א. החגא האדום נעלם
כשהייתי נער, החגא האדום באחד במאי היה אירוע מרכזי בפרהסיה הישראלית. עד היום יש כמה מוסדות, השובתים ביום הזה - משום-מה, דווקא כאלה, שעובדיהם עושקים אותנו ולא להפך.
והוא נעלם, תודה לאל, יחד עם הדגלים האדומים, ויחד עם עוד הרבה סימנים של הערצה לבית העבדים הגדול, שיצרה המהפכה, שטבחה ברצחנות בתושבי רוסיה ומזרח אירופה, והרסה את כלכלות ארצותיהם.
ההערצה העיוורת לברית-המועצות - הכלא הגדול ביותר והנורא ביותר, שיצר עיוות מחשבתי במאה העשרים - סימאה את עיני רבים מהישראלים. אני זוכר היטב את הפסטיבלים, שהיו בארץ כל אימת שהגיע סרט חדש, משלחת תרבות (כיסוי ידוע לריגול), או חבורת זמר, סובייטיים. וזה נמשך גם לאחר הוועידה העשרים של המפלגה הקומוניסטית (פברואר 1956), שניקיטה כרושצ'וב חשף בה את זוועות המשטר הקומוניסטי, ואת נאומו העביר "המוסד" לכל העולם ולאשתו.
הסנדלר הולך יחף, ורק שוטינו המשיכו להאמין בגן-העדן הסובייטי ... ואם איני טועה, נשמעו געגועים עזים אליו במאהלים בשדרות רוטשילד בקיץ.
כנאמר, "אם תכתוש-את-האוויל במכתש בתוך הריפוֹת בעלי לא תסור ממנו איוולתו" (משלי כ"ז, כ"ב).
ב. לבני הלכה. סוף?
אחרי שלוש-שערה שנה בכנסת, ניתקה
ציפי לבני בין כיסאה בבית-השפתותיים לבין ישבנה. אני מקווה, שזה סופי.
ניסיתי לבדוק מה הייתה תרומתה של המחוקקת לבני בי"ג שנותיה. למרות שנבחנתי בבגרות בפיסיקה, אני מתקשה לתאר את האפס המוחלט.
ג. הדב המעופף
יש נמר מעופף (סיירת גולני), יש פילים מעופפים (טייסת תובלה בחיל האוויר), ויש גם דב מעופף. עובדה - אתם יכולים לראות בתמונות, המצורפות
לידיעה, שגנבתי מחורים ברשת.
כל צלם יודע, שהכל תלוי בזריזות לחיצתו על ההדק, ותמונות של תהליכים יכולות ליצור משהו גרוטסקי לגמרי - כמו זה. כידוע, חוץ מלאלה שטועים לחשוב, שהמצלמה אינה משקרת.
ד. מיכאלאנג'לו
עוד כמה שנים, והצעירים יידעו, חס וחלילה, שמיכאלאנג'לו וחבריו היו צבים, והם יעמדו נפעמים מול יצירותיהם. אכן, גם צבי נינג'ה יודעים גם לצייר. זה מזכיר לי רגע מביך בכתה, כששאלתי את הסטודנטים מי היה יגאל אלון. רק אחד הרים אצבע מהוססת, "לא. יודע בדיוק ... נדמה לי, שזה שם של רחוב ...".
דוז פואן, חביבי. גם שעון מקולקל מצביע על השעה המדויקת פעמיים ביום.
הבוּרות הניכרת של הסטודנט הישראלי מדהימה, אך משעשעת. במקרה אחר הציעה לי סטודנטית תשובה טובה במיוחד לשאלה מי היה
אבא אבן - "זה אבא של שרון סטון!"
נזכרתי בצבי הנינג'ה כשקראתי בעיצומו של עוד יום אביך למשעי, שהפך את מכוניתי לתצוגה ניידת של מגוון חולות נודדים,
סיפור על סקוט וייד, צייר טקסני, שטובל את אצבעותיו בג'יפה, שנצברת על שמשות מכוניות.
ה. בזבוז הכרחי
לא הצלחתי להבין מדוע מוקדמות הבחירות. נדמה לי, שאין מי שיכול להסביר זאת ודאי יש מי שחושבים, שיוכלו להפיק רווחים מהדבר.
לבי אינו נחמץ על שכל ממשלותינו סיימו את כהונתן לפני המועד הצפוי. גם איני מהמתגעגעים לשלטון חזק. כידוע, שלטון חזק משרת את האינטרסים שלו ושל שולחיו ולא את אלה של העם, שנדמה לי שהממשלה צריכה לשרתו. לדעתי, השלטון צריך להתנדנד, כדי שלא יתעמר בנו. ומצב העניינים בארצנו (איני צריך את דוח
מבקר המדינה, כדי לדעת שאנחנו בלב המאפליה) מלמד, שאין השלטון מתנדנד דיו.
לכן, אם אהיה בארץ הקודש, אצביע.
הצבעתי בכל מערכות הבחירות מאז סוף שנות השישים - פרט לאחת, שהתנהלה בעת לימודיי בטקסס, ונקבעה למועד של בחינה חשובה, שהפרידה ביני לבין התואר.
לכן, נתראה בקלפי, מרות שכרגע, אין לי במיוחד עבור מי להצביע. אשמח לקבל המלצות מפני שאני נבוך למדי - למרות שיש כאלה שגם במצב של חוסר הכרה מוחלט לא אצביע עבורם.
בלי נדר, אצביע, כי אי-הצבעה תומכת במפלגות הגדולות - פרט להפגנת אדישות מוחלטת (שיש לי הרגשה גוברת, שזו כמיהת הכוחות השליטים).
שוב ירמו אותנו בריש גלי. אין למפלגות כל כוונה למלא את הבטחותיהן. לצערי, הן רוצות רק את קולי (או את אדישותי - בהתאם לגודלן).
ושוב תיפול הממשלה בטרם מילאה את זמנה, ונלך שוב לבחירות, שיעלו שוב כחצי מיליארד שקלים, כדי שיונו אותנו בלי בושה, וחוזר חלילה ... מקווה, שמישהו מרוויח מהבחירות - פרט לשלטונות המס.
ו. השיטה עובדת
עוכרי ישראל למיניהם מנצלים כבר מזמן את זכויות האדם למתקפה חסרת-בושה כלפינו - בתיאום בין כל הגורמים; וזה מצליח להם מאוד.
אחרי כמה שנות חקירה, שבה עוכב קידומו, נקבע, כי אילן מלכא, מח"ט גבעתי ב
עופרת יצוקה, נתן פקודות חוקיות, וכל הטענות נגדו עורבא פרח. בינתיים, למדו אל"ם מלכא וחבריו, כי אל להם לעשות בכל מאודם למען בטחון המדינה, כי עוכרי ישראל יפעילו נגדם את הפצ"ר, כדי לשתקם.
"אם הייתי חוזר עם חיילים הרוגים מ'עופרת יצוקה' היו לי היום דרגות תת-אלוף" - אמר, לפי דיווח באתר ואלה, אל"ם מלכא למקורביו.
כך מבשלים את תבוסתנו גם במלחמה הבאה.