בניתוח ביטחוני מיומן ומקצועי, הצליח השר אלי ישי להבין ולהסביר לאומה היושבת בציון מדוע תוצאותיה של מלחמת שלום הגליל השנייה לא היו מזהירות. לתומנו, חשבנו עד כה כי התוצאות נבעו מהכנה לא מספקת של הצבא במהלך השנים שקדמו ויש אפילו כאלו המייחסים את התוצאות להיעדר ניהול נכון של המלחמה ברמה האסטרטגית ואולי אף ברמה הטקטית. אולי הייתה בעיה במחסני החירום; אולי הייתה בעיה ברמת האימונים; אולי הייתה בעיה בהיעדר מטרות מוגדרות וברורות ליחידות השונות שבשטח ואולי היו סיבות אחרות.
אל נו לשכוח את מקבלי ההחלטות לצאת למלחמה ההיא, מקבלי החלטות שהשר אלי ישי היה חלק מהם. טעינו!!!. מסתבר, לדברי השר אלי ישי, שפשוט לא התפללנו מספיק. אני לא הייתי עולה על זה וטוב שיש בהנהגת המדינה מי שיודע לנתח את המאורעות באופן הנכון. לא התפללנו מספיק!.
מילא - אשמנו, חטאנו, בגדנו אך יותר חשוב זה הפקת הלקחים למלחמה הבאה שיש להניח תגיע למחוזותינו במוקדם או במאוחר. ראשית, יש לדון בדילמה הבסיסית - איך קרה שבין החיילים האמיצים שקפיחו את חייהם להגנת המולדת ישנם גם שומרי מצוות. האם לא ניתן ללמוד מהניתוח המלומד שמי שחובש כיפה לראשו ומקפיד על כל התפילות לא יפגע?! אולי ניתן לקבל מהשר ישי הבהרות כך שנבין יותר טוב ונדע להיערך לעתיד טוב יותר עם נהלים ברורים של כמות התפילות הדרושות.
ואולי ישנו פתרון טוב יותר שיכול לצוץ מתהליך הפקת הלקחים:
נעזוב את האימונים, ההצטיידות ויתר המהלכים המוכרים במסגרת ניהול צבא. במקום, נמנה את השר ישי לשר ביטחון (או אולי לרמטכ"ל) ובמסגרת המינוי יהיה עליו להקים צבא חדש. ישוחררו כל החיילים ב-צה"ל, ובמקומם יוקם צבא חדש שיורכב מכל אלו שאינם משרתים היום בהיות תורתם אומנותם מחד ומאידך, חזקים מאוד בתחום התפילות ויתר מרכיבי ההלכה היהודית.
אימונים והצטיידות שוליים בחשיבותם שכן ציבור זה יגיע מצויד ביכולות תפילה שעל-פי הניתוח של אלי ישי ניתן להבין שיכולות אלו יפתרו את הבעיה. לא רק שהתוצאות יהיו טובות יותר בעתיד, יהיה במהלך גם תרומה לצדק חברתי - מעל 60 שנה של שירות אלו המשרתים כיום ותקופה חדשה בה אלו המשרתים היום יוכלו לצאת לחיים 3 שנים מוקדם יותר.
ובא לציון גואל.