מפריטים את פגועי הנפש
ההפרטה של שירותי בריאות הנפש בישראל שנמצאים במצב בלתי נסבל, היא דוגמה כואבת במיוחד לכישלון ההפרטה ולהפקרה וההזנחה של חסרי הישע בחברה הישראלית. לפני מספר שבועות
פורסם תחקיר קשה בערוץ הכנסת, שעסק בבית החולים לחולי נפש "אילנית" שהוא מוסד שממומן ומפוקח על-ידי המדינה, אבל מופעל על-ידי יזם פרטי.
מהתחקיר עולה תמונה קשה של בית חולים שממוקם באזור תעשיה מלוכלך ונטוש, שבו ממודרים פגועי הנפש הקשים ביותר בישראל. מעבר לכך שהמדינה מדירה ומרחיקה את פגועי הנפש מהחברה הישראלית, מפרסומים בתקשורת עולה תמונה קשה שבמוסד אילנית ישנה הזנחה פושעת של המטופלים, פגיעה במטופלים והתנהלות קלוקלות הן מבחינה רפואית והן מבחינה ניהולית.
חברי כנסת, עיתונאים, ונציגי ארגונים שביקרו במתקן, תיארו תמונה קשה של זוהמה ולכלוך, טיפול לקוי וצפיפות שמזכירה יותר ימים חשוכים של ימי הביניים. איפה המדינה בכל הסיפור הזה? משרד הבריאות מעניק לבעלי המתקן 20 מיליון שקל בשנה (10,000 ש"ח בכל חודש לכל מטופל). מי אחראי לבדוק להיכן הולך הכסף הזה? התשובה היא שהמדינה הפקירה את אותם חולים לתאוות הבצע של מנהלי המתקן, ואין מי שיגן על אותם מסכנים שכלואים הרחק מהחברה.
מפריטים את ניצולי השואה
ניצולי השואה הם לא רק אנשים זקנים שחיים במדינת ישראל, אלא הם הזיכרון שלנו לאסון הגדול ביותר שעבר העם היהודי בגולה. המדינה הוקמה על דמם של אותם ניצולי שואה, ולכן מעבר למחויבות לחיים בכבוד שלה זכאי כל אדם זקן, לאותם אנשים יש זכות מיוחדת בחברה הישראלית. הבעיה היא שבטירוף ההפרטה המדינה שכחה אפילו את ניצולי השואה, ובזחיחות דעת "הפריטה אותם".
ביקורות קשות עלו נגד הניהול של האגודה לבריאות הציבור, שאליה העבירה המדינה את האחריות על ההוסטלים שבהם אושפזו ניצולי השואה, ומעדויות עולה שרמת הטיפול ירדה בצורה משמעותית, בשל הניסיון להוזיל עלויות על חשבון אותם ניצולים. העובדים בהוסטלים כולם הפכו להיות עובדי קבלן בתנאים מחפירים, המשאבים שהוקצבו להוסטלים קטנו ותנאי הרווחה של החוסים הלכו והידרדרו.
לאחרונה נעשה ניסיון להשלים את תהליך ההפרטה ולהפקיר את החוסים לחסדם של בעלי ההון בדיוק כמו שנעשה עם פגועי הנפש, אבל במקרה הזה, שלא כמו במקרה של פגועי הנפש, האוצר חזר בו, בגלל המחאה החברתית. בינתיים, עד שהמדינה הבינה כמה הצעד הוא אכזרי וטיפשי וחזרה בה מההפרטה, מאות חוסים סבלו מטיפול לקוי והרבה מהם כבר אינם בין החיים.
מפריטים את ילדי ישראל
ההפרטה לא עוצרת בניצולי השואה ובפגועי הנפש, והיא פוגעת גם בילדים של כולנו, כאשר המדינה מפריטה יותר ויותר שירותים שבעבר היא שהייתה אחראית עליהם. הפרטת שירותי בריאות התלמיד היא אחד המחדלים הגדולים של המדינה, כי הפרטה זו גרמה לפגיעה בבריאות של הילדים. לפי דוח של ועדה שהקים משרד הבריאות, ההפרטה גרמה לכך שמעל שלושים אחוז מהילדים לא חוסנו, מעל חמישים אחוז לא עברו בדיקות מעקב, והתפקוד של האחיות שעליהן הוטל עומס עבודה בלתי נסבל, נפגם.
גם במקרה הזה החברה הישראלית שילמה מחיר כבר על הפרטה לא נחוצה, שרק הובילה להפסדים ולפגיעה באזרחים. המדינה מעסיקה גורמים פרטיים גם בשירותי ההסעות של תלמידים, כאשר רק לאחרונה התברר שהשירות הפרטי הזה לא רק שלא יעיל, אלא גם מסכן את ילדי ישראל. מעדויות של הורים רבים ומתחקירים עולה תמונה קשה של נהגים שאין עליהם פיקוח, נהיגה והתנהלות מסוכנת על הכביש ופגיעה קשה בזכות הבסיסית של תלמידים מוגבלים או תלמידים מרקע סוציו-אקונומי קשה לקבל הסעה.
סוף להפרטה הפרועה
ההפרטה במשק הישראלי נמשכת מבלי שנבחנת היעילות שלה, הן מבחינה כלכלית וחשוב מכך - מבחינת איכות השירות לאזרח. בשירותים החברתיים ההפרטה ללא ספק נכשלה, ונראה שלמרות שהמדינה העבירה מיליארדים לחברות הפרטיות, תאוות הבצע של בעלי העסקים גברה על טובת האזרח. המדינה חייבת לוותר על המודל הכלכלי הכושל הזה, בעיקר בשירותי הרווחה והחינוך שבהם מדובר באנשים חסרי ישע שתלויים בחסדה של המדינה.