לא צריך להיות בעל תואר דוקטור, מאוניברסיטת בר-אילן ואף לא בעל תואר ראשון או שני מאותה אוניברסיטה, כדי לראות שכל הזמן, כל יום וכמה פעמים ביום קורים אצלנו דברים בסגנון "החיים בזבל".
עם רב של אזרחים ישראלים, מכל מעמד סוציואקונומי, רוטנים, מתלוננים, חשים שנעשה להם עוול כל הזמן, חלקם עוברים למחאות, להפגנות ולמעשים חשובים שאמורים במנות קטנות ולאט לאט, לשנות ולו רק חלק מן הדברים. הפגנות עם תוכן ועם תוכנית שמבהירים כי הימים בהם קיטרנו בסלון ביום שישי הם ימים רחוקים. עכשיו הגיעה עת ההתקוממות, הזמן לעשיית צדק עם הרבים שקופחו, שהושפלו, שהיו במשך שנים בבחינת אבק -אזרחים.
תאונות פגע וברח בוא נתחיל בדבר "שולי". תאונות פגע וברח אשר בעבר בישראל זכורות לי ולרבים כמקרים נדירים. לאחרונה רבים מציגים לפנינו את הפקרות נשמתם והתנהגותם. פגעו ברכבם בהולך רגל, פצעו או הרגו את מוכה הגורל וברחו בלי להושיט עזרה ומתוך תקווה שגם העניין יעלם, יתמסמס כלא היה. הבורח פשוט רוצה שכל העסק יתאדה, הוא יגיע הביתה בשלום, יחיה את חייו כרגיל והנדרס "ידאג לעצמו" .
לאחרונה קורים מקרים כאלה פעם בכמה ימים מה שמלמד אותנו כי אין זה מקרה שהמנהג לזנוח פצוע שדרסת בכביש ולהניח לו למות חופשי הוא מן המקובלות במדינה שלנו. כי במדינה בה חיים אזרחים אחראים, שומרי חוק, מתורבתים ואנושיים, הפקרת נדרסים על-ידי נהגים שדרסו אותם לא יכולה הייתה להפוך ל"מכת מדינה". יותר מדי אנשים רגילים לצפצף על החוק לחיות באווירה הנובעת מן העובדה שגם הרשויות מצפצפות על החוק. נהגי פגע וברח שאיבדו את צלם האנוש ואת שארית החמלה, כאשר יתפשו על-ידי המשטרה יספרו סיפורים ש"לא הבחינו לא הרגישו ולא ידעו ולא ראו ולא שמעו". בחלק מהמקרים כאשר יובאו לפני שופט ילבשו, פתאום, כיפה שחורה גדולה שתפקידה להעיד על אופיים הנעלה וקרבתם לגורמים מסוימים בשמיים, כיפה שחורה שגורמת לשופטים אחדים לרחם על הגדולים שבפושעים.
נושא הפגע וברח בכביש לא נולד בחלל ריק. גם בעל משרה מכובדת ורמת מעלה שמנצל מינית את העובדות הכפופות לו, בין אם זה נשיא, או ראש לשכה, או מפקד בדרגה גבוהה או בוס כלשהו, כאשר יועמד למשפט בישראל יכחיש מכל וכל, יאשים את העובדת (בין השאר היא יפה מדי שזה הפך לחיסרון גדול לעובדות במשרדים החשובים בישראל שם הבוסים הם גברים) ויסתמך על העובדה שלא התלוננה במשטרה בידעו שחיי המתלוננת הופכים לויה דלורוזה מרגע שהתלוננה על בעל שררה. ההכחשה, שמתרחשת ב-99% מהמקרים (ויש בישראל לפי הסטטיסטיקה יותר ממאה וחמישים אלף הטרדות מיניות של בוסים המטרידים את העובדות בשנה!!!) היא התנהגות חובה מומלצת על-ידי כל עורך דין. כל הטרדה מינית או אונס יהפכו בגרסת החשוד להסכמה מלאה מצד המוטרדת או "מעולם לא נגעתי באישה אחרת אלא רק באופן אבהי" או "שופכים את דמי" וכו.
לעולם לא נתפטר גם שרים מסוימים המעורבים בתוקף אחריותם (האישית) במחדלים לאומיים דוגמת השרפה בכרמל, בה נהרגו 44 בני אדם ונכחד יער ועלו באש בתי מגורים, מודיעים כבר מעכשיו שהם לא יתפטרו! ( זוכרים מישהו שהתפטר אצלנו? מה אנחנו יפנים? סקנדינבים? אנגלים? אמריקנים? במזרח התיכון לא מתפטרים, להפך מעמיקים שבת בכיסא ומתמנים בהמשך לתפקיד רם יותר). גם כאן תופעת הפגע וברח היא מובהקת ואופיינית ומה לנו כי נלין על הדורס הנמלט?
גם חוקים כתובים או חוקי-בעל-פה, בהם נתפסים אזרחים שיורקים, מקללים, זורקים אבנים, מאיימים על גברים נשים וילדים, נעצרים ל-12 שעות ואחר כך משתחררים בקלילות- היא סוג של פגע וברח בורייציה המיוחדת לנו. אם חרדים השייכים לכת זו או אחרת או איימו על אישה צעירה שהגיעה במכוניתה לבית שמש, בענייני עבודה, נתקלה בחבורת צעירים עטורי המגבעות והמעילים השחורים עם הפאות והזקנים ומכאן החלה לחוות סיוט: המכונית שלה נסקלה באבנים, השמשות נופצו, מהגלגלים רוקן האוויר והקללות והאיומים של הצעירה נתנו לה להבין שכנראה זה היום האחרון לחייה. בהמשך, בחקירה לפני שופט טענו עורכי הדין של החבורה התוקפת כי הצעירה לא יכולה להבחין בין חרד לחרד מכיוון שכולם נראים אותו הדבר, אותו זקן אותן פיאות אותם בגדים וכו. החרדים שוב שוחררו, מ"חוסר הוכחות" כמו בעוד מקרים של אלימות, צחוק מהחוק וניצול יתרון שקיים בחיים בישראלים בו חרדים עושים מה שהם רוצים ומקבלים תמיד הנחות, הטבות, "כבוד" ,פטורים, ויתורים של המדינה. האם זה לא פגע וברח? פגעת בצעירה חילונית וברחת וגם שוחררת ממעצר וגם הלכת הביתה מרוצה מעצמך וגם תמשיך כך בעתיד.
כול עוד תמשך בארץ רמת של מוסר פגע וברח, אין לנו הרבה סיכויים לחוש שחיינו אינם "חיים בזבל". רק יד של מנהיגים שדואגים לאזרחים ולא רק לכיסאם וחוקים שגם אוכפים אותם ולא רק התקבלו בכנסת ישנו את האווירה הנוראה הזו.