מקדש נערכו טקסים מיוחדים לפענוח תשובתו של האל."
במקרה שלנו, אין צורך לפרש את קביעתם של שר החוץ שלנו, מר ליברמן, וחברתו למפלגה, הח"כית פאינה קירשנבאום, ביחס לבחירות ברוסיה. לדידם, הבחירות היות דמוקרטיות למופת, ללא תקלות, ממש ללא רבב. מר ליברמן אף הגדיל לעשות כאשר בירך את ראש ממשלת רוסיה, מר פוטין, על ניהולן הכה מזהיר של הבחירות לפרלמנט הרוסי. כנראה ששר החוץ שאב את המידע הכה מדויק הח"כית קירשנבאום שהייתה גם משקיפה מטעם הוועדה הבינלאומית שתפקידה היה לוודא שהבחירות יתנהלו בסדרן. המה מה? ברחובות מוסקבה וערים אחרות, עשרות אלפים מפגינים כנגד מה שהם מכנים הפארסה ה"דמוקרטית".
אז יתכן מאוד ששר החוץ שלנו יודע טוב יותר מהרוסים עצמם מה קרה בארגון הבחירות וספירת הקולות, והח"כית קירשנבאום המבינה היטב במשטרים דמוקרטיים, השתכנעה שהדמוקרטיה הרוסית פעלה ללא רבב, אבל מרבית העולם ורוב אוכלוסיית רוסיה לא תומכים בדעה זו. השאלה היא, האם יתכן שמר ליברמן וגב' קירשנבאום מבינים דמוקרטיה אחרת, כזו שהם מקדמים בישראל, לא כלפי הערבים אלא כלפי היהודים מ"סוג" מסוים? תעלומה!
כשל לוגי שר החוץ של ישראל מרבה בביקורים ברוסיה ובמה שהיו רפובליקות לשעבר של ברית המועצות. סביר להניח שמר ליברמן מוצא ברוסים, במיוחד, ידידי ישראל מושבעים, ככאלה שתומכים באירן ובפרויקט הגרעין שלה, עד כדי כך שהם אחראים, יחד עם הרוסים להצלחתה. מי שנותן את דעתו לסוגיה זו נתקל בכשל לוגי: מר ליברמן נלחם כאריה באירן, בצדק רב. מנגד, הוא ידיד נפש של מי שמוביל את המדיניות הרוסית הדמוקרטית כלפי אירן ההולכת לקראת הגשמת חלום הבהלות של ישראל. אז מה יש למר ליברמן לשוחח עם ראש ממשלת רוסיה? מה תרומתה של רוסיה לביטחונה של ישראל אם היא השותפה הנאמנה ביותר של אירן? לא ברור. אם מישהו מוכן להסביר את הכשל הלוגי הזה, שיקום.
דעותיו של מר ליברמן לגבי ידידה לשעבר של ישראל, הלא היא טורקיה, ידועה לכול: אין לכופף את הגב בפני הגחמות של
ארדואן הקיצוני כי לנו "יש כבוד". צודק מר ליברמן שלא יקל על מנהיג ישראלי להשלים עם העליהום של מנהיג טורקיה בעקבות התקרית המביכה של ספינת "מארמרה". יחד עם זאת, יסכימו הקוראים, כך יש לקוות, שלעומת סיפור המרמרה, הגרעין האירני מתגמד מאוד. אז למה, לעזאזל, לדבר עם אלה המסייעים לאירנים בתוכנית הגרעין שלה? ואם כבר מדברים, מדוע יש צורך להביע דעה כזו או אחרת לגבי התנהלות הבחירות בממלכת הדמוקרטיה, הלא היא רוסיה?
בשעת כתיבת שורות אלה מדווחים כלי התקשורת ברוסיה על אלפי שוטרים וחיילים, שוטרי חרש וגורמים ממשלתיים אחרים העושים מאמץ גדול לדכא את ההפגנות. מספר העצורים איננו ברור כלל. מעניין לשאול את מר ליברמן ואת גב' קירשנבאום מה דעתם על הצעדים הדמוקרטיים הללו? אולי יש להם ידיעות בדוקות שבאמת המפגינים מהווים סכנה ממשית להתפשטות השפעת, כפי שהשלטונות טוענים, לכן עליהם לעזוב מיידית את הרחובות.
ושנהייה בריאים וחופשיים!