מידי שנה, ביום הזיכרון לשואה, עולה ביתר שאת השאלה המטרידה - איך אנשים, תרבותיים לכאורה, מסוגלים לעסוק ברצח עם באופן שיטתי, קר ומסודר ועדיין מצליחים להירדם בלילה.
אני יכול להבין, להבין אך לא בהכרח להסכים, ליצרים אפלים בעת קרבות. אני יכול להבין, להבין ולא בהכרח להסכים, להתנהגות בוטה ואגרסיבית באופן נקודתי בסיטואציות שונות אך בשום אופן אני לא מצליח להבין איך עם שלם, העם הגרמני, נתן ידו, בעשייה או בשתיקה, לביצוע רצח עם סיסטמתי.
אין לנו אלא לסמוך על עצמנו מעבר לניתוחים הקובעים כי אין לנו אלא לסמוך על עצמנו ואיש לא יבוא לעזרנו כאשר נזדקק לכך, מן הראוי לנסות לאתר את המצב הסביבתי שבאם יופיע שוב, הרי שסיפור השואה יכול לחזור על עצמו. נכון, כנראה שלא באותה צורה שכן כיום, להבדיל מתקופת מלחמת העולם השנייה, יש לנו מדינה, יש לנו צבא, יש לנו יכולות ומן הסתם נוכל לפעול על-מנת למנוע שואה חוזרת. יחד עם זאת, ככל שנשכיל להבין באילו סיטואציות יתכן ויתעורר רצון אצל מי מהעמים להשמידנו, כך נוכל יותר להיות מוכנים לבאות.
את העם היהודי לא אוהבים בעולם. זו כנראה עובדה שלא ניתן לשנותה ובוודאי שלא בטווחים הנראים לעין. זה לא רלוונטי אם השנאה לעמנו הנה באשמתנו או לאו וגם לא רלוונטי אם הסיבות נובעות מגנטיקה (אצלנו ואצל עמי העולם). מה שנראה כי במצב כלכלי ירוד מלווה באבטלה משמעותית, יבקשו המובטלים והנפגעים להאשים מישהו במצבם. בתסריט כזה, באם יקום מנהיג כריזמטי, יש להניח כי יוכל לסחוף את עמו לחפש את האשמה במישהו אחר ומה יותר טוב מלהאשים מיעוט מצליח יחסית - העם היהודי.
לפעול לקיומה של מדינה טובה יותר מכיוון שסביר מאד שמצב כלכלי מלווה באבטלה של מחצית האוכלוסיה יגיע, או בעוד חודש, או בעוד שנה ואולי בעוד 100 שנים ובעת הזו, יימצא מנהיג כריזמטי שיחפש את מי להאשים במצב, הרי שתסריט חוזר על אירועי השואה הוא סביר. אם להפוך אותנו ממיעוט לא אהוד למיעוט אותו כולם מבקשים לחבק, לא סביר שניתן, הרי כל שנשאר זה פשוט לדאוג שבמועד הקובע, תהיה מדינת ישראל קיימת ותהא זו מדינה בעלת יכולות לסייע ליהודים במקום הדרוש ולהביאם מבעוד מועד לחוף מבטחים.
ובהמשך, על-מנת שאכן שנהיה קיימים במועד הקובע, כל שנותר לעשות זה לפעול במרץ לקיומה של מדינה טובה יותר, מתחשבת יותר, סובלנית יותר המתנהלת באופן בו מתנהלות מדינות מתוקנות במערב. לא - אין זו משימה פשוטה אך בעזרת החינוך המתאים, נצליח אולי לגדל דור חדש עוד יותר טוב מהנוכחי.
המפתח מצוי בעיקר בתחום החינוך ולשם יש להפנות את עיקר המשאבים. תוצאות אומנם ניתן לראות אך ורק בטווח ארוך אך, כבל עסק, מי שמטפל נכון במשאב האנושי שלו - זוכה.