יותר ויותר עורכי דין ותיקים מודים שנקעה נפשם מהמקצוע ושהם סולדים מהופעה בבית המשפט. זו תופעה חדשה. אין נתונים סטטיסטים, איש לא חקר את היקפה בכלים מקצועיים, אבל זה מסר שנשמע יותר ויותר. זה לא ענין פלדמן והביקורת שלו על בית המשפט, זה לא הימין הקיצוני עם המאבק התנכי שלו ב"כנופיית רחביה", ואלה גם לא הפגנות החרדים נגד בית המשפט החילוני הליברלי. זה סתם מסר כללי של יאוש, עייפות, אדישות, אי אמון וסלידה מהנעשה בבתי המשפט. והמרתק בתופעה שהיא נובעת מאנשי המקצוע המופיעים בקביעות באולמות המשפט.
הסימנים מסוכנים. כאשר אפילו הלוחמים המקצועיים, עורכי הדין בתשלום, אינם מאמינים יותר בהגינותה של המערכת ובאיכות של שופטיה, אנו עוברים לעידן של ציניות. אתם לא באמת רוצים להיות בידיו של מנתח לב עייף ומיואש שכבר לא איכפת לו מתוצאות ניתוחיו, כי הוא מניח שבלי קשר למה שהוא יעשה, חלק גדול מאד ממנותחיו ממילא ימותו בגלל זיהומים בחדר הניתוח וליקוי במנות הדם והציוד.
כיום אתם הולכים לבתי המשפט עם עורכי דין שאומרים לכם מראש שמדובר בהגרלה, בהימור, במקריות. שיודעים שערכאות הערעור אינן מחפשות להכנס אח"כ באמת לעובי הקורה, ושהמערכת רוויה בשופטים בינוניים שעוד נטחנים תחת היסטריה ארגונית, עומס ביורוקרטי, שעון נוכחות וחוסר בהירות משפטית.
זה מצב מסוכן. חברה זקוקה לוודאות שיפוטית. אי-אפשר לקיים עסקים כשכל בית משפט יכול לפסוק אחרת באותה סוגיה ואי-אפשר לייצב חברה בה לא מוגדרות ההתנהגויות החוקיות. באין בהירות ואחידות במשפט הכל פרוץ, הכל ציני ויסוד החברה מתערער.
איש אינו מניח שמערכת המשפט תידע לחלץ את עצמה לבד מהביצה שבה היא נתונה. היא כבר לא מכילה בתוכה דמויות מובילות ואיכותיות שיכולות להנהיגה ולפרוץ קדימה. ככה זה כשמערכת שואבת מזה שנים את רוב אנשיה רק משורת הפקידות הממשלתית. אתה מקבל המון חיילים צייתנים, אבל מעט מאד מנהיגים ואישי רוח אמיתיים. וכשאין מישהו מבפנים שינהיג ויסדיר את הדברים, אז יבוא בסוף מישהו מבחוץ.
נשאר לנו רק להתפלל שמי ש"יעשה סדר" במערכת המשפט או "יתקן אותה" לא יהיו דווקא אלה שמתפללים. כי זה מה שקורה כיום. הימין הלא בדיוק דמוקרטי וליברלי, זה שזיהה כבר את חולשת המערכת, הוא שהתחיל לטפל בה. רק שמ"טיפול" כזה שישמרנו אלהים.
אז עד שלא יקום מישהו שיהיה מסוגל להכנס לנעליו של ברק, או להביא עימו טביעת כף רגל גדולה מזו של ברק, אנו בצרות. או לפחות בבינוניות עלובה. תשתדלו בינתיים לא להגיע לאולמות המשפט, אלא אם אתם באמת מוכנים להגרלות.
הדברים מצטרפים לדברי הפרידה מנשיאת ביהמ"ש העליון, מי שבדמותה ומעשיה מסמלת את מה שאירע למערכת המשפט, ולמעשה מבלי שהיא האחראית לכך. בסופו של דבר גם היא תוצר ביורוקרטי של אותו בית גידול שממנו מביאים בקביעות את שתילי השופטים.