עוד במהלך השבת נחפז
נתניהו להוציא את ההודעה לתקשורת בדבר הפתרון המיוחל ובעיקר היצירתי לבעיית האולפנה. במקום להרוס את הבתים כפי שנעשה עד עכשיו, להזיז אותם, ממש כמו שנאמר: "יהודי לא מגרש יהודי, הוא רק מזיז אותו קצת".
על חמישה שמרים חוק ההסדרה קופא: על הלחץ הבינלאומי, על כוחם של הניצים בליכוד, על שלטון החוק, על אירן, ועל שליטה.
לחץ בינלאומי
טיעון מעניין מעלה נתניהו כנגד חוק ההסדרה: לחץ בינלאומי. לחץ שיסרב לקבל חקיקה של ממש למען ההתיישבות באיו"ש. טיעון זה מוסכם ומקובל, אלא שהתמורה שנתניהו מציע למתיישבים מפריכה אותו: הקהילה הבינלאומית לא תקבל חקיקה שתסדיר חמישה בתים, אבל כן תקבל בנייה של חמישים בתים בבית אל? כמה פעמים תוכל הממשלה ליצור את הפתרון הזה? להזיז תשעת אלפים בתים ולבנות אפילו כמות כפולה, שלא לדבר על ה'תן אחד - קבל עשרה' שמציע נתניהו? מישהו יכול לתאר את הלחץ הבינלאומי שיצטבר אם יבנו כל כך הרבה בתים באיו"ש?
לחץ. זה מה שמניע את ההחלטה. במקום להרוס, לשבור, לנתץ, נתניהו בוחר לנסר. לא לשחזר את מראות גוש קטיף, עמונה ומאחזים שונים למיניהם. זו חשיבה מבורכת, שינוי גישה מלומד שרק מוכיח - נתניהו אכן למד את לקחי הקדנציה הראשונה. שוב הוא מהלך לו בין הטיפות, קורץ לימין עם הבתים שיבנו, לחסידי שלטון החוק עם הפינוי - ואף מילה על קיום שלטון החוק אצל בני מיעוטים.
ניצנים נראו בארץ
או במרכז. מאז אותו ערב קשה שעבר על ראש הממשלה בוועידת מרכז הליכוד, נראה כי נתניהו משנה גישה. כניסת קדימה לממשלה הייתה רק צעד אחד. לאחר מכן נראה שהוא ניגש אל כל מוקש ומוקש במשנה-זהירות, מנטרל את הפצצה בכפפות של משי. כך גם האולפנה. מצד אחד גוברות השמועות על פיצול או איחוד קרב בליכוד, מצד שני המטרה היא לסנדל את כוחם של אנשי ארץ ישראל השלמה - מהמטה הלאומי בליכוד ועד ל
מנהיגות יהודית. פתרון זה - שמציע לבנות חמישים בתים בתמורה לחמישה - מרגיע את הגרעין האידיאולוגי הימני בליכוד, ובלבד שמדובר באנשים פרגמטיים. חבר זה לא קיר, אבל בג"ץ בהחלט כן, ולנתניהו אין כל כוונה להיכנס בו.
שלטון החוק
ממשלת ישראל לא יכולה להפר את החוק, כך נראה. שינוי מדיניות בעתירות בג"ץ לא אפשרי במקרה זה - כיוון שבתי שכונת האולפנה לכל הדעות נבנו על קרקע שניתנה בקושאן הירדני לבעליה. זה כך בעוד מקומות רבים. אז מה המשחק של ראש הממשלה? הקלף אומר: מי שלא רצה עשרה בתים במגרון, יקבל מגרון 2. מי שלא רצה אלון מורה, יראה עוד הרבה אלון מורה. מי שלא רצה חמישה בתים בגבעת האולפנה, יקבל חמישים בבית אל. בכך הוא מבהיר לאלו המנצלים את החוק בטובתם כי הוא העומד בראשות הרשות המבצעת, ומתוקף כך יבנה עוד ועוד על-פי חוק.
אלא שגם בשיוף זה של נתניהו יש בעיה קלה: בנייה בלתי-חוקית מתרחשת הרבה יותר על קרקעות מדינה: בנגב, למשל. האם גם לשם תישלח חברה הולנדית המתמחה בתחום לניסור יסודות הבתים? האם גם שם שלטון החוק יעמוד מעל לכל? לפרקליטות המדינה, כך נראה, יש סדר עדיפויות קצת אחר.
אירן
מה הקשר אירן עכשיו? למה שוב קושרים בין ההתנחלויות לגרעין? פשוט מאוד. נתניהו עושה את כל מה שהוא יכול על-מנת להעלים את הבעיה הפלשתינית - או לפחות להבהיר שהעובדה שאין שיחות שלום איננה באשמתו. הוא מעביר גופות, מצטט את ג'ון לנון, הכל - ובלבד שהבעיה הפלשתינית תיעלם מעל לרדאר. חקיקה מסודרת שתגרום לכך שכל ההתנחלויות שמעולם לא קיבלו לגיטימציה בינלאומית יוכשרו על-ידי ישראל אינה עולה בקנה אחד עם סדר העדיפויות של ראש הממשלה. מבחינתו, אפשר לוותר על "2% בשביל להציל את הכל" - כפי שאמר ברטרוספקט על הסכמי חברון. האפשרות שאירן תשיג פצצה גרעינית מדאיגה קצת יותר מבניין אחד, שניים או עשרה שיפונו.
טוב שההגה בידיים שלי
ההגה אצל נתניהו, והוא לא הולך לשום מקום. מרגע שברק פילג את מפלגת העבודה והקים את העצמאות, ראש הממשלה מתמרן את העגלה המדינית הזאת שנקראת ממשלת ישראל בין הטיפות, בהצלחה כמעט מוחלטת. הגרעין האידיאולוגי בליכוד מתנהג כמו מפלגות הימין הקיצוני - עושים הרבה רעש, ללא השפעה רבה. השרים סרים למרותו, נאמנים ובעיקר מפחדים, קצת כמו בימי אריק העליזים.
9,000
זה מספר הבתים באיו"ש שנמצאים במעמד הזה - בנויים על קרקע בבעלות פרטית. לא ניתן יהיה לפנות את כולם, זה ברור. אם לא חוק ההסדרה, אז מה יהיה הפתרון? סיפוח כולל של שטחי C. זה הכיוון, זו הדרך, לשם אנחנו מתקדמים לאט לאט - שיח פתרון שתי המדינות שוכך ובמקומו מחפשים חלופות שונות: סיפוח שטחי C.
קטנה לסיום: כתבתי לאחר כניסת קדימה כי גבעת האולפנה תפונה. איכשהו המצב הגיע לכך שדווקא שלטון החוק הוא זה שיחייב את נתניהו לפנות ממש את הבתים ולהגיע להכרעה משמעותית יותר: חורבן או חוק.