התקשורת הבליטה אישי ציבור שהזדעזעו מהפגיעה במחנה הצבאי. אני הזדעזתי הרבה יותר כשדווח שהפורעים בני בליעל, חברי תג מחיר, פגעו, השחיתו וחיללו מסגד או עקרו עצי זית של ערבים החיים עמנו כאן בארץ הקודש.
בעוד שעל הפגיעה חל דין מורד במלכות, הרי שעל חילול המסגד חל דין רודף. כאן תג מחיר מסכן את העם היהודי כולו, האנטישמיות והשנאה כלפינו בכל העולם רק יגדלו, והשלום לו אנו כה מצפים ירחק מעמנו.
בדרך לאילת, גנבו בני בליעל יהודים נעלי ערבי. מיד עם פרסום המעשה הנלוז בעיתונות, בכותרת "סכסוך נעליים בדרך לאילת", כתב הרב צבי יהודה קוק מכתב למערכת בזו הלשון:
- "אם לצערנו קרה דבר מחפיר כזה של סידור עלבון וצער כזה, מתוך התלוצצות פרועה ומושחתת זו, על-ידי אנשים מתוכנו אל בן-אדם ושכננו הגר, ויושב עמנו בתוכנו, הרי יש להוקיע זאת ולהתבייש בזה, ולחפש דרכים כיצד לפייס באמת את הנעלב שהזדמן לתומו בינינו. ולתקן המכשלה הזאת, לבל יישנו חלילה עוד מקרים נוראים כאלה אצלנו, ולסלק חילול ה' והעוון הזה מעלינו, ולא לפרסם את זה בעיתונות כ'חכמה מעניינת'".
"גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה" גם במלחמת ששת הימים, כשעלתה השאלה לפני הרב גורן, האם להרוס את מסגד אל-אקצה, פסק ללא היסוס שאסור לנו לעשות מעשה שכזה משום שיגרום לשפיכות דמים נוראה שתבוא בעקבות התסיסה בקרב העולם המוסלמי ושגם ניאלץ לבנות להם מסגד מכספנו, גדול יותר ויפה יותר במקום זה שיושחת.
הן לא בכדי הבטיחו לנו חכמים שבית המקדש השלישי ירד באש מן השמיים ולא ייבנה על-ידי קבלנים בני אנוש. שנאמר: באש הצתה ובאש אתה עתיד לבנותה.
מערכת החינוך חייבת ללמד לאהוב את הגויים החיים עמנו ולכבדם כראוי. האמורא רב כהנא אישרר דעת רב בר שבא [ברכות י"ט], הקובע שחכמים רשאים לבטל תקנה או גזירה משום כבוד הבריות ש"גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה" יען דרך ארץ קדמה לתורה באלף דור.
הרב הרצוג, בבואו להזים שמועות שרוב יהודי בארץ עתיד להתאכזר לבני המיעוטים, טען שמפיצי השמועות, שונאי ישראל, שכחו שכבר לפני שלושת אלפים ושבע מאות שנים ויותר, ציווה המחוקק בשמיים ליהודים שקיבלו את תורתו, לאהוב את הגר השוכן עמנו בקרבנו, תוך שהוא מזכיר לנו את הסבל שסבלנו משנאת המצרים לנו. ובכלל, עם ישראל שחי אלפיים שנות גלות למד שיש לשנוא את השנאה.