השחקנים הראשיים בנושא "כן פצצה", "לא הפצצה", "כן הפצצה", "לא פצצה" - הם שלושה: המלך ביבי, הנסיך ברק והנשיא אובמה. למעשה, הם מקלים על הדיון כאשר ביבי/ברק הפכו מיקשה אחת, ומנגד מתנהל לו נשיא העולם כגננת או כשמרטפית לשניהם. ביבי/ברק רוצים הפצצה היום. אובמה לא רוצה הפצצה.
מבחינת הנושא באופן קר, ברור לכל ילד בגן טרום-חובה: לאירנים תהא פצצה גרעינית, אם לא היום, אז לבטח מחר. הסיבות לכך כל כך פשוטות, שמעליב לחזור עליהן כאילו שהחלטנו להתאבד בכוח על גיבובי מילים: כאשר מדינה מחליטה להרכיב פצצה גרעינית, כל מה שהיא זקוקה לו הם נחישות וכסף. שני אלמנטים אלה מרופדים עמוק במאווייהם של מנהיגי אירן. אבל למה ללכת רחוק? האם ארגון טרור עולמי עם אותם נתוני פריצות מוחית אינו יכול להגיע לאותה פצצה גרעינית, אפילו אין לו מדינה בה יבנה כורים לראווה והתרסה עולמית? בוודאי שיכול. סוף דבר: לאירן תהא פצצה גרעינית, ואם לא לפני ההפצצה... אז אחרי.
כאן הגענו למלחמת העולם השלישית. מה, נבהלתם? אל דאגה. זה יפול עלינו כל כך מהר, שתמונות השואה...קרובות מתמיד.
כי מה היה לנו?
נתחיל מאי-תקיפה של מתקני הגרעין באירן? בבקשה. בעוד כך וכך זמן תחזיק אירן פצצה גרעינית. האם זה מסוכן לישראל? ממש לא. אתם יודעים כמה פצצות גרעיניות יש ברחבי העולם? אתם יודעים מי מחזיק בהן? האם ברור לכולנו שתוך כך וכך שנים ניתן יהיה לקנות פצצה גרעינית ב-ebay? (מה? כבר אפשר?). נו, וכמה פצצות כאלה נזרקו בעולם אחרי הירושימה ונגאסאקי? נראה לכם שאירן תהא הראשונה להשתמש בנשק גרעיני בעולם החדש אחרי מלחמת העולם השנייה? שאתחיל לנתח לכם מה עלול לקרות אם אירן, אפגניסטן, קוריאה או "וואט אבר" יחליטו להתאבד יחד עם שאר העולם? בקיצור, תשכחו מזה.
עכשיו הגענו לאפריטיף. נניח שצמד הקומיקאים שבמדינה מתוקנת היה עף מזמן מכס ההחלטות המשליכות על עם שלם המום, מבולבל, ו...ממתין – מחליט להפציץ את מתקני הגרעין באירן. אווו... מיד תתחיל אופרה משולבת עם התזמורת הפילהרמונית, כאשר את הסולו שר בטון המתאים מי אם לא פאבארוטי, שלצורך העניין הגיח מהמקום אליו רובנו נצטרף בקרוב.
טילים רבותיי, טילים, טילים חינם, טילים לילדים, טילים למבוגרים, טילים לבניינים, וטילים לכל מאן דהוא – שהזמין אותם או ש"זכה" להם במבצע חינם. הם לא יגיעו אלינו רק מאירן. הם יגיעו מכל עבר. והאמינו לפלשתינים, לסורים, למצרים, אולי אפילו לטורקים, שרק עשירית ממה שיש להם כאן קרוב אלינו יספיק כדי להרוס שלושת-רבעי מדינה, עם סיכויי שיקום לעוד שלושת-רבעי שנות אור. ושמתם לב? עוד לא הופצצנו על-ידי פצצה גרעינית.
נראה את הישראלים
כעת נראה את הישראלים, בלי אפשרות לצאת למחאות "צדק חברתי" במוצ"ש, כי למדינה יהיה הרבה פחות מלאחרון העניים. נראה את הישראלים הולכים ברגל (אין יותר רכבים...) בצידי דרכים מרוסקות, ומבקשים מים, מים, איך כל זה משתלב עם האפאטיות לציות אוטומטי עם המנהיגים המושחתים שכל מה שהם עושים, אבל, הכל, עובר כאן ליד האוזן?! "רק אל תפריעו לנו בכוס הקפה והעוגה שלנו בבית הקפה העמוס פטפטת. אל תנתקו לנו את שיחות הנייד שלא מרפות מאיתנו ביתר-שאת אחרי הצלחת הורדת המחירים הדרסטית. ואלוהים, אל תמנעו מאיתנו קניית הרכב המשפחתי החדש 'במבצע' שנדע כי בישראל הכי כיף לחיות. ועל החופשות לחו"ל. כאן, שלא תעזו להפריע לנו – כי מזמן נגמרו לנו הברזים והמגבות בבית".
מי שטרם הבין, הנה תזכורת: גם אם נביא על עצמנו אסון לאומי שיגרור אסון עולמי, לא נמנע בבוא היום הימצאותה של פצצה גרעינית באירן. השאלה שנותרה פשוטה להבנה: למה להרוס את מדינת ישראל (והעולם) כבר עכשיו על סמך טירוף "מנהיגותי", שתסלחו לי - ניזון רק מחולשה פוליטית הולכת ומכבידה בישראל?!
אובמה לא מקשקש
כעת לאובמה. האיש הנראה לכם מהסס, אולי לא הכי נחוש. מחזק אצלי את ההרגשה שיש הבדל מנהיגותי טוטאלי בינינו ובין ארה"ב שלא בכדי מנהיגה את העולם. אובמה אינו מרבה לקשקש כמו אלה בישראל – ודווקא שם ניתנות לו אינסוף הזדמנויות שיגרתיות המעוגנות בתרבות השיח האמריקני. אובמה מנסה בכל מיני דרכים יצירתיות (ואולי לא מובנות לנו) למסמס את הטירוף הישראלי שלפעמים נדמה שרוצה לשחזר את מלחמת ששת הימים, רק שהפעם - לצרכים מפלגתיים צרים. סליחה, תקופת סלאח שבתי – לא על גב מדינת ישראל המודרנית. בלי לנתח יותר מדי את מדיניות ארה"ב, ניתן לומר בביטחון מוחלט: לו יגיע רגע האמת וישראל ו/או העולם יהיו בסכנה כלשהי מאיום ממשי אירני, ארה"ב תהא הראשונה לתת את מכת הנגד, ושאויבינו לא יידעו ממנה.
אז אם יש עדיין מישהו כאן שמנסה לחשוב בבהירות, ללא משוא-פנים למפלגות ימין או שמאל, ללא תאוות שלטון גם אם היפופוטם, דב גריזלי או תולעת יהיו ראש המפלגה, אולי הפעם זה הרגע שהעם הזה יקום ויאמר למנהיגיו ההזויים: עד כאן!