הגירושין עצמם: למען הסר ספק, גירושין בין יהודים מתבצעים אך ורק בבית הדין הרבני. בכדי להתגרש יש צורך בקיומה של עילת גירושין, כגון בגידת בן/בת הזוג.
מזונות:
קיימים שני סוגי תשלומי מזונות:
- מזונות ילדים: החבות של נשיאה בתשלום הבסיסי של המזונות, בין יהודים, הינה על הגבר. המזונות נקבעים על-ידי שני פרמטרים עיקרים: השתכרות האב ,וצרכי הילדים ( כלומר לוקחים ומפרקים את סך צרכי הילד והעלויות לאותם צרכים).
בשורה של פסקי דין נקבע כי הסך הבסיסי לו קטין זקוק עומד על סך של 1,150-1,250 ש"ח לחודש, וכן 20% מהוצאות המדור ואחזקתו. סך זה ישולם ע"י האב, ללא קשר לרמת ההכנסה של האישה, שכן אלו "הצרכים ההכרחיים" הנחוצים לכל ילד. צרכים שהינם מעבר ל"צרכים ההכרחיים", כגון קייטנות וחוגים, ישולמו בחלקם ע"י האב ובחלקם ע"י האם, בהתאם להשתכרותם.
- מזונות אישה: במועד הנישואין, הבעל מתחייב בכתובתו לדאוג לכיסוי כל צרכיה של אשתו, כל עוד הינם נשואים. החובה הינה לכל תקופת הנישואין, גם בזמן של סכסוך גירושין, לפי רמת החיים לה הורגלה בבית בעלה. לאחר מתן הגט, החיוב מתבטל.
שאלת הרכוש
זוגות אשר נישאו מיום 1.1.1974 ואילך, כפופים לאמור בחוק יחסי ממון. החוק קובע, בין השאר, כי במקרה של פקיעת הנישואין ולעיתים אף טרם פקיעתם, יחולק הרכוש המשותף, בעיקרון, על-ידי איזון סך המשאבים של הצדדים וחלוקתו שווה בשווה בין בני הזוג.
משמורת
החזקת ילדים וחינוכם - באין הסכמה בין ההורים, או שההורים באו לידי הסכם אשר לא בוצע, רשאי בית המשפט לקבוע למי תימסר החזקת הקטינים. הכרעתו בעניין תעשה לאור עיקרון טובת הילד, ובלבד שילדים עד גיל שש יהיו אצל אמם, אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת.
שיקולים לקביעת משמורת - עיקרון העל בעניין החזקת ילדים, המשמש נר לרגלי בית המשפט בבואו להכריע בעניין משמורת הקטין, הוא "טובת הילד", המעוגן בהוראת סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
- עד גיל 6 קיימת חזקת הגיל הרך, ולפיה כעיקרון הילד יהא אצל האם. החזקה ניתנת לסתירה בנסיבות מסוימות.
- בתי המשפט ייטו בטווח הגילאים שבין 10 עד 18 לתת משקל יתר להעדפותיו של הילד את ההורה האחד על-פני משנהו, או להעדפת גורם זר, שלישי, על-פני שניהם כאחד; העדפות נתפשות כאינדקטור חשוב, לפחות לכאורה, בדבר טובתו ואושרו העתידיים של הילד.