לפני כשנתיים הופיעה כתבה מעניינת במוסף "עסקים" של "מעריב" אשר ניתחה ותיארה קבוצה צעירה של אנשי עסקים, תעשיינים, אנשי היי-טק ובעלי מקצועות חופשיים בולטים אשר התחילו את הקריירה שלהם כעוזרים אישיים של מנהלים בכירים ומפורסמים בענפים השונים במגזר העסקי.
מדובר באנשים צעירים, רובם ככולם בעלי השכלה אקדמית או מקצועית רלוונטית לענף בו הם שואפים לצמוח ואשר זיהו כי השילוב בין קירבה לאיש עסקים בכיר ובולט וההימצאות במרכז העצבים וההחלטות של פירמה עסקית הוא המתכון הטוב ביותר בכדי ללמוד, להתבלט מקצועית, ליצור את הקשרים המתאימים ולהתפתח.
ואכן - הערכת המצב שלהם לא הכזיבה. הבולטים מביניהם תופסים היום עמדות בכירות ביותר בסקטור העסקי.
אליהם הצטרפו בשנים האחרונות "זן" חדש מנהלים בכירים בסקטור העסקי - יוצאי אגף התקציבים באוצר ויועצים שונים של בכירי המערכת הפוליטית - אשר גם הם העמידו במרכז את התחום המקצועי בו שאיפתם להתקדם תוך "ניצול" הקרבה הפוליטית בכדי לחדור למעגלים המרכזיים בסקטור העסקי ובתאגידים הציבוריים ולנצל את קרבתם לבכירי המערכת הפוליטית - מרכיב מאד חיוני במדינה בה אין דבר שזז ללא מעורבות של השלטון המרכזי או המקומי.
פרשיית המינויים הפוליטיים שנחשפה כעת במלוא עוזה [אך איננה חדשה] ושבוטאה במאות תחקירים בעיתונות ובדוחות מבקר המדינה בעבר מעלה סוג נוסף של קבוצה המכונה "עוזרים ויועצים" לשרים, יושבי ראש ומנכלי"ם של גופים ממשלתיים.
לקבוצה זו אין כל מאפיין השכלתי או הכשרתי, אין כל רציונל בהעסקתם בלשכות אלו, אפילו הייתי מעז לומר כי רבים מהם אינם רואים בתפקידים אלו כל "קרש-מקפצה" לתפקידים בסקטור הציבורי או הפרטי.
עיקר תפקידם של אנשים אלו הוא להוות את החולייה המקשרת של האינטרסים המפלגתיים והאישיים של המקורבים למרכזי המפלגות, של "קבלני קולות" ושל המקורבים האישיים לבין הג'ובים, התקציבים וההשפעה הקיימים למכביר בתוך משרדי הממשלה והגופים הציבוריים.
התפקיד השני של אנשים אלו הוא לבסס את מעמדו הפוליטי של השר הממונה עליהם על ידי הפניית תקציבים וקידום אינטרסים של קבוצות בוחרים פוטנציאליים.
במקרים של שרים המייצגים עמדה מפלגתית קיצונית [בתחום המדיני או החברתי] מתמקדים יועצים אלו בעיקר בהפניית משאבי המרד לאותו יעד אותו מייצג השר והמפלגה ששלחה אותו למשרד.
לפי מספר העוזרים והיועצים למגזרי המיעוטים, לדוגמא, הנוכחיים ושהיו קיימים במשרדי הממשלה היה צריך מגזר זה כבר להיות פורח, מפותח ומשגשג - אולי יותר מהמגזר היהודי. אך ברור שלעוזרים ויועצים למגזר המיעוטים אין כל כוונה לסייע באמת למגזר זה - אלא פשוט לנסות ולבנות מוקדי פוטנציאל בוחרים במגזרים אלו למפלגתו של השר ולשר אישית.
אנשים אלו הם "פגיון בלב השירות הציבורי המקצועי". הם הגורמים המרכזיים להשחתתו של השירות הציבורי, להתפתחות הזילות במעמדו; הם אלו אשר נותנים "גושפנקא" במשרדי הממשלה ובגופים הציבוריים שכל התנהגות היא לגיטימית, שהכול אפשרי!; הם אלו שהחדירו את תרבות האינטרסים הצרים על פני טובת כלל הציבורי למערכת הציבורית; הם אלו שהחדירו את תרבות ה"עסקאות" לתוך התרבות של הניהול הציבורי; הם אלו המהווים דוגמא שלילית לכך שאין כל צורך בכישורים ובהשכלה בכדי להיות בכיר בשירות הציבורי; הם אלו שלימדו את העובדים כי "רדיפת הבצע" במושגי רכבים צמודים, הוצאות על-חשבון המדינה, מזכירות, שיחות חינם בטלפון נייד ושימוש בתקציבי מדינה לפעילות פוליטית הם דברים אפשריים ועל כן כל ה"סיפורים" על חוסר תקציבים הינם קשקוש.
הם אלו שעיצבו את ההתלבטות בקרב עובדי הציבור המקצועיים, בין הצורך להתנהג ממלכתית ובראיית טובת הכלל או להיות "מאפיונר" ומשתף פעולה [על חשבון האינטרס המקצועי] עם אותם אנשים גם בכדי להתקדם אישית.
התבססות שכבה ענפה זו היא כשלון קולוסאלי של אגף התקציבים באוצר ונציבות שירות המדינה גם יחד, בשילוב הכשל המוסרי של בכירי המערכת הפוליטית. הם אלו אשר נתנו לתופעה זו להתפשט ולהתבסס ולהפוך, הלכה למעשה, ללגיטימית. הם אלו אשר "גלגלו את העיניים כלפי מעלה" וטענו לרציונל בצורך ב"יועצים מקצועיים" ו"עוזרים אישיים" בכדי לטייב את פעולות והישגי השרים, יושבי הראש והמנכלי"ם השונים.
אין אנו יכולים לשכוח את שני ה"יועצים" שמינה שר החוץ סילבן שלום במשרדו. אנשים אשר היו מחלקי פיתות וסוחרים קטנים. מכובדים ומוכשרים ככל שיהיו - מה הקשר שלהם לשירות החוץ של מדינת ישראל? [ אל נתפלא אם בעוד כמה שנים נווכח כי הם קונסולים בשגרירויות שונות...]
תופעה זו חייבת בתיקון מיידי. אנו מצפים כי הכנסת, נציב שירות המדינה ואגף התקציבים יפעלו מיידית להסדרת "ענף" [או אולי "סינדיקט"] זה.
______________________
אתר האינטרנט של כותב המאמר:
www.deot.org.il