לכבוד נשיא אוניברסיטת בר-אילן,
פרופ'
משה קוה, העולם האקדמי שאתה משתייך אליו מתהדר תמיד בפלורליזם ובחשיבה עצמאית. בפועל, בסוגיות רבות מדי הוא מתנהל כמו עדר והאמירות האחידות של מנהיגיו נשמעות כמו פשקוויל.
השבוע הצטרפה האוניברסיטה שאתה עומד בראשה לעתירה לבג"ץ הדורשת את ביטול החלטת מל"ג יו"ש להכיר במכללת אריאל אוניברסיטה. לא הספיקה לכם המלצת ועדת הבדיקה שכללה שישה פרופסורים בכירים שקבעו חד-משמעית שהגיע הזמן להכיר במוסד באריאל שהוא אוניברסיטה. לא התרשמתם גם מתמיכת שרי החינוך, האוצר והביטחון בהחלטת ההכרה, וגם לא מאישור היועץ המשפטי לממשלה.
נכון שבר-אילן היא לא היחידה שמתנגדת להכרה באוניברסיטה החדשה, ובכל זאת, מכם אפשר לצפות להתנהלות שונה מזו של אוניברסיטת תל אביב. על-פי אתר האינטרנט שלכם, ייחודה של אוניברסיטת בר-אילן הוא ב"הקניית יסודות המורשת היהודית באמצעות לימודי היסוד ביהדות". אני רוצה להזכיר לך, פרופסור קוה, אמירה יהודית יסודית ומוכרת מאוד: "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך".
רק לפני חמישים שנה הייתה זו האוניברסיטה שלך שהתחננה למועצה להשכלה גבוהה שיכירו בהיותה אוניברסיטה, וזכתה לכתף קרה מחברותיה בירושלים ובתל אביב. נציגי האוניברסיטה העברית שהיו דומיננטיים במועצה להשכלה גבוהה נאבקו בכם אז באגרסיביות. הם הציבו מכשולים רבים בדרך הארוכה שעברתם עד להכרה המלאה, שבה זכיתם רק בסוף שנות השישים. לכן, בתור אוניברסיטה שסבלה בעצמה מהתנגדותן של אוניברסיטאות אחרות להכרה בה, אני מצפה מבר-אילן שלא תלך עם עדר האקדמיה הישראלית, אלא תשמיע קול שונה ושפוי בסוגיית האוניברסיטה באריאל.
ההתנהלות האישית שלך בסוגיית אריאל מפתיעה ומאכזבת גם לאור העובדה שבעבר דווקא ידעת להשמיע קול שונה מחבריך בוועד ראשי האוניברסיטאות. כשהוכרז חרם אקדמי נגד ישראל אתה לא היססת להודיע שאם מישהו באוניברסיטה שלך יצטרף לחרם, הוא יפוטר. למרות שמדובר בסוגיות שונות יש לא מעט דמיון בין התנהלות מחרימי האקדמיה הישראלית להתנהלות האוניברסיטאות בסוגיית אריאל. בשני המקרים השפה היא שפה מחרימה וחד-צדדית שלא מתחשבת בנתונים ובמציאות, ואילו הפעם גם אתה נסחף עם הזרם המחרים.
עוד לא מאוחר לשנות עמדה.
פרופסור קוה, אני עוד מקווה.