דן אלון, זה בשבילך

בנימה אישית:היית אצלי, ויחד ישבנו עד ארבע בבוקר. שמחתי לשמוע ממך שהרגשת כיף לשבת איתי, מפני שגם אני חשתי כמוך. אני זוכר שאמרת לי שהיחס העקרוני שלך לאמת, חיובי - ואתה לא נבהל מחשבון נפש שסופו בחינה מחדש של כמה מהרעיונות הישנים שלך. שורות אלה נכתבות (גם) בגלל שימי חשבון הנפש בפתח. אתה יודע שאני מקפיד לקרוא אותך. אמרתי לך את זה. ברוב המקרים אני מסיים עם תחושה אמביוולנטית. מצד אחד אתה מיטיב להתנסח, מאידך-גיסא אתה טועה. טעות של קורבן תקשורת מצוי. גם אם אתאמץ, לא אצליח להתלהב מטעות. אני כותב זאת בידיעה ברורה שישנם רבים שמרגישים כך בדיוק, אחרי שהם מסיימים לקרוא אותי. פועה לא היחידה... לא כל אי-אמת זה שקראני כתבתי על דב ויסגלסשהוא שקרן. אתה כתבת על ראש הממשלה שהוא "שקרניהו". אני הגדרתי את ויסגלס כשקרן וסיפקתי הוכחה (יש עוד!), ואתה העדפת לכנות את נתניהו בכינוי גנאי. אין לי בעיה עם אמירות בוטות, אני עצמי נוקט לשון בוטה מדי פעם. אבל, ויש כאן אבל גדול, אמירה בוטה יאה להתנהלות שמתנגשת בעוצמה עם המוסר. המציאות המשתנה מציבה בפני נבחרי ציבור מסלולים חדשים למטרה מוגדרת. לא כל "אי-אמת" מצדיקה אמירה בוטה. השקרנים הגדולים הם אלה שהניבו דיבידנד נאה משקרנותם, כשבמקביל השאירו בצד הדרך קורבנות רבים. דוגמאות לא חסרות... ברשימתך, "שקרניהו בפוליגרף" טרחת והבאת קטע בו נתניהו מבטיח לבוחרים בתשדיר בחירות שהוא יוריד מיסים. את התשדיר הזה סיפקה לך התקשורת העוינת שמעסיקה נברני ארכיון כדי לתפוס אותו באמירה שבעזרתה ניתן לפגוע באמינותו. אותם נברנים, גם אם יחפשו - לא ימצאו התחייבות שלו להעביר את חוק החינוך מגיל שלוש. ולמרות זאת, ממשלתו היא שהעבירה את החוק החשוב הזה. התקשורת העוינת יודעת שיש קשר בין חוק חינוך מגיל שלוש להעלאת המיסים, ולמרות זאת, היא מתעלמת מזה, ומדגישה את "הפרת ההבטחה". אני מעלה את עניין החינוך לגיל הרך, לא רק בגלל שזה חשוב מאוד, אלא בעיקר - אני מדגיש, בעיקר! - בגלל שבארכיונים של התקשורת יש התחייבות של אחרים לחינוך מגיל שלוש. לא רק אהוד ברק הבטיח - גם עמיר פרץ ויולי תמיר (שהיו יכולים לממש את הבטחתם בממשלת אולמרט - ולא מימשו). אני משאיר לך לנחש מדוע לא ראינו... כמו למטבע, גם לשקר, לרמאות ולבגידה יש שני צדדים: בצד אחד יש את הקורבן, ובצד השני יש מי שמרוויח. אם השקרים והבגידות משרתים את האג'נדה של מעצבי דעת הקהל (להלן תקשורת), הם לא נחשפים. אם השקר מאפשר להם לרסק את אמינותו של שנוא-נפשם, הוא נחשף, משוכפל, ומשמש נושא לדיון (פולו-אפ). ואתה, קורבן תקשורת אומלל, לא מזהה את המניפולציה שעושים עליך. הארכיון שלי מלא מהם. השקרנים הכי גדולים של הפוליטיקה הישראלית - אלה ששקרנותם הפילה קורבנות רבים - הם אריאל שרון ושמעון פרס. גם שקרנים וגם מושחתים. ולמרות ששקרנותם הסבה נזקים והפילה חללים, שני השקרנים האלה פופולריים מאוד. האם זה בגלל שהציבור אוהב שקרנים? לא! זה בגלל שהשקרנות שלהם תאמה את האג'נדה של התקשורת, שבתמורה שיווקה אותם לציבור כענקים, יחידי סגולה ו"אחרוני הנפילים". כמה אנשים לדעתך זוכרים שטומי לפיד - (פלוס ארבעה-עשר חברי סיעת שינוי) - היו נגד תוכנית ההינתקות? אף אחד. בארכיונים יש לפחות שלוש התחייבויות של לפיד (בזמנים שונים) להצביע נגד. התקשורת רצתה הינתקות, וטומי לפיד התקפל. שרון המושחת עשה פרסה אידיאולוגית. רוני בר-און שחתום על מסמך לא להרים את ידו בעד הורדת ישובים (בתמורה, הפייגלינים הצביעו בשבילו לכנסת), הפר התחייבות חתומה. גם מאיר שטרית הזהיר מנסיגה חד-צדדית, והצביע בעד. כווולם רימו וידעו - התקשורת לא תחשוף ולא תרסק להם את האמינות. יש עוד... בניגוד למה שרבים חושבים, הסיפור האמיתי בדמוקרטיה החולה שלנו הוא התקשורת. ביבי היה והלך (...וחזר). אהוד ברק הומלך והושלך. שרון הגיע לשפיץ בזכות ערפאת, השאיר חורבן והתקוטט עם אלוהים. אולמרט החליף אותו - מחר יחליף את הירשזון. נשארנו עם התקשורת. ארבעה סרטוניםהלכתי לארכיון והבאתי ארבעה סרטונים. צפה בהם. אלה סרטונים שהתקשורת לא תראה לך. אחרי שתצפה בהם, תבין טוב יותר על מה אני מדבר. הסרטון הראשון מתוך תשדירי התעמולה של אהוד ברק (ב-1999). הוא מבטיח חינוך מגיל שלוש. לא קיים - והתקשורת לא טרחה למענך. לפחות הייתה מזכירה לציבור שביבי מימש את מה שאחרים הבטיחו (יש לי גם התחייבות זהה של עמיר פרץ ויולי תמיר ב-2006). אחריו, שלושה סרטונים עם פואד. הראשון שודר בעימות עם עמרם מצנע וחיים רמון בתקופת ההתמודדות ביניהם על ראשות העבודה (12.11.02). פואד הזהיר מהתוכנית של מצנע במילים: "נסיגה חד-צדדית? זה בדיוק מה שערפאת רוצה"... בסרטון השני פואד עשה פרסה ותמך בהינתקות. למתנגדים אמר: "ביטול התוכנית? על זה החמאס חולם". בסרטון האחרון פואד מודה: "תמכתי בהינתקות - וטעיתי בגדול". דן היקר, תחשוב על זה ש-8,000 יהודים, אחים שלך, נעקרו מביתם אחרי שניצחו בבחירות. תראה לי דמוקרטיה בעולם שבה האזרחים שניצחו ראו במימוש האידיאולוגיה של אלה שהפסידו. תראה לי דמוקרטיה שבה האזרחים שניצחו בכו, והאזרחים שהפסידו צהלו ברחובות. זה קרה רק בגלל שהתקשורת דחקה ברודן מושחת ובנבחרי ציבור שקרנים לבגוד במצביעיהם ולבצע את האג'נדה של העדר. והתקשורת שרודפת את נתניהו, אפילו לא שרטה את אמינותם. פני התקשורת כפני הכלב. פואד...